ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת בשלח. פרשת הגאולה הגדולה, גאולת מצרים והגאולה העתידית. בפרשה זו התנוצצה הגאולה השלמה, שתופיע באור גדול בעתיד, 'אז ישיר משה'. בתחילת הפרשה רמוזות הכנות רוחניות עצומות לקראת נס קריעת הים, והכנה מרכזית היא הפסוק - "ויקח משה את עצמות יוסף עימו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם". משה ויוסף מתאחדים יחדיו, שני המאורות הגדולים. בפשטי המקראות משמע שלקיחת יוסף היא בגלל השבועה, ומשה דואג שלא להשאירו במצרים. כביכול נעשה הדבר בשביל יוסף. ואולם, רואים אנו במדרש שכל כוח קריעת הים בא בזכות יוסף צדיקא - "הים ראה וינוס", מה ראה? - ארונו של יוסף. הנס האדיר והגדול של קריעת ים סוף, הנס שבו התגלו האורות העתיקים והעתדיים, הגנוזים ומוכנים לדורות אחרונים, - נעשה מכוחו של יוסף, צדיק יסוד עולם. יתירה מזאת, מדברי האריז"ל משמע שכל עצם לקיחת ארונו של יוסף על ידי משה נועד בשביל קריעת הים. שמשה ידע שצריכים ישראל לעבור דרך הים, ולכן לקח ארונו של יוסף, כדי שיבקע הים. וכך כתב האריז"ל: "וכיון שראה משה שהיו מוכרחין לילך דרך המדבר ים סוף, והיו צריכים לעבור הים, לקח עצמות יוסף עימו, לבקוע הים, כעניין הים ראה וינוס".
והנה יש מקום לשאול על דברי האריז"ל, שהלא מפשטי המקראות משמע שהלקיחה נועדה בשביל יוסף, לקיים את השבועה, ולא בשביל קריעת הים. אלא שעומק העניין הוא, שהנה כשיוסף השביע את בני ישראל, באמת לא הייתה כוונתו בשביל עצמו כלל. שכן יוסף הוא צדיק יסוד עולם, ותכונתו היא אך ורק למען ההשפעה לאחרים. כל מחשבותיו ומעשיו ופעולותיו אך ורק בשביל ישראל. ואכן, ידע יוסף את כוחו, את סגולת נשמתו העליונה, וידע ברוח קודשו שעתידים ישראל לעמוד מול הים, ולכן השביע את ישראל שיקחוהו עמהם, כשהוא מכוון בזאת למען יהיה הים נבקע להם, בזכות ארונו. נמצא שגם שבועה זו, לא בשביל עצמו היתה, אלא בשביל ישראל, להיטיב להם ולהעלותם מארץ מצרים.
מכל מקום עדיין יש ליישב, שכן מלשון האריז"ל משמע שהטעם שלקח משה את הארון היה בשביל קריעת הים, והלא לכאורה היה הדבר בגלל השבועה. אלא שבאמת משה לקח את ארונו של יוסף מכוח השבועה, ואולם היה יכול להוליכו אצל עם ישראל, ומדוע לקחו עימו ממש? על זה האריז"ל בא ומלמד שמשה עשה מעשה נוסף, והיינו שלא רק העלה את הארון עם בני ישראל, אלא לקחו עימו ממש, "ויקח משה את עצמות יוסף עימו". וסוד העניין, שכדי לבקוע את הים הוסיף משה מדרגה גדולה יותר והיינו שפעל לכלול עצמו עם יוסף, כדי שמכוח שניהם יבקע הים לישראל. זה סוד "ויקח משה את עצמות יוסף עימו", התכללות אורו של משה עם אורו של יוסף. ובלשון הזוהר - "משה ויוסף כחדא אזלי".
התכללות משה ויוסף כדי לגאול את ישראל
ננסה ב"ה לבאר דברי האריז"ל במושגים גלויים יותר. האריז"ל מלמד שמשה הוא בחינה גבוהה ועליונה, שכדי לפעול את נס קריעת הים והכניסה לארץ הוצרך להלביש את בחינתו הגבוהה במידתו של יוסף הצדיק. ובאמת כבר מצינו שיעקב אבינו הוזקק ליוסף כדי לגלות את אורו לעם ישראל. כך, יוסף המשיך את אורו של יעקב אל השבטים, כי זוהי מעלתו ומדרגתו של יוסף, להיות מאחד ומחבר את האורות העליונים עם העולם הזה ומושגיו. גם כאן, משה הוצרך לאורו של יוסף, כדי שישמש עבורו מעין כלי, להלביש את האור הזך והמופשט, שיוכל להתגלות בעולם.
