בין ישראל לעמלק

שבת ומועדים
מחיית עמלק

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר פלמר

7 דק' קריאה

בחג הפורים מתבטא המאבק בין ישראל לעמלק. שתי קיצוניות, שתי דרכים נבדלות לגמרי, עומק טוב ועומק רע. שני לאומים שאינם יכולים לשכון יחד בעולם אחד.
תחילת פגישתנו עם עמלק היא בפרשת בשלח, "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" 1 . מקומו של עמלק הוא בדרום עבר הירדן, ומשם הוא עבר מרחק גדול, עד מדבר סיני, כדי להלחם בישראל. בביטוי "ויבא עמלק" התורה מדגישה שעמלק היה צריך לבוא ממרחקים, כדי להראות שמלחמה זו שונה מכל מלחמה אחרת בכך שלא היתה לה סיבה נראית לעין. סיחון ועוג, למשל, נלחמו בישראל כיון שישראל רצו לעבור בארצם, מה שאין כן עמלק שבא ממרחקים. זו הסיבה שבגלל מלחמה זו נצטווינו למחות דווקא את זכרו של עמלק, כמו שכתב שם הרמב"ן 2 : "וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון (שמות טו יד), ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו, ועמלק בא ממרחק כמתגבר על השם". עמלק בא להלחם בישראל כיוון שיש ניגוד עצמי בינו לבין ישראל. מה הוא הניגוד הזה?

פירודיות מול אחדות אלוקית
הנקודה המהותית של ההבחנה בין ישראל לעמלק נוגעת לעצם המהות של האופי הלאומי. ישראל נקראו "ראשית" – "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" 3 , וגם עמלק נקראו ראשית – "ראשית גויים עמלק" 4 . מה היא כוונת ההשוואה בין ישראל לבין ראשית התבואה? לפי המדרש "רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" היא התרומה 5 . לפי זה ישראל נקראו ראשית מצד הקדושה, והשוו אותם לתרומה שהיא קודש והיא ראשית התבואה, ואילו עמלק הם ראשית גויים. המהר"ל הסביר שראשית התבואה היא המגמה עבורה נזרעה התבואה: "כי בשביל ראשית התבואה אדם זורע כל התבואה, כך ישראל הם ראשית תבואתו, ובשבילם ברא את הכל" 6 . "האדם שהוא זורע מחשבתו על התבואה לא על הקש כי הקש אחר שהוציא את התבואה זורק את הקש ונותן את התבואה באוצר וכך השם יתברך שברא את העולם בראו בשביל ישראל ובשבילם העולם קיים וכיון שבשבילם קיים גם כן הם קיימים כל ימי העולם". בעצם הסבר זה דומה להסבר הראשון, כי מגמת כל דבר היא תכלית בריאתו והיא צד הקדושה שבו. ישראל מגלים בעולם את המגמה האלוקית של תיקון כל הצדדים הנראים רחוקים מן הקדושה, ולעומת זאת עמלק מבטא את ההיפך, "כי במה שהגוים הם מחולקים מן ישראל, לדבר הזה עמלק הוא ראשית" 7 . "ועמלק הוא ראשית גוים השונא את ההשגחה תכלית שנאה" 8 . ישראל באים לגלות את האחדות האלוקית בבריאה, שאין שום דבר נפרד מרבש"ע, שהוא יוצר הכל ומחיה הכל ואין עוד מלבדו. זו כוונתנו באומרנו "שמע ישראל ... ה' אחד". עמלק מבטא את השניות, "כי כל זמן שעמלק בעולם נמצא השניות בעולם", ולכן אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה. "השם" הוא השם המיוחד המבטא את האחדות, והכסא הוא כסא המלכות המבטא את מלכות ה' בעולם, שאין לה שום מונע ומעכב.
כאשר ישראל יצאו ממצרים הם היו בתהליך של התעלות עצומה, ממ"ט שערי טומאה שבמצרים דרך מ"ט הימים המובילים למעמד הר סיני ולקבלת התורה. ישראל הולכים ומגלים בעולם את סגולתם, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. העולם כולו מחכה להתעלות הזו שבהורדת התורה מעליונים לתחתונים. "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי" – כולם תלויים ועומדים עד יום הששי הוא ששי בסיון המוכן למתן תורה 9 . במתן תורה היה מעין תיקון לחטאו של אדם הראשון שהביא מיתה לעולם – טל של תחית המתים ירד לעולם 10 , ואותה זוהמא שהטיל הנחש בחוה פסקה אצל ישראל שעמדו על הר סיני 11 . המגמה הזו מנוגדת לאופיו של עמלק, ולכן הוא עושה כל מאמץ להפריע לישראל בדרכם.
הגמרא 12 אומרת "המן מן התורה מנין? שנאמר 'המִן העץ', מרדכי מן התורה מנין? שנאמר 'מר דרור' ומתרגמינן: מירא דכיא, אסתר מן התורה מניין? שנאמר 'ואנכי הסתר אסתיר'". כבר עמד על כך המהר"ל 13 שהמן שרצה להשמיד להרוג ולאבד את ישראל רמוז בתורה בעץ הדעת שהביא מיתה לעולם. ע"י האכילה מעץ הדעת טוב ורע התחילה הכרה של רע בעולם. כאילו יש באמת רע עצמי בעולם, משהו נפרד מריבונו של עולם שהוא טוב לכל – השקפה פירודית שאינה רואה את הקשר בין כל הנבראים לבין הבורא שהוא טוב לכל. לעומת זאת מרדכי רמוז בתורה בעניין הקטורת, שהיא מצילה מפני המוות. הגמרא במסכת שבת 14 מספרת שמלאך המוות נתן מתנה למשה וגילה לו את הסוד הזה שהקטורת מגינה מפני המגיפה, ומשה השתמש בסוד זה בשעת המגיפה שבאה בעקבות מותם של קרח וכל עדתו – "ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת… וכפר עליהם, כי … החל הנגף". כוחה של הקטורת נעוץ בכך שהיא מגלה לנו שאין רע במציאות כלל, וכל מה שנראה רע הוא רק מצד גילויו החיצון. לכן גם החלבנה שריחה רע מצטרפת אל סממני הקטורת. "תכלית ההתגלות של הקדש הנעלם הזה, אור הנשמה שהקטרת מרמזת עליו, היא מודיעה שאין שום דבר רע ומכוער במציאות מצד הארת הכלל, וכל מה שנראה מכוער ורע ישוב להתהפך לטוב גמור ולקדש עליון" 15 .

