ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
ההסבר שהורגלנו במאמר זה הוא שהמאמר מדבר במובן הרוחני. דור של משיח, דור שיתגלו הרבה כוחות מרים ושליליים. דור שהחוצפא תהרוס ותפגע בכל הקדוש והיקר לאומה. עבודת אנשי הרוח לחשוף שכל הכוחות המרים הם רק בחינת ביש מלבר (מבחוץ) אולם מלגיו (מבפנים) טיב. צריך כוחות מיוחדים להראות שכל המחלות הנובעות מ"החוצפה יסגא" נובע מכוחות גדולים שנמצאים בדור.
אולם ניתן לראות במאמר זה גם הוראה פשוטה יותר המתיחסת למאורעות שאנו מצויים בהם.
קיימות שלוש תקופות בהיסטוריה של עם ישראל. ישנן תקופות שהן תקופות שהמרירות היא לחם חוקם של ישראל. זוהי תופעת הגלות שהחיים שם מרים וקשים. יש תקופה עתידית בה הכל יהיה מתוק. החיים יזרמו ללא מעצורים, הכל יהיה מתוקן. והיה לעת ערב יהיה אור. לא יהיה צורך בערב ובלילה, הכל יהיה בחינת היום.
אולם ישנה תקופה שלישית. זוהי תקופת המעבר. תקופה שהמר והמתוק משמשים בעירבוביא.
אולם אין כלל שימוש בערבוביא. יש כאן סדר, מלא השגחה פרטית. הקב"ה דואג גם למר, אולם דואג גם שמהמר יצא מתוק.
בכל תקופת הגלות עם ישראל היה צריך להבנות רק מתוך המרירות. ודאי שהרבה כוחות נבנים דוקא מתוך מצבים מרירים. אמונה, דבקות, מסירות נפש ובניית הצד הרוחני שבאומה ודאי נבנו במשך כל ימי הגלות הארוכים. ככלל אנו יודעים שבאופן אישי לא תמיד נועם החיים גורם לגיוס והוצאת כוחות אל הפועל. לפעמים דוקא הקשיים וההתמודדויות הם אלו שגורמים להוצאת כוחות אל הפועל.
אולם הקב"ה חפץ חיים, ומציאות החיים בגלות ודאי אינה בונה בנפש האומה קומה שלמה. עצירת זרימת החיים למשך זמן ארוך כבר אינו רק דבר שאוצר בקרבו עוצמות חיים שיכולות לצאת אל הפועל. ככל שהתארכה הגלות השתרשו באומה יותר מומים גלויים וחסימות רוחניות ביכולת לחיות חיים טבעיים וזורמים.
היציאה מגלות לגאולה מביאה בכנפיה מהלך אלוקי שבו כל עצירת חיים היא שורש לצמיחת חיים מחודשים. לא רק צמיחה שתתגלה בעולם הבא אלא צמיחת חיים ממשית בעולם הזה. וכך מבאר הרב באורות "מאמין הוא העם כולו, שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו, ואמונתו העמוקה הזאת היא בעצמה רז קיומו היא, סוד ה' נגלה במהלכו ההסטורי, והמסורת העתיקה מעידה על אור נשמתו המכרת את עצמה ואת כל יחוסי מאורעותיה עד דור אחרון, דור צופה לישועה קרובה ". בכל הגלות הצפיה היתה לישועה רחוקה. אולם בדור הגאולה כל ארוע של מרירות נהפך בעצמו למתיקות. להשגחה זו קורא הרב "ישועה קרובה".
לשם הסברה, המרחק של ישועה בעת הגאולה זה מרחק בין נפילת גוש עציון להקמתו. נפילת הגוש בנתה בנו צפיה לישועה קרובה. עשרים שנה הלך ונבנה בתוככי האומה הרצון לבנות ולחזור לגוש. והנה הקב"ה מגלגל איך עצירת חיים זו היא בזמן קרוב נהפכה לזרם של חיים ממשייים בעולם הזה. דוקא הנפילה של הגוש בפעם הראשונה היא זו שדחפה לעקשנות יתר ולקשר מיוחד עם המקום שסללה את הדרך לחדש שם חיים. "גפן ממצרים תסיע, תגרש גויים ותטעה" (תהילים פ')- עם ישראל נמשל לגפן שדוקא במקום שזומרים אותו נוצר פרץ חיים שלא היה מתפרץ ללא הזמירה.
כבר כתבנו בעיון בפרשת העקידה על שני החלקים של העקידה. מצידנו אנו צריכים למסור את הכל לקב"ה. אנו נכונים למסור את כל כוחות החיים הטובים שבנו, את כל האהבות שלנו, ולדחותם מפני אהבת ה'. אולם יש גם חלק שני שבו הקב"ה עונה משמים ואומר: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה". ע"כ אנו מתפללים "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו". אברהם אבינו לא העלה לרגע את האפשרות שלא לעשות את ציווי ה'. אולם היתה לו ציפיה פנימית שאהבת ה' תתגלה בעולם בדרך המתוקה, שיתברר שאין כלל סתירה בין אהבת ה' לאהבת יצחק.
בגלות, היתה הישועה רחוקה. הדרך לעמוד בעול הגלות היתה במסירות נפש על המיתה. התקיים בגלות רק החלק הראשון של פרשת העקידה. אולם בעת הגאולה וככל שהגאולה הולכת ורבה, כך יותר ויותר מתקיים בנו שהקב"ה דואג להשרות שכינה ולקדש שמו בחיים ע"י שהוא מגלה כיצד כל מרירות היא הבסיס לישועה הקרובה העומדת בפתח.
