ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ב. – ג. שורה 4)
זמן קריאת שמע של ערבית
א. משנה -
ממתי – אכילת הכהנים (צה"כ).
עד מתי – ר"א – אשמורה ראשונה, חכמים – חצות, ר"ג – עלות השחר.
[הוספות:
1. ר"ג – גם לפי חכמים מן הדין זה כל הלילה, אלא שגזרו כדי להרחיק. וכן במעשה שר"ג אמר לבניו לקרוא ק"ש.
2. יש עוד מצוות שמצוותן בלילה וחלות כל הלילה – הקטר חלבים, אכילת בשר הקרבן,
וגם בבשר הקרבן גזרו עד חצות].
ב. שאלות סגנוניות:
A. למה התנא – 1. התחיל באמצע נושא? 2. פתח בערבית?
תשובות:
- תשובה לשתיהן:
סמך על הפסוק "בשכבך ובקומך".
- תשובה לשנייה -
"ויהיה ערב ויהי בוקר".
אם כך, למה בברכות ק"ש פתח בשחרית?"
כיון שדיבר על שחרית מסיים ענייננו וחוזר לערבית.
B. למה לא כתב צאת הכוכבים?
מלמד בדרך אגב שהכהן טהור לאכילת תרומה כבר מהערב השמש, אפילו שעדיין מחוסר כפרה.
הבנת הפסוק - "ובא השמש וטהר, ואחר יאכל מן הקודשים"
שתי אפשרויות:
- בא השמש – שקיעה, טהר – נגמר היום – מספיק הערב שמש.
- בא השמש – זריחה, טהר – שהביא קרבנותיו – צריך כפרה.
שני דיונים מקבילים בלימוד הפסוק:
- ברייתא מביאה את אפשרות הערב שמש, הגמרא שואלת אולי הכוונה לאפשרות כפרה, ודוחה רבה בר"ש – אם הכוונה לאיש צריך לכתוב "ויטהר".
- במערבא – התלבטו בשתי האפשרויות, והכריעו כאפשרות הראשונה ממשנתנו (שיש ברייתא שמבארת שזה מצה"כ).
ג. זמנים שונים לתחילת הזמן
כאמור במשנה – משהכהן אוכל (צה"כ).
קשה מברייתא א –
משהעני נכנס לאכול.
תשובה - עני=כהן.
קושיות על "עני=כהן":
- ברייתא ב –
חכמים – משהכהן אוכל (צה"כ).
ר"מ – משבני אדם אוכלים בע"ש.
אם עני=בני אדם, אזי עני אינו ככהן.
תשובה – עני=כהן,
בני אדם לא כעני.
- 2. ברייתא ג –
ר"א – משקדש היום בערב שבת (שקיעה),
ר"מ – כהנים טובלים,
ר' יהושע – כהנים אוכלים,
ר' חנינא – עני אוכל
ר' אחאי – שרוב בני אדם נכנסים להסב.
B. הערות על הברייתות
בתוך ברייתא ב –
ראיה לחכמים שמצה"כ -
"ואנחנו עושים במלאכה... מעלות השחר ועד צאת הכוכבים".
וזה מוגדר כיום – "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה".
על ברייתא ג
- 1. מה מאוחר – עני או כהן?
עני מאוחר (כי לפני צה"כ יש רק שקיעה, ור"א כבר אמר שקיעה). - 2. דעת ר"מ – כשהכהנים טובלים.
בברייתא שואל ר' יהודה – והרי זה מבעוד יום? (אינו זמן שכיבה)
תשובת הגמרא – לדעתו הם טובלים סמוך לצה"כ.
[לפי כולם הם טובלים לפני בין השמשות.
לר"י ביה"ש מתחיל בשקיעה.
לר"מ, כרי"ס – מתחיל רגע לפני צה"כ.
סתירות
- 1. בדעת ר"מ – תרי תנאי אליבא דר"מ.
- 2. בדעת ר"א (במשנתנו לכאורה מסכים עם ת"ק) – 1. תרי תנאי. 2. לא מסכים עם ת"ק.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








