ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
אך אומר הרב קוק, 2 "מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו", 3 שבעולם האידיאלי אמור להיות לא רק טעם בפרי, אלא גם טעם בעץ. יושם אל לב, שלמרות שנוטעים עץ תפוח עבור הפירות, ברא הקב"ה את העולם כך, שהשורשים, הגזע, הענפים, והעלים, שכולם אמצעים, מהווים כ-95%, ורק כ-5% הוא פרי. אכן, כך הוא החיים בעולמנו החומרי, שהאדמה כביכול, "לא הקשיבה" לציווי ה', ובמקום "עץ פרי עושה פרי", 4 רק הוציאה "עץ עושה פרי". 5 רוב החיים שלנו הוא אמצעי והכנה. אדם לומד כדי לקבל תואר, כדי לקבל עבודה, כדי להרוויח כסף, כדי לקנות אוכל, כדי לחיות. רוב זמנו הוא מתלבש, עובד, אוכל, יושן וחוזר חלילה. אכן, אם 95% מהחיים הוא הכנה/אמצעי/עץ, ואנו רוצים טעם בחיים, אזי אין ברירה אלא לשאוף לחזור למדרגת "טעם בעץ כמו בפרי", למצוא"ערך לדרך" .
ר"י אברבנאל מסביר ששלושת הרגלים מקבילים ל: עם ישראל – פסח, לידת העם העצמאי, תורת ישראל – שבועות. וארץ ישראל - סוכות. 6 אכן כבר הסביר הגר"א, 7 ששתי המצוות שאדם מקיים בכל גופו, הן ישיבת סוכה וישיבת ארץ ישראל. אפילו הפעולות ה"חילוניות" / ה"אמצעיים"/ העץ,
כגון אכילה, שינה, והליכה הן מצוה, כשנעשים בתוך סוכה. כך גם בארץ ישראל- הפירות קדושים (ערך לאוכל,גם אם אתה לא רעב), הצבא קודש (לא רק חיוני), העבודה היא מצות יישוב ארץ ישראל (גם אם לא יצליח להרוויח או להניב פרי רב), הדיבור היא לשון הקודש (אפילו סיפור בדיחות! 8 ), ואף ההליכה (לא "להגיע" אלא סתם, לטיול 9 ) והשינה בא"י הן מצוה. בכל העולם, אוכל, עבודה, צבא, דיבור, הליכה, ושינה הם "עץ", אמצעי חיוני אך לא אידיאל. אך בארץ ישראל, יש בהן טעם ומשמעות כמו בפרי. 10
חג הסוכות היא "תמצית" של הרעיון של ארץ ישראל, ולכן ראוי שנשנן דווקא בחג האסיף, שלא רק הפרי חשוב, אלא גם ההכנות 11 של כל השנה, ובמיוחד בארץ ישראל.
^ 1. ראו למשל צ' ירון, משנתו של הרב קוק, עמ' 129- 130.
^ 2. אורות התשובה ו, ז.
^ 3. על פי ילקוט שמעוני על בראשית א, ח, מובא ברש"י, שם.
^ 4. בראשית א, יא.
^ 5. שם, יב.
^ 6. פירוש ר"י אברבנאל, על דברים טז.
^ 7. ר' הלל משקלוב, בשם רבו, הגר"א, קול התור, מהדורת רמ"מ כשר, עמ' תע, מרומז בהקבלת הפסוק "ויהי בשלם סוכו, ומעונתו בציון", תהלים עו, ג.
^ 8.ראו יורה דעה רלז, ו, שפסקו הבית יוסף והרמ"א שניתן בדיעבד להישבע בבית-דין (!), אפילו על ספר שתוכנו חול, אם הוא כתוב בלשון הקודש. כך פוסק הרמ"א כשיטת בעלי התוספות, שמותר לקרוא ספרי מלחמות בשבת אם כתובים בעברית, ומסבירים שם המגן אברהם (ס"ק כד) והמשנה ברורה (ס"ק סג), כי "הלשון בעצמו יש בו קדושה". ולמרות שהב"ח, הגר"א ואחרים חולקים שם, וראוי להחמיר, אין רצונם לומר שאין קדושה עצמית ללשון, אלא שאין בכך מספיק, לדעתם, להתיר קריאת דברי חולין בשבת. כן מפורש בפרי מגדים (משבצות זהב, ס"ק יג) שההיתר בימות החול לקרוא סיפורי מלחמות וכדומה הוא רק בזכות הקדושה העצמית של לשון הקודש. הרחבתי על כך במאמריי, "המצוה לדבר בעברית והשימוש בלשון הקודש לענייני חול", שמעתין 177 (כסלו תשע"א), עמ' 27- 50; "טעמי החשיבות בלימוד העברית ובדיבור בה במקורות היהדות", ביטאון מכון מופ"ת- מחקר, כתיבה והתפתחות מקצועית בהכשרת מורים 45 (ניסן תשע"א), עמ' 102- 110, http://alturl.com/49san.
^ 9. ראו הר"נ גוטל, 'טיול ארצישראלי: בחינה הלכתית', טללי אורות, יב (תשס"ו), עמ' 189-200.
^ 10. הסמליות היא ברורה בכך שהאתרוג הוא השריד האחרון של העולם האידיאלי, בו אכן "טעם עצו ופריו שוין", והיא לא רק "פרי הדר" אלא "פרי עץ הדר", סוכה לה ע"א.
^ 11. כך הסביר הרב זצ"ל שנקראת החגיגה במקדש, "שמחת בית השואבה", ולא "שמחת ניסוך המים", למרות שניסוך המים הוא המצוה (ה"פרי"), ושאיבת המים היא "רק" הכנה, אמצעי, או "עץ".

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין ישראל לעמים, ומה מלמד אותנו חג הסוכות בכך
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








