ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
כאן, במקום הקדוש הזה, חולם יעקב אבינו את חלום הסולם, ובהקיצו משנתו הוא אומר: "אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי" 2 , וממשיך ואומר: "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים", אומר על כך רבנו יהודה הלוי בספר הכוזרי 3 , בארץ ההיא היו בלא ספק המקומות שנמצאו ראויים להקרא שערי השמים הלא תראה כי יעקב לא יחס את המראות אשר ראה לא לזך נפשו ולא לאמונתו החזקה וליראת אלהים אשר בלבו כי אם למקום בו נראו כמו שאמר הכתוב "ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה!"
המקום המיוחד, הקדוש, הוא הגורם להשראת שכינה מיוחדת, ולקשר מיוחד בין הארץ ובין השמים העליונים.
מאז ולאורך כל ההיסטוריה, נחשב המקום הזה אשר שמו 'בית אל', למקום קדוש מאוד.
כאשר נפגש שאול המלך בפעם הראשונה עם שמואל הנביא, אמר לו הנביא: "וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל" 4 , וכתב על כך הרד"ק שם: הוא לוז שקראו יעקב בית אל, ושם היה המזבח שבנה יעקב, ובשעת היתר הבמות היו מקריבים שם, ואותו הבית היה קדוש והיו באים שם ישראלים באותו הזמן להתפלל בזכות יעקב וכן אמר על זה יעקב: "יהיה בית האלהים", כי בית אל היה מקום קדוש לעולם ומקום מזבח והיו באים להתפלל שם והיה מקום נבואה כמו שאמר וזה שער השמים פי' שער לידע ממנו מה שגוזרין בתחתונים מן השמים, עד כאן לשון קדשו של הרד"ק 5 .
לא לחינם הפך ירבעם בן נבט את בית אל למקום חטאו הנורא. הוא השתמש בקדושה העצומה של המקום למטרה הפוכה. לא לחינם שם בבית אל יבשה ידו כאשר רצה לפגוע בנביא עידו; שם גם נקבר הנביא עידו.
בזמן אליהו הנביא, קודם עלייתו השמימה, הוא אומר לאלישע: שב נא פה כי ה' שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי ה' וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל: ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע... 6 , כלומר, בבית אל הייתה ישיבה גדולה אשר בה הכשירו עצמם התלמידים להיות נביאים, והקב"ה שולח את אליהו הנביא לפני סילוקו לבקר במקום הקדוש הזה, המסוגל לתפילה הבוקעת שערי שמים ולנבואה השופעת מן השמים.
זכינו בדורנו, והקדוש ברוך הוא השיבנו לגבולנו. זכה מורנו ורבנו, הרב זלמן מלמד שליט"א ועמו חבורת תלמידיו הראשונים, לשוב את המקום הקדוש הזה ולבנותו. מקומץ משפחות, הפך המקום להיות בן מאות רבות של משפחות ברוכות, שילכו וירבו כהנה וכהנה ועוד. ברוך ה', קמה במקום ישיבה גבוהה בראשות המרא דאתרא, הרב זלמן, ובה מאות תלמידים הממשיכים את הדורות הראשונים. שפע של גני ילדים טהורים, תלמוד תורה ובתי ספר, ישיבות תיכוניות ואולפנות.
אכן, יש ה' במקום הזה, והוא ילך ויגדל וימשיך להיות מאבני היסוד של גאולתנו השלמה, בבנין ירושלים השלימה ובית מקדשנו ותפארתנו ברחמים; אמן.
^ 2.בראשית כח, טז.
^ 3.מאמר שני, סעיף י"ז.
^ 4.שמואל א, י, ג.
^ 5.הראני דבר זה הרב אליהו ברין שליט"א.
^ 6.מלכים ב, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
