ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מנחם אב תשנ"ד
בנית עזרת-נשים במקום שבו היתה עזרת-גברים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
54 - תפילת נשים בקבוצה נפרדת
55 - בנית עזרת-נשים בבית כנסת
56 - בר מצווה אחרי גיור בספק
טען עוד
בבית כנסת בקהילה עזרת נשים נמצאת בחלק העליון, כלומר מעל עזרת גברים. בית הכנסת הוא גדול מאד (1,500 איש) ועזרת הנשים מרוחקת ממקום החזן, קריאת התורה והדרשות. נשים רבות בקשו להעביר את עזרת הנשים לבית הכנסת בחלקו התחתון כך שיוכלו לשמוע יותר טוב ולהיות יותר קרובות לחזן ולמקום הדרשות. כמובן שמדובר בהכנת מחיצה כשרה למהדרין אשר תפריד את בית הכנסת לשני חלקים ולכל אחד מהם תהיה כניסה נפרדת.האם יש לפי דעתכם מגבלה בהורדת עזרת הנשים בבית כנסת שעד כה היתה למעלה לאותה קומה של בית הכנסת עצמו?
תשובה
אין לעשות עזרת-נשים במקום ששימש עד כה לבית-כנסת (עזרת-גברים) 1 , שהרי קדושת בית-כנסת גדולה מקדושת עזרת-נשים 2 , וקיימא לן "מעלים בקודש ואין מורידים" 3 . ואולם בנדון שלפנינו מוצעות שתי אפשרויות לפתרון, וראשי הקהילה יחליטו בעצמם על הפתרון הנראה להם מתאים יותר.
א. אפשר להתקין מחיצה (בגובה עשרה טפחים) במקום המיועד להיות עזרת-נשים ומעל המחיצה - וילון בגובה מעט יותר מקומת איש. את הרצפה יש להשאיר כמות שהיא, בלא להגביהה כלל.
במצב זה, מכיוון שאין המחיצה מגיעה לתקרה, אין על שטח זה תורת רשות בפני עצמה, וממילא אין כאן הפקעה מקדושת בית-כנסת, והרי הנשים שבה כמתפללות בעזרת-גברים, והמחיצה הנ"ל אינה אלא לשם צניעות ומניעת ערבוביה.
ומכיוון שאין כאן הפקעת רשות בית-הכנסת, יש לרשום בספרי הקהילה שבמקרה שיהיה צורך להרחיב את עזרת-הגברים, יסירו את המחיצה, והנשים תשובנה להתפלל בעזרת-הנשים, למעלה 4 .
ב. ניתן לבנות עזרת-נשים עם מחיצה גמורה וקבועה אחרי מכירת שטח בית-הכנסת המיועד לעזרת-הנשים, שכן על-ידי המכירה תפקע קדושתו 5 , ואז אפשר לקבוע בשטח זה עזרת-נשים 6 [ויש להיזהר שלא לבנות בית-כסא במקום שהיה שם בית-כנסת תחילה] 7 .
המכירה תתבצע ע"י שבעה אנשים מראשי הקהילה, והיא צריכה להיעשות בפרהסיה, במעמד ציבור המתפללים במקום 8 , וסכום הכסף שיתקבל תמורת השטח שנמכר, יישמר לכתיבת ספר-תורה או לבניית ארון-קודש 9 .
אופן המכירה יהיה בצורה הבאה:
1. אחד מאנשי הקהילה, זה שנועד להיות הקונה, יסתלק תחילה מחלקו בשטח בית-הכנסת המיועד למכירה, ע"י קניין סודר 10 .
2. הוא יקבל במתנה מן הקהילה את הכסף המיועד לביצוע הקניה (גם ניתן למצוא אדם או קהילה המעוניינים לכתוב ספר-תורה או לבנות ארון-קודש, ובכספם להשתמש לצורך המכירה, ולהחזירו להם אח"כ כדי שיקנו בהם ס"ת).
3. אותו האדם (הקונה) יתן את הכסף הנ"ל לראשי הקהילה במעמד הציבור בתורת "קנין כסף" לקניית המקום בבית-הכנסת המיועד לעזרת-נשים 11 .
4. לבסוף ישוב נציג הקהילה ויקנה לקהילה את השטח הנמכר ע"י קניין סודר.
^ 1. שו"ת "דברי חיים" (ח"ב או"ח סי' יד), מהרש"ם (ח"א סי' י אות יא), שו"ת "בית שלמה" (סי' כד), שו"ת "ציץ אליעזר" (חי"ב סי' יד), ואולם עיין שו"ת "חסד לאברהם" (בוטשאטש) (מהדו"ק או"ח סי' יד) מה שכתב בזה.
^ 2. כן דעת רוב הפוסקים, עיין שו"ת "אבני נזר" (או"ח סי' לג אות ד), שו"ת "דברי חיים" (שם), שו"ת "האלף לך שלמה" (או"ח סי' עג), ועיין מה שכתב בשו"ת "שואל ומשיב" (מהדו"ק ח"ב סי' כב-כג).
^ 3. מגילה כה ע"ב, שו"ע או"ח סי' קנג סעיף ב.
^ 4. דברי מרן הרב שאול ישראלי. יסוד הדברים עפ"י המבואר בשו"ת "אבני נזר" (או"ח סי' לד אות טו) שדן בנוגע לאפשרות בניית גזוזטרה לנשים בבית-הכנסת, ולה מעקה שאינו מגיע עד לתקרה, ורצה להשוות זאת לאמור בגמ' עירובין (סוף פ"ו) בדין חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד וביניהן מחיצות שאינן מגיעות לתקרה, והן עושות עירוב אחד לכולן, דלא הוי הפסק שטרקלין אחד הוא.