מקריות או השגחה אלוקית
הבדל נוסף הוא בהכרת ההשגחה האלוקית בעולם. יציאת מצרים התחוללה ע"י נסים גלויים. מכות מצרים וקריעת ים סוף השפיעו על כל האומות לראות את יד ה' המנהלת את העולם. "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת … נמוגו כל יושבי כנען". וכמו שאמרה רחב למרגלי יהושע "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ... ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי ה' אלקיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" 16 . עמלק היה העם היחיד שהיה מסוגל עדיין לטעון שכל מה שאירע אינו אלא מקרה, כמו שפירש רש"י את הפסוק "אשר קרך בדרך" – לשון מקרה, ולכן הוא אינו חושש לבא ולהתגרות בישראל ולערוך עימם מלחמה.
הרב זצ"ל מסביר 17 שיש קשר בין הכחשת הנסים לבין הרוע המוסרי:

"עמלק מחזיק בהטבע, בעיקר בעבור אהבתו להרע שנמצא גבול בשמרי הטבע, והוא קשור בו ואינו יכול לסבול ניסים בעולם, ולא שינוי טבע במוסר האדם. ולעומת זה ישראל יצר ד' להבקיע את חומת הטבע, ומציאות הניסים עשו חלונות בהטבע, באופן שאיננו סותם בפני האור האלהי, ונמצא שאחר שכבר נעשו הניסים בעולם, בהריסת הטבע, כבר נתמתק הטבע עצמו, באדם ובעולם. ולעתיד לבוא לא יהיה הטבע סותם כלל בפני האור האלהי, כי אם הוא מאיר על ידו בפילוש גמור. וכן לא יהיה טבע האדם סותם בעד הקדושה והנועם האלהי העליון. ואז לא יהיה שום צורך במיתה, ויבוא עולם חדש מלא חיים, כל הנותר בציון והנשאר בירושלים קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים".

