ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהילים קיח, כד). זה עתה אמרנו בתפילה את הפסוק "זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו" (שם צח, ג). פסוק זה מבטא את מה שהיה בזמן מלחמת ששת הימים. כל העולם עמד נדהם לנוכח הניצחון הגדול על צבאות מצרים, ירדן וסוריה, ועל הכיבוש המהיר של סיני, רמת הגולן, יהודה ושומרון, ומעל הכול, העיר העתיקה והר הבית בירושלים. כל עם ישראל, בארץ ובתפוצות, הזיל דמעה של התרגשות בשומעו כי חזרנו להר הבית, למקום בית מקדשנו. גם כל הגויים בכל האומות ראו כי יד ה' עשתה זאת.
לפני מלחמת ששת הימים מדינת ישראל הייתה מדינה קטנה וחלשה, והתחושה בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים הייתה כל כך קשה עד שאנשים התלוצצו ואמרו שהאחרון שעוזב את המדינה לא ישכח לכבות את האור. פתאום פרצה המלחמה ומדינת ישראל הפכה למעצמה, בשלושה ימים כבש צבא ישראל את כל סיני ויהודה ושומרון וכבר התחיל לטפס לרמת הגולן. בתוך שישה ימים ניצחנו וכבשנו שלושה צבאות. אף צבא בעולם לא יכול היה לשער דבר כזה "ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו".
אבל מעל הכול, הדבר הגדול ביותר שקרה במלחמה היה המפגש עם הר הבית. אנשים התפעלו משמיעת הניצחונות וזה היה מרשים באופן יוצא מן הכלל, אבל הידיעה שהר הבית בידינו עלתה על הכול. היא הרעידה את כל הנפשות, גם אצל הרחוקים ביותר שאולי מעולם לא דיברו על הר הבית, שאולי אפילו היו להם התנגדויות לקודש. התגלה שיש ניצוץ של קודש בכל יהודי ויהודי בלי יוצא מן הכלל ושכאשר מופיע אור גדול, כאשר מאיר ברק של קודש, הוא חודר גם מעבר לכיסוי, מאיר את הלב ומלבה את הניצוץ הפנימי. אמנם אחרי זמן התכסו הלבבות, אבל הרישום נשאר, ומאז החל שינוי רוחני בעם כולו ותהליך של תשובה בישראל.
נפילת החומה
"אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים" (ברכות לב, ב). החומה הזו לא הייתה רק חומה רוחנית, אלא גם חומה ממשית. בזמן הגלות עם ישראל לא יכול היה להיכנס לארץ ישראל, וכאילו חומה חצצה ומנעה מהם לשוב לארצם. במשך הדורות היו יחידים שעלו לארץ ישראל ובכך פרצו חורים בחומה. מאוחר יותר, החל זרם קצת יותר גדול של עליה לארץ ונוצרו סדקים בחומה, עד אשר בזמן הקמת מדינת ישראל נפלה החומה החיצונית המפסקת בין ארץ ישראל לעם ישראל, ועמה נפלה החומה הרוחנית שבין הקב"ה ובין ישראל. חומה אחת נפלה בזמן הקמת המדינה, אבל החומה השנייה שהבדילה בין עם ישראל לבין העיר העתיקה והר הבית עוד הייתה קיימת. החומה הפנימית שהפרידה בין ישראל לאביהם שבשמיים עדיין חצצה ביניהם. כשפרצה מלחמת ששת הימים וכבשנו בעזרת ה' את העיר העתיקה והר הבית נפלה גם חומה זו. עוד נשארו חומות קטנות - אנחנו עוד מוגבלים ולא יכולים להיכנס למקום הקודש בתוך ההר, אבל החומות הגדולות שהיו לפני כן נפלו. הטומאה שרבצה בעיר הקודש בגלל השליטה של הגויים הסתלקה, וכלל ישראל החל להתקשר אל הקודש. מאז, רבבות רבבות של עם ישראל הולכים ועולים אל סמוך למקום בית מקדשנו, מקום הכותל המערבי, ומתקרבים והולכים אל הקודש, כל אחד במדרגתו. ממלחמת ששת הימים החל תהליך של תשובה בישראל.
