ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְעַל זֶה הָאֹפֶן בְּעַצְמוֹ הָיָה עֹנֶשׁ סִיחוֹן מֶלֶך חֶשְׁבּוֹן. שֶׁהוּא, לְמַה שֶּׁקָּדַם מִמִּרְיוֹ אֲשֶׁר לֹא הָיָה מֻכְרָח עָלָיו - עֲנָשׁוֹ ה' בְּשֶׁמְּנָעוֹ מִלְּהֵעָנוֹת לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהֲרָגוּהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ: "וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶך חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ, כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ" וְכוּ' (דברים ב, ל). וַאֲשֶׁר הִקְשָׁה דָּבָר זֶה עַל הַמְפָרְשִׁים כֻּלָּם, הוּא חָשְׁבָם כִּי סִיחוֹן נֶעֱנַשׁ עַל שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ, וְאָמְרוּ: אֵיך יֵעָנֵשׁ וְהוּא מֻכְרָח? כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁפַּרְעֹה נֶעֱנַשׁ, הוּא וְסִיעָתוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאֵין הַדָּבָר אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁפַּרְעֹה וְסִיעָתוֹ הָיָה עָנְשָׁם אֵצֶל ה' עַל מַה שֶּׁקָּדַם מֵעָשְׁקָם - שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ, עַד שֶׁיָּחוּלוּ עֲלֵיהֶם כֹּל אוֹתָן הַמַּכּוֹת, וְהָיָה עֹנֶשׁ סִיחוֹן עַל מַה שֶּׁקָּדַם מֵעשֶׁק אוֹ עָוֶל שֶׁעָשָׂה בְּמַמְלַכְתּוֹ - שֶׁיִּמָּנַע מִלְּהֵעָנוֹת לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיַּהַרְגוּהוּ.
וּכְבָר בֵּאֵר ה' עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה, שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה פְּעָמִים יַעֲנשׁ קְצָת הַמַּמְרִים בְּשֶׁיִּמְנַע מֵהֶם הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא יַנִּיחַ לָהֶם לִבְחֹר בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְכוּ' וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו, י). וְזוֹ לָשׁוֹן גְּלוּיָה, שֶׁאֵינָה צְרִיכָה פֵּרוּשׁ, אֶלָּא הִיא מַפְתֵּחַ מַנְעוּלִים רַבִּים. וְעַל זֶה הָעִקָּר נִמְשָׁך מַאֲמַר אֵלִיָּהוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל הַכּוֹפְרִים מֵאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ: "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" (מלכים א יח, לז), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁהֵם כַּאֲשֶׁר מָרוּ בִּרְצוֹנָם - הָיָה עָנְשְׁךָ לָהֶם שֶׁהֲסִירוֹתָ לִבּוֹתָם מִדֶּרֶך הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא הִנַּחְתָּ לָהֶם בְּחִירָה וְלֹא רָצוֹן לַעֲזֹב זֶה הַמֶּרִי, וְהִתְמִידוּ בִּגְלַל זֶה בִּכְפִירָתָם. עַל דֶּרֶך אָמְרוֹ: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (הושע ד, יז), רְצוֹנוֹ לוֹמַר: הוּא חָבַר לָאֱלִילִים וַאֲהֵבָם - עָנְשׁוֹ שֶׁיֻּנַּח עַל אַהֲבָתָם, וְהוּא עִנְיַן "הַנַּח לוֹ". וְזֶה מִמִּבְחַר הַפֵּרוּשִׁים, לְמִי שֶׁיָּבִין דַּקּוּת הָעִנְיָנִים.
___________________________
פועל מה – מעשה מסויים. מפתח מנעולים רבים – פותרת קושיות רבות.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
13 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ה'
14 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ו'
15 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ז'
טען עוד
ביאורים
לאור הסברו של הרמב"ם אודות שלילת בחירתו של פרעה עולה השאלה: אם ניטלה מפרעה הבחירה, מדוע התבקש מספר פעמים לשחרר את בני ישראל? הסיבה לכך הייתה כדי ללמד את הדורות הבאים שישנה מציאות כזו של שלילת הבחירה החופשית מן האדם. במצב זה, גם אם יעלה על דעת פרעה שהוא יוכל ברצונו החופשי לשלח את עם ישראל, יראה לו ה' שאין הוא עוד אחראי על גורלו. כולו נתון בידי שליטתו של ה'. כך מסביר הרמב"ם גם את עונשו של סיחון מלך חשבון: חטאיו הקודמים גרמו לכך שכאשר בני ישראל רצו לעבור בארצו, הכביד ה' את ליבו ומנע ממנו להיענות לבקשת ישראל לעבור בגבולו. דבר זה הביא בסופו של דבר למלחמה בה הוכרע סיחון, הובס ובכך נגזר עונשו. העונש נבע ממעשים שקדמו למפגש עם ישראל, ובעקבותיהם נשללה בחירתו במפגש עם ישראל ובכך קיבל את עונשו.הרמב"ם מביא פסוקים רבים המוכיחים את אמיתת טענתו. בפסוקים אלה מוכח למעלה מכל ספק שישנם מצבים בהם נשללת מן האדם והעם הבחירה החופשית וזאת כדי להעניש את החוטאים. ניתן לסכם ששלילת הבחירה החופשית היא עונש המעיד על כך שהאדם איבד את מדרגת צלם האנוש שבו. מצבו המוסרי התדרדר עד כדי כך שלא נותר אלא לקחת לו את הדבר היקר ביותר – הבחירה החופשית. ניתן לדמות זאת לאדם שקיבל אוצר יקר ולא ידע כיצד להשתמש בו בצורה נכונה, דבר טבעי הוא שעונשו יהיה בכך שיילקח ממנו אותו האוצר.
הרחבות
1. שלילת הבחירה לשוב בתשובה – שיטת המבי"ט
המב"ט (בית אלוקים שער התשובה טז) חולק על הרמב"ם וסובר שאמנם ה' יכול ליטול את הבחירה לשוב בתשובה מגוי, אך לא מישראל: "באומות העולם אין קושי שיחזק הא-ל יתברך לב מי שהירבה לפשוע... אבל לישראל אי אפשר שנאמר זה".
אפשר לראות בהבחנה זו רעיון מהותי ועמוק. אדם שנשללה ממנו האפשרות לשוב בתשובה ממשיך להיות בעולם הזה ללא תכלית חיובית. לשוב להיות אדם טוב – הוא כבר לא יכול. מציאות כזו לא שייכת בישראל.
גוי יכול לחיות בעולם ללא שליחות אישית. אמנם אין דבר בבריאה לבטלה, וודאי שבקיומו תהיה תועלת כלשהי לבריאה, אולם שליחות אישית לא תהיה לו. כך אנו מוצאים בפרעה: ה' מסביר את התועלת שנסבבת ממנו לבריאה (שמות ט טז): "בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראותך את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ".
אולם בישראל זה לא כך. לא יתכן שאדם מישראל יחיה ללא תכלית חיובית וללא שליחות שה' מצפה ממנו. אם יהודי חי בעולם בודאי שהוא יכול עוד לתקן.
שאלות לדיון
למה חשוב להוכיח שה' יכול לבטל את הבחירה החופשית של האדם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