"עמלק מחזיק בהטבע, בעיקר בעבור אהבתו להרע שנמצא גבול בשמרי הטבע" . חוקי הטבע אינם מביאים בחשבון כל שיקול מוסרי. לאדם צדיק הנופל מהגג יקרה בדיוק מה שקורה לרשע במצב דומה. אמנם ההשגחה האלוקית פועלת בתוך הטבע כדי להביא את העולם אל תכליתו המוסרית. הרע הוא "גָבוּל", כלומר – מגובל, מעורב, בשמרי הטבע. מה הם השמרים? היין הוא התכלית של הוצאת המשקה מהענבים, והשמרים הם הפסולת הנשארת. כך לבריאת הטבע יש תכלית מוסרית של הארת האור האלוקי בתוך מחשכי המציאות, והצדדים האחרים הם השמרים של הטבע. אדם הראשון לפני החטא היה דבוק בתכלית של העולם, ולכן נאמר עליו שהמלאכים היו צולין לו בשר ומסננין לו יין 18 , כלומר ש"שמחת היין העליון היה מסונן מכל שמרים לפי גובה ערכו" 19 . הרע מעורב בשמרים, ואינו נדבק אל התכלית המוסרית של העולם. עמלק מנותק מן המוסר, ולכן"אינו יכול לסבול נסים בעולם" , כי הנסים מוכיחים שהעולם אינו הפקר אלא מושגח ע"י רבש"ע. "הנסים יצרו שינוי טבע במוסר האדם" כיון שכל העמים נוכחו לדעת שישנה הנהגה אלוקית."ישראל יצר ד' להבקיע את חומת הטבע" . ישראל הם העם שרבש"ע יצר כדי להודיע בעולם את הנהגתו. זהו "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". ישראל מספרים את תהילת ה' בעולם ע"י שהם מודיעים שחומת הטבע אינה מוחלטת, ובתוך המהלכים הנראים כטבעיים זורם רצון אלוקי שהוא הולך ומנצח את כל המעכבים.
גם אירועי מגילת אסתר היו יכולים להיחשב כאוסף של מקרים שאירעו במשך תקופת זמן ארוכה למדי. מאז המשתה בשנת שלש למלכו, ועד סיום המגילה בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש, עברו תשע שנים. בישראל התגלתה עוצמה של אמונה המסוגלת לראות בכל אותם אירועים את יד ה' המשגיחה על העולם ומכוונת את ההסטוריה, ולחבר את כל האירועים השונים לחוט אחד השוזר אותם.
וממגילת אסתר אנו לומדים לימוד לדורות, שגם גאולתן של ישראל היא תהליך המורכב מאירועים שאפשר להסביר כל אחד מהם בדרך הטבע, והאמונה בהשגחה האלוקית מחברת אותם לשלשלת אחת. כפי שמובא בתלמוד הירושלמי: 20

"רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא כי אשב בחושך ה' אור לי. כך בתחילה ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ ליהודים היתה אורה ושמחה".

הביטוי "אילת השחר" לקוח מספר תהלים "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד", וחז"ל דרשוהו על אסתר המלכה. "אמר רב זירא: למה נמשלה אסתר לאילה - לומר לך: מה אילה רחמה צר, וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה - אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה" 21 . כאשר אסתר נבחרה למלכה נאמר הפסוק "ומרדכי יושב בשער המלך". מרדכי מאמין שמהלך זה יש לו משמעות אלוקית, והוא מצפה לראות מהי. המלך אחשורוש עדיין לא גידל את המן, ועדיין לא באו הצרות, אבל האמונה בהשגחה האלוקית רואה כאן את התרופה שהקב"ה מקדים למכה. הפסוק הבא שמזכיר הירושלמי הוא "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס". כאן כבר נפתח פתח להצלה, אך גם לאחר שהמן הרכיב את מרדכי על הסוס לא ניצלנו מהשמדה, ועדיין מרדכי חזר לשקו ותעניתו, "וישב מרדכי אל שער המלך". האמונה הישראלית היא שמחברת את האירועים הבודדים לתהליך אחד ההולך הלוך ואור עד נכון היום.

^ 1.. שמות יז, ח.
^ 2.. רמב"ן שמות יז, טז.
^ 3.. ירמיהו ב, ג.
^ 4.. במדבר כד, כ.
^ 5.. שמות רבה (וילנא) פרשה לא, ט: "כשם שהערימה הזאת עומדת והכהן יורד לתוכה ונוטל מתוכה התרומה כך עשה הקב"ה את העולם ערימה ונטל אבותינו שהם תרומתו שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו".
^ 6.. מהר"ל, נצח ישראל פרק י עמ' ס.
^ 7.. מהר"ל, שם שם.
^ 8.. העמק דבר שמות יז, יד.
^ 9.. רש"י בראשית א, לא.
^ 10.. שבת פח, ב: "ואמר רבי יהושע בן לוי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא יצתה נשמתן של ישראל, שנאמר 'נפשי יצאה בדברו' (שיר השירים ה). ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו? - הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים , והחיה אותם".
^ 11.. שבת קמז, א.
^ 12.. חולין קלט, ב.
^ 13.. הקדמה לאור חדש עמ' נא.
^ 14.. דף פט, א.
^ 15.. עולת ראיה א עמ' קלו.
^ 16.. יהושע פרק ב י-יא.
^ 17.. שמונה קבצים, קובץ ו סימן רנא.
^ 18.. סנהדרין נט, ב.
^ 19.. נפש החיים שער ב פרק ו.
^ 20.. ברכות א, א.
^ 21.. יומא כט, א.

מחיית עמלק