ירושלים המאחדת
גדול כוחה של ירושלים שהיא מחברת את ישראל לאביהם שבשמיים והיא מחברת את ישראל זה לזה. רק ירושלים עיר הקודש יכלה להביא לכינוס של רבני הציונות הדתית לגווניהם (כינוס שנערך מספר ימים לפני יום ירושלים תשע"ב). יום ירושלים, היום הגדול בו שבנו לירושלים מחבר את כל רבני הציונות הדתית בהכרת גודל עניינו של היום שהוא שלב חדש בערך גאולתנו. התודה הגדולה לריבונו של עולם שנאמרה ביחד, על ידי מאות רבות של תלמידי חכמים גדולי תורה, עולה למעלה ומביאה ברכה רבה. האמונה והביטחון בה' המוליך אותנו קוממיות לארצנו ובארצנו ממשיכה ברכה רבה לתהליך הגאולה. ועתה, מוטל עלינו להמשיך את המשימה לשלב נוסף של אחדות באיחוד כל רבני ישראל, כל ראשי הישיבות וכל עם ישראל כולו. אחדות כללית לעבודת ה', עמו, תורתו וארצו. אחדות בין גוונים שונים יכולה להיות בשני אופנים: או בדרך של טשטוש וויתורים, זו דרך לא רצויה ולא אפשרית, או בדרך של התעלות גדולה ליסוד המשותף שהוא מעל כל ההתפצלויות. לחיבור כזה אנחנו שואפים. לאחדות זו צריך גדלות ונדרש גם כוח חזק כדי שהשלום יהיה אמתי ונכון. "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כט, יא), כלומר, בשביל לעשות שלום צריך עוז וכוח לחבר בין הנפרדים, עוז לנצח את ההסתכלות הקטנה, המפצלת, ולהבין שהעץ המושלם הוא מאוחד בשורש ומפוצל בענפים.
כדי להתאחד צריך שכל גוון ישתחרר מהחרדה פן האיחוד הזה יפגע בדרכו. צריך ביטחון בדרך ללא מורא, ומתוך ביטחון בדרך יכירו שאחדות בשורש תחזק כל גוון וגוון בצד הטוב שבו. שמא תאמר, אם אנו הולכים אחרי רוב אולי ניגרר לדברים לא טובים והאחדות תהיה לרועץ? זהו חוסר ביטחון! כל אחד צריך לדעת שהדרך שלו היא הדרך הנכונה ולא לפחד מגלישות או הרהורים. ושמא תאמר אם גם הדרכים האחרות מתחזקות איך אוכל לתמוך באחדות? תאמין ותבטח שהדרך שלך שהיא הנכונה להבנתך, היא מספיק חזקה ושהיא תתעצם יותר, והחיוב ינצח את השלילה. נשתחרר מהפחד שמא הדרך האחרת תתחזק יותר. צריך ביטחון בדרך ללא פחד להתמודד ישירות. נתרומם למידת הביטחון, ונבין שאחדות בשורש מחויבת והכרחית ועל ידה כבוד שמיים מתעלה באופן היותר גדול.
"'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' (תהילים קכב, ג) - שעושה את כל ישראל חברים" (ירושלמי במסכת חגיגה ג, ו). פירוש המילה 'חברים' בלשון חז"ל היא אנשים השומרים על טהרה, שלא כעמי הארצות שלא הקפידו על כך. חכמים גזרו על החברים שלא לאכול יחד עם עמי הארצות, וכן בגדי עם הארץ וכליו טמאים לחברים. אבל בשעה ששבטי י-ה עולים לירושלים חכמים ביטלו את הגזרות על הטומאה כי בירושלים, מקום המקדש, כולם מתעלים למדרגה של חברים. פירוש אחד הוא משום שכולם מרגישים אחריות, מרגישים את הקרבה לקודש ומתנהגים כפי שצריך ופירוש שני הוא שהחברות והאחדות יותר חשובה מהדקדוק בפרטי הגזירות של חכמים. ולמרות שגם אם בירושלים לא כולם מדקדקים, חכמים ביטלו את הגזירות שלהם כדי שיהיו כולם ביחד (משנה למלך, הלכות טומאת אוכלין טז, י). "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטי י-ה". שנזכה במהרה לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
