ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איש איש עוסק בסיפור לפי רמתו. הילדים הקטנים שומעים בפה פעור על 'רבי שמעון המסתתר במערה יחד עם בנו', ומתפעלים מנס החרוב והמעיין. המבוגרים דנים בכובד ראש ביחסו של רשב"י להיבטים המעשיים שבחיי העולם הזה, וכל מי שלהט של גאולה וניצוץ מלוחמי בר כוכבא בוער בלבבו רואה ברשב"י סמל ומופת לקנאי גדול ואמיתי.
הסימוכין לקנאותו של רשב"י נתמכים ממקורות נוספים, וגם בלעדי מקורות אלו, הרי אין ספק לכל יהודי עם רגש בריא מינימאלי שאיש מן החכמים לא רצה לכתחילה במלכות רומי. וודאי שגם רבי יהודה העדיף שארץ ישראל תהיה תחת שלטון ישראל (זו גם חובה הלכתית), וכל הדיון הוא רק ביחס לחלק ממפעלי השלטון הרומאי.
בנקודה זו, ברצוני להציף שאלה גדולה ופשוטה על התפיסה הרואה את הדיון בין רשב"י לרבי יהודה, כדיון בין רשב"י הלוחם ברומאים מול רבי יהודה ה'מתון'.
המתבונן במפעלו הגדול של רשב"י ובמורשתו לדורות מבחין מיד, שמדובר כאן באיש פנים המסתגר שנים רבות ועוסק בהגות מעמיקה. יתר על כן – רשב"י, שר בית הזוהר, הוא האיש שתרגם את כל הרעיונות הגדולים של חיי ישראל השלמים בארצו, לשפת סתרים וקודים קבליים מוצפנים, הגנוזים במגילות סתרים, לבל תשלוט בהם יד זרה כל ימי הגלות, עד אשר יפתחו בדור אחרון וישובו להרוות את צמאונם של גאולים. רשב"י עצמו אמר, שספרו יהא חתום דורות רבים עד אשר בדור עתידי יבינו אותו. ובאותו דור עתידי הרי ש"בגין ספרא דא יפקון ישראל מן גלותא ברחמי" (בזכות הספר הזה יצאו ישראל מהגלות ברחמים).
אם כך עולה השאלה מעליה – לוחם קנאי הוא איש החותר לגאולה מיידית, וכיצד הולמים הדברים לאיש העוסק בהצפנת התורות הגאוליות לדורות רחוקים?
אולי, בהתבוננות מחודשת בסיפור התלמודי, נגלה שהגמרא חושפת בפנינו את דמותו של רשב"י באור חדש. רבי יהודה, רבי יוסי ורשב"י, תלמידיו של רבי עקיבא, חיים בדור שלאחר כישלון מרד בר כוכבא. המרד פרץ כ- 65 שנה לאחר חורבן הבית השני. למספר זה יש משמעות גדולה. גלות בבל, שלאחר החורבן הראשון ארכה 70 שנה. העם ציפה שכך יהיה גם לאחר החורבן השני (יש לכך מקורות נוספים, ואין כאן המקום להאריך).
יתר על כן, 70 שנה זו נקודת זמן קריטית. זהו פרק הזמן בו עדיין חיים שרידי הדור הקודם, שעוד זוכרים את המקדש. שרידים אלו יוכלו להעיד על מקום המזבח, סדרי העבודה, כפי שהיה בתחילת ימי המקדש השני. כל זמן ששרידים אלו חיים, עדיין המקדש חי, אך לאחר פטירתם יהפוך המקדש לזיכרון רחוק. (דוגמא לכך בדורנו אפשר לראות בזיכרון השואה. אנו מצויים כ – 70 שנה מתום השואה, ואכן עוסקים רבות בשאלת תודעת השואה בדור שלא יהיו בו 'אנשי עדות').
ואכן, רבי עקיבא, נושא כליו של בר כוכבא, חתר כל ימיו להביא לגאולה קרובה, מפני שחש שאם נחצה את סף ה – 70 שנה, יהפוך המקדש לזיכרון רחוק, ונלך לגלות של 2000 שנה. אולם, המרד נכשל, וכעת יושבים תלמידיו הגדולים ודנים – כיצד להתייחס למציאות החדשה?
אומר רבי יהודה, הגאולה קרובה. מעשיהם של הרומיים טובים הם, מפני שעוד זמן קצר יפלו כל מפעליהם לידינו. (כך נוהג היה רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל לשמוח בראותו את הערבים בונים את הארץ, מפני שבעוד זמן קצר ינחלו ישראל את בתיהם). לעומתו אומר רשב"י, כל מה שבנו לא בנו אלא לצורך עצמם. הגאולה רחוקה. עם ישראל ינחל את מפעלי הרומיים, כשאלו יהיו כבר שרידים ארכיאולוגים.
הרומאים מרגישים בחושיהם הטמאים, שהסכנה האמיתית היא מרשב"י, שבכליו הנסתרים עתיד להפוך את מעשיהם לאבק. וכך, בתחילה בורח רשב"י לבית המדרש, ואוכל לחם ומים. זהו משל ללימוד הנגלה, הנלמד בבית המדרש, וקרוי 'לחם'.
אולם, בהמשך מבין רשב"י, שלימוד זה אין בכוחו להחזיק לבדו את ישראל בגלות. וכך הוא אומר לבנו – הרומאים עלולים לתפוס את אשתי – אמא, לענותה, והיא עלולה להסגיר אותנו. עלינו להסתתר גם מפניה. ובמילים אחרות – כנסת ישראל היא הרעיה, בגלות עלולים הגויים לענותה ולשלוט גם בתורתה. העצה היחידה היא, שתהיה תורה נסתרת ועמוקה שלא כולם מבינים.
וכך מסתתרים הם במערה, ואוכלים חרובים. החרוב מצמיח פירות לאחר שבעים שנה. סוד בגימטריא שבעים. לומדים הם את תורת הסוד, ותורה זו היא שתקיים את ישראל בהיותו במערת הגלות, עד אשר בזכות תורה זו יבוא אליהו הנביא ויבשר שתמה מארת הגלות.
וכך ממשיך לו הסיפור, (ויש גם חלקי המשך בפזל, המצויים במקורות נוספים), רומז לגאולה הבאה מסתרי תורה, עד אשר מטהר רשב"י את טבריה, היא העיר ש"משם עתידים להיגאל", במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