איפה יש עוצמות חיים גדולות? במקום שיש המשך חיים למרות כל הקשיים. אזי עוצמות החיים שמתגלות הינן טהורות יותר עילאיות יותר. ניקח לשם דוגמא את החיים בכפר דרום. דוקא עצירת החיים וסילוק החיים גורמים ליתר עוז והשתרשות בארץ. בגלות היינו במצב של לילה. עתה אנו במצב של "ויהי ערב ויהי בוקר". הערב הוא המכין והמאפשר את ביאת היום. רק לעתיד נזכה שלא נצטרך לא ערב ולא מיתה ולא כל עצירת חיים.
בסילוק של נשמות תוך כדי מסירות נפש על ארץ ישראל אנו מחלקים בין הנשמה המסתלקת לבין הסביבה הנשארת. מי שמסתלק, כלפיו אין כלל מרירות. הוא נשלח לעולם לזמן מסוים, עשה שליחותו בשלמות, גמר תפקידו ונסתלק מן העולם בשם טוב. ולא עוד אלא שהקב"ה זיכה אותו שלא כדרך הבריות ששעת הפטירה הינה שעה שלא מתגלה בו חיים. כאן אין אדם שיכול לעמוד במחיצתם. שעת מסירות הנפש מקפלת בקרבה הרבה שנות חיים סתמיות. אנו צריכים להתרגל שאין החיים תלויים במספר השנים שאנו חיים על פני האדמה. האר"י הקדוש חי ל"ו שנים אולם הספיק בחיו מה שאנו לא מספיקים במאות שנים. שעת מסירות הנפש שוה שנים רבות של חיים סתמיים.
לגבי הסביבה הנשארת יש הרבה מרירות, הרבה עצירת חיים. לא ביום אחד ניתן להפוך את המר למתוק. אולם בניגוד לימי הגלות שבהם קהילות שלמות נכחדו, בעת גאולה גם כשיש עצירת חיים הקב"ה דואג שבמשך הזמן יש ביד הסביבה כח להפוך את המרירות למתיקות.
דוגמא חיה ליכולת להפוך מר למתוק זה ר' יואל צור הי"ו. אני בטוח שבעוצמות שלו, מדרגת החיים שהוא מגלה בחייו מאז הפיגוע האיום באישתו ובנו היא עשרת מונים ממה שהיה. לאט לאט גם הדברים הולכים ומסתדרים ומתיקות החיים הולכת וחוזרת. בחודשיים האחרונים אנו רואים במיוחד השגחה פרטית מיוחדת שבה הקב"ה באין ספור פעמים דואג לנו שתיכף ומיד הקב"ה הופך לנו את המר למתוק. מאות ואלפי מקרים שבהם היינו בארועי ירי במטענים וכדו' והקב"ה מיד המתיק והביא ישועה קרובה. הארוע של הערב בו ירו על המכונית של יעל ואורי הי"ו הוא אחד מהמקרים בהם הקב"ה תכף ומיד המתיק את המר למתוק.
קרבן תודה שונה משאר הקורבנות. בדרך כלל כשבאים לבית המקדש מתנתקים מחיי המדינה ומתרוממים לספירה אחרת, לספירה שהכל טוב, הכל מתוקן. בבית המקדש אין היום נמשך מהערב. בבית המקדש מתחילים מיד מהיום והערב נמשך מהיום. היום מאיר גם את הערב. כביטוי לספירה מיוחדת זו אין מביאים חמץ במנחות הבאות בבית המקדש. אולם בקרבן תודה יחד עם שלושים' מנחות ממצה מביאים גם עשרה לחמי חמץ. כשמביאים תודה אנו באים לבית המקדש שלא מתוך ניתוק מחיי המדינה אלא להפך. אנו מביאים איתנו את הקשיים שנפגשנו איתם במדינה ואנו עומדים בפני הקב"ה ומודים לו על מה שנתן לנו כח להפוך את המדינה למקדש, את החמץ למצה, את המר למתוק.
ביום שישי התפרסם באחד מהעיתונים רשימת ל"ג הקדושים שנהרגו על קידוש ה' בקרבות בחודשיים האחרונים. התלבטנו האם לתלות את הרשימה בבית בכדי לזוכרם. הרי אחד מהמידות הבסיסיות הנצרכות בעת הזאת להיות שותף עם הציבור לחוש את צרת הציבור. רק מי שמתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. רק מי שחש את המרירות זוכה מתוך כך לזכות למתיקות המיוחדת שבאה רק אחרי המרירות. אולם לאחר מחשבה שניה אמרנו לעצמנו שודאי צריך לתלות רשימה זו. אולם לידה גם צריך לתלות רשימה של אלפי מקרים בהם הקב"ה הראנו אות לטובה והמתיק לנו מיד את כל המר למתוק. אנו צריכים לראות את המציאות כמות שהיא באיזונים הנכונים שבין המר למתוק. לכן אני קורא כמו שאנו עושים הלויה לכל נפטר אנו צריכים גם לעשות מפגש הודיה על כל נס ונס שעושה איתנו הקב"ה בכל עת ובכל שעה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










