ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מפעם לפעם הקדוש-ברוך-הוא מעמיד אותנו במבחן, והוא כמובן רוצה שנצליח בו. הקדוש-ברוך-הוא בוחן את מידת אהבתנו אליו, האם זו אהבה התלויה בדבר, אם לאו. ריבונו-של-עולם מעמיד אותנו בפני מציאות שסותרת לכאורה את תפיסת האמונה: רשעים מצליחים וצדיקים נכשלים, ואנו נבחנים האם אנו אוהבים את ה' אלקינו בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאודנו. האם גם כאשר הוא נוטל את נפשנו אנחנו אוהבים אותו? האם גם כאשר הוא מודד לנו במידת פורענות, גם אז אנו אוהבים אותו אהבה גדולה?
איוב עמד בניסיון ואמר: "הן יקטלינו - לו אייחל", הן הלא הוא הורגני, ובכל זאת אני מייחל לד'. ועוד אמר (איוב כז, ה): "עד אגווע לא אסיר תומתי ממני", מלמד שלא עבד איוב את הקדוש-ברוך-הוא אלא מאהבה (סוטה כז). כל הייסורים שנתייסר בהם איוב, לא פגמו באהבת ד' של איוב.
מצות אהבת ה' היא בלי תנאים, בכל מצב תמיד, כי כל מהותנו היא ממנו יתברך-שמו. אין לנו מהות עצמית. ד' הוא מקור חיינו, "כי הוא חייך ואורך ימיך". הדבקות בד' היא המקיימת אותנו. כל מיעוט באהבת ד' חס וחלילה מנתק אותנו ממקור חיותנו, ועל כן הוא בלתי-אפשרי.
מסירות-נפש על קידוש ה' מהותה היא להמשיך ולהתקיים. לעבור חס-וחלילה על דבר ה' זה להתבטל ולא להיות. כל עוד אין אדם עומד בניסיון, כל עוד לא נפגש אדם במצבים קשים, הוא אינו יכול לקיים בפועל את מצות ה' - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", כפשוטה. כי אינה דומה אהבת ד' בכח, ברצון הלב בלבד, לגילוי אהבת ד' בפועל ממש, בעת מבחן. על כן אמר רבי עקיבא: "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה 'בכל נפשך' - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו" (ברכות סא:). הוא שאף לזכות בקיום המצוה "בכל נפשך" בפועל ממש.
אהבת ד' הגדולה, שמופיעה אצל אנשי סגולה, מגלה את הטבע הפנימי הגנוז בליבם של כל ישראל. וכך אומרת כנסת ישראל לריבונו-של-עולם: "צרור המר דודי לי בין שדי ילין" (שיר השירים א, יג). ו"אף על פי שממר ומצר לי בין שדי ילין" (ילקוט שמעוני שם רמז תתקפד), אף שמיצר לי הוא דודי ובין שדי ילין. אני ממשיכה להיות נאמנה לו, אוהבת אותו ודבקה בו. יתר על כן, הצער והמרירות מחזקים את אהבתי אליו, וכל מה שהוא מתרחק ממני ומסתיר פניו ממני, יותר הנני כמהה אליו, מתגעגעת ומצפה.
ה' צדיק יבחן. בכל הדורות נבחנים הצדיקים ועומדים בניסיון, הראשון לכולם הוא אברהם אבינו, אשר התנסה בעשר ניסיונות ועמד בכולם. כך היה גם בדורו של רבי עקיבא וחבריו. ד' מנסה רק את אלו שיכולים לעמוד בניסיון. ה' צדיק יבחן. ואם גם אותנו ד' מעמיד בניסיון, כנראה שגם לנו יש את הכוחות לעמוד בניסיון ולהוסיף על ידו עוד אהבת ד' הטוב לכל, וכל מה שהוא עושה, הכל לטובה, וגם זו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