"וה"נ, הואיל והגזוזטרה אינה מגיעה לכותל שכנגדו, והמעקה אינו מגיע לתקרה, בית הכנסת אחד הוא, וכאילו האנשים מתפללים גם באויר גזוזטרה. וע"כ אין כאן הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה, שכן הקדושה בעינה עומדת". ואולם סתר דבריו עפ"י האמור במקום אחר בשו"ת או"ח (סי' נה סעיף יט) שם הוא דן בתיבה המוגבהת עשרה טפחים והיא מוקפת מחיצות, ובתוכה עומד הש"ץ של בית-הכנסת (עשו כך כדי שקולו יישמע בכל בית-הכנסת), שיש מקום להתיר (ומצטרפים למניין), מכיוון שכל עיקר תשמישה הוא לצורך בית-הכנסת, ובטלה לגבי בית-הכנסת, ומשמע שאלמלי נימוק זה, היתה נחשבת למקום בפני עצמו, עכת"ד.
אך זה שייך רק בשאלה שהיתה לפניו לגבי בניית גזוזטרה מוגבהת, או בתיבה מוגבהת, ועל-ידי זה היא נפרדת מרשות בית-הכנסת, ומשום כך - אלמלי הנימוק שבטלה לגבי בית-הכנסת משום שנעשתה בעיקרה לצורך בית-הכנסת - לא היתה מותרת.
אך לא כך הנדון שלפנינו, שהרי כאן אין הבדלי גובה, ובכך זה דומה ממש לטרקלין המחולק שבמס' עירובין.
ודבר זה בהשוואתו לטרקלין המחולק מבואר בסמ"ק שהובא ב"בית-יוסף" (שם ד"ה "כתב רבנו הגדול") וז"ל: "גבי ה' ששרויין בטרקלין, אם יש ביניהם מחיצות... אם אין מגיעות לתקרה - ערוב אחד לכולם, דמכאן יש לסמוך לענין השלמת עשרה לתפילה, דלא הוי הפסק אותם מחיצות הנעמדות מסביב לבימה אע"פ שהן גבוהות י', כיון שאינן מגיעות לתקרת הגג, מותרות", עכ"ל. הרי בפירוש שיש מקום להשוואה ולראיית הכל כרשות אחת חרף המחיצות בגובה עשרה, הואיל ואלה אינן מגיעות לתקרה. והרשב"א (ח"א סי' צו) שממנו לקוח דין התיבה (כמובא ב"בית-יוסף" שם) מדבר כאשר התיבה עצמה היא בגובה י' טפחים מרצפת בית-הכנסת (וכן הוא בנדון של ה"אבני נזר" בעניין הגזוזטרה), ולכן היא רשות בפני עצמה, אלמלי הסברה של התבטלותה לגבי בית-הכנסת.
^ 5. מגילה כו ע"א, והגם שאמרו שם, שאסור למכור בית-כנסת של כרכים, ובפרט כאשר מתפללים בו כעת (עיין שו"ת מבי"ט ח"ג סי' קמג), ישנם כמה צדדי היתר:
א. כאשר לא מצויים המתפללים באותו המקום תדיר, ורבים הם הבאים ממקומות אחרים, הרי זה נדון כבית-כנסת של כפרים שמותר למוכרו.
ב. כאשר לפרנסי הקהילה יש סמכויות נרחבות בכל הנוגע לענייני הקהילה, אין ביד אחרים לעכב בעד המכירה גם בבית-כנסת של כרכים.
ג. כאשר המכירה היא לצורך הוספה בבניין בית-הכנסת ושכלולו, נחשב הדבר לזכות גם לאחרים, ומן הסתם אינם מתנגדים לכך.
עיין בכל זה בשו"ת מהר"ח או"ז (סי' סה) ובשו"ת "משאת בנימין" (סי' לג) ו"משנה ברורה" (סי' קנג ס"ק כה), וגם שיש חולקים בכל זה, בנדון דידן יש להקל מכיוון שעושים כן לצורך עזרת-נשים, שיש דעות שקדושתה שוה לזו של עזרת-גברים, עיין שו"ת "חסד לאברהם" (שם) ושו"ת "שואל ומשיב" (שם). כן כתבו להקל בשו"ת "בית שלמה" (שם) ובמהרש"ם (שם אות טז), אולם בתנאי שהמכירה תהיה על-ידי ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר, ודמי המכר יינתנו לעילוי קדושה.
^ 6. על רב הקהילה לבדוק היטב, שהתביעה להוריד את עזרת-הנשים לבית-הכנסת מקורה בשיקולים ענייניים מוצדקים, ולא מתוך מגמה לפרוץ בחומת הצניעות, עיין "אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' מג).
^ 7. עיין שו"ע שם סעיף ט וב"ביאור הלכה" שם.
^ 8. שו"ע שם סעיף ז ו"משנה ברורה" שם ס"ק כט.
^ 9. גמ' שם, שו"ע שם סעיף ב. ובסעיף ד הביא המחבר מחלוקת, אם צריך להעלות בקדושה, עיין "משנה ברורה" שם ס"ק יא ו"באור הלכה" שם, ועיין לעיל סוף הערה 4 ובשו"ת "מנחת יצחק" (ח"א סי' קיח אות ד).
^ 10. עיין מהרש"ם שם אות טז.
^ 11. עיין מהרש"ם שם שהקל להפקיע את קדושת בית-הכנסת ע"י פדיון. ועיין עוד בזה גם ב"אבני נזר" הנ"ל (סוף סי' לד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