והנה יסוד העניין הוא, שבחינת משה היא עליונה ונשגבה, שהיא עצמות אור התורה ממש, שהיא פנימיות ישראל. לעומת זאת, יוסף הוא בחינת צדיק, שהוא הכוח הפועל בעולם הזה. עיקר מידתו של הצדיק הוא עניין שמירת הברית, שהיא למעשה שליטה מוחלטת על הכוחות הגשמיים וניווטם אך ורק על פי הקדושה. הברית היא קדושת הגוף, והתורה היא קדושת הנשמה. אין הנשמה יכולה להתגלות בגוף פגום ומסואב. שמירת הברית היא הפתח אל התורה והתגלותה על האדם. כך, בברכת המזון אנו מזכירים את שתי הבחינות הללו, בברכת הארץ, "ברית ותורה", כי ירושת הארץ היא מכוח הברית והתורה. הברית היא קדושת הגוף והתורה היא קדושת הנשמה. אין תורה ללא ברית ואין ברית ללא תורה. זהו סוד חיבורו של יוסף ומשה.
שמירת הברית כוללת את תיקון הנפש והרצון. זוהי מידת היסוד, שהיא כללות כל כוחות הנפש באיזון ומשקל נכון. ללא שמירת הברית, ללא תיקון הנפש והרצון, לא יוכל האדם להתאחד עם רוממות התורה וקדושתה, כי אין לו כלים ראויים להכילה. אמנם יכול הוא להיות ידען גדול, אך זיווה וקדושתה של התורה מותנית היא בברכת הרצון וקדושתו, בטהרת הלב וכוונתו לשם שמים. זוהי קדושת הברית, עוצמת קדושת הנפש של ישראל, טהרת הלב וזַכּוּת האישיות. התורה הלא גבוהה היא מאוד, עוצמת אורה מבהיק בלי גבול ומידה, עד שקשה מאוד להיות האדם מתרומם אליה ומתאחד עם רוב קדושתה. צריך הוא להכין עצמו מאוד, לעבוד ולעמול על עצמיות מידותיו ועמקי רצונותיו. זוהי עבודת הברית, מרחב החיים הנפשיים והמידותיים, זהו אורו של יוסף הצדיק. מכוח יוסף אפשר להגיע לאורו האדיר והנורא של משה. משה מתלבש ביוסף, ויוסף נעשה מבוא ופתח אל רוממות אדון הנביאים, אשר בכל בית ה' נאמן הוא.
עם ישראל אינו מלאכים המשרתים במרום בלבד. ישראל הם ילודי אישה, לבושי חומר. דווקא המשכת האור אל העולמות הללו, אל הגוף והנפש, אל חיי השעה, היא מעלתם הגדולה של ישראל. יוסף הוא המכונן את גילוי האלוקות בעולם הזה, ומשה הוא הממשיך את האצילות העליונה, שתהיה מופיעה ומתלבשת בגוף הגדול והמקודש, שהוכן בכוחו של יוסף.
ברית ותורה
משה ויוסף הם בחינת החכמה והצדקות. החכמה היא אצילית מאוד, זכה וגבוהה. היא מתאחדת עם עולם המחשבה המופשט והגבוה. דווקא בגלל גובהה, אין היא יכולה להתגלות בעושר מציאותה בעולם הזה. העולם הזה זקוק לגילויים מוחשיים יותר, מלובשים בלב ורגש חם. הצדיק, הוא בעל הלב החם, בעל הקדושה הגלויה, מלא תפילה, מלא אהבה ומידות קדושות. קדושתו קרובה יותר להיקלט אצל ההמון, להיות מושפעים מרשמי הקודש הזוהרים ממנו ומתנוצצים אל נשמות המתקרבים אליו. החכם בוודאי עליון הוא מאוד, ואף עדיף מנביא, אלא שהחכמה לרום גובהה, אין היא נכנסת בכלי העולם הזה לחשוף קדושתה במוחש ומורגש. היא ממעל למרחבי הקליטה של החוש והרגש. דווקא הצדיק, קדושת הברית, הוא המלביש את האור וממחישו בעולם הזה.
משה הוא פנימיות הדעת, ויוסף הוא הלב, שלמות המידות ותפארתם. חכם וצדיק, עומק דעת עם לב טהור. שניהם יחדיו מהווים שיעור קומה שלם של גאולה, של "וידעת היום והשבות אל לבבך", של 'צדיק ולמדן' בלשון רבי נחמן, ומכוח שניהם, ברית ותורה, זוכים אנו לירושת הארץ ולניסים המופלאים של קריעת הים והגאולה הגדולה, אז והיום. שנזכה לטהר לבבנו ברצונות קדושים, ולהעצים מוחנו בהשגות של תורה, ומהרה נזכה לאורו של יוסף ומשה שילכו כאחד להביא גאולה לעולם, אמן ואמן.
לקבלת השיעור השבועי של הרב חיים כהן שליט"א "החלבן" למייל, שילחו מייל ל- [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
