ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אך אומר הרב קוק, 2 "מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו", 3 שבעולם האידיאלי אמור להיות לא רק טעם בפרי, אלא גם טעם בעץ. יושם אל לב, שלמרות שנוטעים עץ תפוח עבור הפירות, ברא הקב"ה את העולם כך, שהשורשים, הגזע, הענפים, והעלים, שכולם אמצעים, מהווים כ-95%, ורק כ-5% הוא פרי. אכן, כך הוא החיים בעולמנו החומרי, שהאדמה כביכול, "לא הקשיבה" לציווי ה', ובמקום "עץ פרי עושה פרי", 4 רק הוציאה "עץ עושה פרי". 5 רוב החיים שלנו הוא אמצעי והכנה. אדם לומד כדי לקבל תואר, כדי לקבל עבודה, כדי להרוויח כסף, כדי לקנות אוכל, כדי לחיות. רוב זמנו הוא מתלבש, עובד, אוכל, יושן וחוזר חלילה. אכן, אם 95% מהחיים הוא הכנה/אמצעי/עץ, ואנו רוצים טעם בחיים, אזי אין ברירה אלא לשאוף לחזור למדרגת "טעם בעץ כמו בפרי", למצוא"ערך לדרך" .
ר"י אברבנאל מסביר ששלושת הרגלים מקבילים ל: עם ישראל – פסח, לידת העם העצמאי, תורת ישראל – שבועות. וארץ ישראל - סוכות. 6 אכן כבר הסביר הגר"א, 7 ששתי המצוות שאדם מקיים בכל גופו, הן ישיבת סוכה וישיבת ארץ ישראל. אפילו הפעולות ה"חילוניות" / ה"אמצעיים"/ העץ,
כגון אכילה, שינה, והליכה הן מצוה, כשנעשים בתוך סוכה. כך גם בארץ ישראל- הפירות קדושים (ערך לאוכל,גם אם אתה לא רעב), הצבא קודש (לא רק חיוני), העבודה היא מצות יישוב ארץ ישראל (גם אם לא יצליח להרוויח או להניב פרי רב), הדיבור היא לשון הקודש (אפילו סיפור בדיחות! 8 ), ואף ההליכה (לא "להגיע" אלא סתם, לטיול 9 ) והשינה בא"י הן מצוה. בכל העולם, אוכל, עבודה, צבא, דיבור, הליכה, ושינה הם "עץ", אמצעי חיוני אך לא אידיאל. אך בארץ ישראל, יש בהן טעם ומשמעות כמו בפרי. 10
חג הסוכות היא "תמצית" של הרעיון של ארץ ישראל, ולכן ראוי שנשנן דווקא בחג האסיף, שלא רק הפרי חשוב, אלא גם ההכנות 11 של כל השנה, ובמיוחד בארץ ישראל.
^ 1. ראו למשל צ' ירון, משנתו של הרב קוק, עמ' 129- 130.
^ 2. אורות התשובה ו, ז.
^ 3. על פי ילקוט שמעוני על בראשית א, ח, מובא ברש"י, שם.
^ 4. בראשית א, יא.
^ 5. שם, יב.
^ 6. פירוש ר"י אברבנאל, על דברים טז.
^ 7. ר' הלל משקלוב, בשם רבו, הגר"א, קול התור, מהדורת רמ"מ כשר, עמ' תע, מרומז בהקבלת הפסוק "ויהי בשלם סוכו, ומעונתו בציון", תהלים עו, ג.
^ 8.ראו יורה דעה רלז, ו, שפסקו הבית יוסף והרמ"א שניתן בדיעבד להישבע בבית-דין (!), אפילו על ספר שתוכנו חול, אם הוא כתוב בלשון הקודש. כך פוסק הרמ"א כשיטת בעלי התוספות, שמותר לקרוא ספרי מלחמות בשבת אם כתובים בעברית, ומסבירים שם המגן אברהם (ס"ק כד) והמשנה ברורה (ס"ק סג), כי "הלשון בעצמו יש בו קדושה". ולמרות שהב"ח, הגר"א ואחרים חולקים שם, וראוי להחמיר, אין רצונם לומר שאין קדושה עצמית ללשון, אלא שאין בכך מספיק, לדעתם, להתיר קריאת דברי חולין בשבת. כן מפורש בפרי מגדים (משבצות זהב, ס"ק יג) שההיתר בימות החול לקרוא סיפורי מלחמות וכדומה הוא רק בזכות הקדושה העצמית של לשון הקודש. הרחבתי על כך במאמריי, "המצוה לדבר בעברית והשימוש בלשון הקודש לענייני חול", שמעתין 177 (כסלו תשע"א), עמ' 27- 50; "טעמי החשיבות בלימוד העברית ובדיבור בה במקורות היהדות", ביטאון מכון מופ"ת- מחקר, כתיבה והתפתחות מקצועית בהכשרת מורים 45 (ניסן תשע"א), עמ' 102- 110, http://alturl.com/49san.
^ 9. ראו הר"נ גוטל, 'טיול ארצישראלי: בחינה הלכתית', טללי אורות, יב (תשס"ו), עמ' 189-200.
^ 10. הסמליות היא ברורה בכך שהאתרוג הוא השריד האחרון של העולם האידיאלי, בו אכן "טעם עצו ופריו שוין", והיא לא רק "פרי הדר" אלא "פרי עץ הדר", סוכה לה ע"א.
^ 11. כך הסביר הרב זצ"ל שנקראת החגיגה במקדש, "שמחת בית השואבה", ולא "שמחת ניסוך המים", למרות שניסוך המים הוא המצוה (ה"פרי"), ושאיבת המים היא "רק" הכנה, אמצעי, או "עץ".
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין ישראל לעמים, ומה מלמד אותנו חג הסוכות בכך
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
