ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- סיוון
ה'תש"כ – שנת המאתיים להסתלקות-הילולא של הבעל-שם-טוב ז"ל.
לבית יעקב (אלו הנשים)
ולבני ישראל (אלה האנשים)
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
ימי ההגבלה – ימי ההכנה למתן תורה – דורשים ותובעים במיוחד התבוננות עמוקה ופנימית במהותה של התורה.
התורה הקדושה איננה אוסף של חוקים להזדמנויות מסויימות, אלא היא מקיפה את האדם כולו , מהרגע הראשון של חייו ועד הרגע האחרון, ואת כל הפרטים בחייו היום-יומיים.
זה המובן הפנימי של תורה כתורת-חיים.
יתרה מזו, כפי שמסבירים חז"ל, התורה מקיפה את כל הבריאה כולה לפרטיה. חז"ל ממשילים זאת לאדריכל, אשר קודם בניית בניין מתכנן תכנית הכוללת את כל פרטי הבניין. כך הבורא שרטט תחילה בתורה את כל פרטי הבריאה, עד הדרגה האחרונה של הדומם ושל הדברים הגשמיים.
נקודה זו מובילה לאחד היסודות העיקריים של תורת החסידות הכללית של הבעל-שם-טוב, כפי שהוא מפרש את הפסוק: "לעולם הוי' דברך ניצב בשמים" (המאמר האלוקי "יהי רקיע" ניצב בתמידות, בלי הפסק, בשמים), כפי שמבאר באריכות כ"ק אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד, במיוחד בשער היחוד והאמונה –
אשר הכול – בשמים ממעל ועד הארץ מתחת, בכל הפרטים שלהם – מתקיים אך ורק בכוחו של הדיבור האלוקי שברא ובורא אותם ומחיה אותם בלי הפסק ולו להרף-עין.
מזה נובעת עוד נקודה יסודית –
כי ההשגחה הפרטית – הידיעה האלוקית הישירה, וההשגחה המקיפה את כל הפרטים, חלה על כל היצירה, החל באדם, בחיר הבריאה, ועד החלק הזעיר ביותר של הדומם.
מזה באים למסקנה שהיא בעצם דין מפורש בשולחן ערוך, ונקודת יסוד בתורת החסידות, המודגשת במיוחד על-ידי הבעל-שם-טוב:
עבודת השם יתברך צריכה להיות בכל דרכיך – בכל העניינים ולפרטיהם, החל בלימוד התורה וקיום תרי"ג המצוות, ועד המעשים הפשוטים ביותר ומאורעות חיי היום-יום.
ומכל דבר ועניין צריך להפיק לימוד והוראה באהבת השם ויראת השם , שהן המקורות שמהם יהודי שואב את הרוח האמיתית לקיום התורה והמצות, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כשהן חדורות חיוּת פנימית ואמיתית, וקיומן בהידור.
ההתבוננות בכל הנזכר לעיל, התעמקות בהתלהבות, בחיוּת ובאורה,
ובימי סגולה אלה, ערב יום מתן תורה, שהוא גם יום ההסתלקות-הילולא של הבעל-שם-טוב,
להביא את כל זה בכל פרטי החיים היום-יומיים, הן החיים הפרטיים הן בכל הסביבה ובכל המתהווה בעולם, כפי הפתגם:
יפוצו מעינותיך חוצה , שמעיינות החסידות, שהם פנימיות התורה, יפוצו ויגיעו חוצה – עד הנקודה הכי רחוקה של כל הבריאה כולה,
– זה ימהר את הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, כאשר הבריאה כולה תראה ותרגיש ש"אנכי ה' אלקיך".
בברכה לקבלת התורה
בשמחה ובפנימיות
וחג שמח
מנחם שניאורסאהן
לבית יעקב כו': מכילתא (שמות יט, ג).
האדם כולו: אבות פ"ו מ"ז. וראה מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר עה"פ ודברת בם (היום יום יג מנ"א).
שמסבירים חז"ל: בראשית רבה בתחלתו. זח"א ה, א. ובכ"מ.
בשער היחוד והאמונה: בתחלתו. וראה מדרש תהלים קיט, לו. לקו"ת ר"פ אחרי.
ההשגחה הפרטית: ראה חולין סג, א ופי' רבנו הזקן (ברשימות הצ"צ לתהלים לו, ז). היום יום כח חשון.
בשולחן ערוך: אורח חיים סרל"א. וראה ח' פרקים להרמב"ם פ"ה.
והוראה: פתגם הבעש"ט (היום יום ט' אייר).
המקורות שמהם: תניא פ"ד.
חיות . . בהידור: קונטרס העבודה פ"ב.
הבריאה כולה: כתפלת ר"ה: וידע כל פעול כו'. וראה מדרש תהלים עג. שער היחוד והאמונה רפ"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
