ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
עם זאת, העניין המוסרי שעומד מאחורי המצוה קיים בכל מקום ומעשי תמיד. בית ומשפחה תמיד זקוקים להגנה, חומרית ומוסרית. כמו שהתרשלות בהתקנת מעקה או גדר סביב גג חשוף היא סיבה לתביעה אזרחית או אפילו פלילית, גם התרשלות בהתקנת גדר מוסרית להגנת הבית והמשפחה מפגעיה של חברה מושחתת למדי נחשבת לעבירה חמורה.
כשמגדלים ילדים וגם שכמנהלים חברה באופן כללי, אין שום ספק שיש צורך לבנות מעקות וגדרות להגנה. הבעיה היא תמיד כמה גדרות לשים, איפה להציב אותן ומה צריך להיות גובהה של כל גדר. כשמדובר במעקה או גדר של ממש, ההלכה משיבה לכל השאלות האלה. אך כאשר מדובר בגדר מוסרית שצריך להתקין סביב המשפחה וסביבנו, אין לנו הרבה הדרכה.
כפי שכל גדר ממשית צריכה להיבנות בהתאם למימדי הגג שעליו היא מגנה - גדר עגולה, למשל, לא תגן על גג מרובע - כך אין גם פיתרון אחד שמתאים לכל בית או משפחה כשמדובר בגדר רוחנית. למרבה הצער, בעולם היהודי היום יש בתים רבים שאין בהם שום גדרות מוסריות שיגנו על הבית ועל המשפחה.
במשפחות כאלה כל אחד רשאי, ולעתים אפילו מקבל עידוד, לחיות את חייו ללא משמעות או מגבלות מוסריות. בקצה השני של הספקטרום של החברה היהודית, יש בתים שבהם הגדר גבוהה כל כך ומגבילה כל כך עד שהיא מפריעה להתפתחותו הבריאה של הפרט ומונעת גילוי מועיל וחדשנות. לכן ברור שהאתגר העיקרי בהורות ובמשפחה הוא לדעת היכן, מתי וכיצד לבנות את הגדר המוסרית שתגן על הבית היהודי.
בפרשת השבוע מדברת התורה על "בן סורר ומורה" שהופך לכוח הרסני מאוד בחברה. ילד כזה ברוב המקרים הוא ביטוי לכך שהמשפחה לא הצליחה להקים גדר מוסרית הולמת ולאכוף בבית כללים ראויים. התרשלות בשמירה על הבית מבחינה רגשית, רוחנית ומוסרית תמיד תגבה מחיר כבר מהמשפחה ומהחברה בכלל.
אין פיתרונות קסם כשמדובר בגדרות חיוניות כאלה. כל משפחה וכל בית שונים ומיוחדים. יש רק הצורך המשותף לכל המשפחות להקים גדר מתאימה וראויה בבית. סבלנות, תבונה, איפוק ותפילה הם מרכיבים הכרחיים לביצוע משימה חיונית זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
