ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(נח: שליש תחתון – נט: 7-)
א. טומאת פעמון ללא ענבל
בדף הקודם:
בפעמון למבוגר – טמא ללא ענבל (תכשיט),
בפעמון ילד או בהמה – רק כששמו את הענבל.
אם כבר שמו את הענבל, אם נפל – עדיין טמא.
למה?
- A.אביי – כי הדיוט יכול להחזירו, נחשב עדיין מחובר.
קשה: הזוג והענבל חיבור, וזה רק כשהם מחוברים בפועל (כמו שראינו לגבי מספריים (מח:) שמן הדין חיבור רק "בשעת מלאכה").
לפני שני ההסברים הבאים אכן זה לא נחשב מחובר, אך בכל זאת הפעמון עצמו נחשב לכלי כי:
- B.רבא, רי"ס בר"ח – עדיין יש לו את השימוש המקורי, שיכול להשמיע קול גם בלי הענבל, ע"י הקשה.
- C.ר' יוחנן – מספיק שיש לו שימוש אחר (לגמע מים) וטמא.
קשה – לכאורה רי"ח הוא שמצריך מעין מלאכתו הראשונה:
- 1.לגבי כלי שנשבר ומיועד לשימוש אחר, האם נטהר מטומאת מת: רי"ח – טהור, ר"א – טמא.
- 2.סנדל של מתכת של בהמה טמא כי:
- רב ור' חנינא – יש לו שימוש אחר (לשתות, לסוך שמן) (נפק"מ במאוס).
- רי"ח – יש לו מעין מלאכתו הראשונה (שם על רגליו ורץ) (בתנאי שאינו כבד)
תשובה – נהפוך אצלנו את רבא ורי"ח.
חלק ב – במה אישה יוצאה
הקדמה: הבעיות שצריך לפתור כדי להתיר: 1. שלא יהיה משוי (דאורייתא). 2. שיהיה מהודק ולא יפול. 3. שלא יהיה יפה מדי שתרצה והלראות לחברתה ותטלטל (באיזה חשובה, או משהו קריטי ללבוש – אין חשש).
א. עיר של זהב (משנה)
- A.מה זה.
- B.הדין:
משנתנו – לא תצא.
בברייתא:
ר"מ – חטאת (משאוי)
חכמים – אסור מדרבנן (תכשיט, אך גזרו שמא תראה לחברתה ותטלטל).
ר"א – מותר (אישה חשובה לא תשלוף כדי להראות).
(נט: 10+)
ב. כלילא (עטרה מזהב)
מחלוקת: רב - אסור, שמואל – מותר,
במה מדובר?
|
| עשויה כולה זהב (אניסכא) | משי עם זהב (ארוקתא) |
| הסבר 1 | אסור | מחלוקת |
| הסבר 2 (רב אשי) | מחלוקת | מותר וכן רב יוסף (לפני שחלה) אמר שרב התיר, ונעמיד בארוקתא. |
אמוראים נוספים שהתירו:
- 1.לוי בנהרדעא,
ובעקבות ההיתר יצאו 24 נשים בכל העיר עם כלילא.
(סיפרו לו שאדם גבוה וצולע בא לנהרדעא והתיר, ורב הבין שזהו לוי ושר' אפס ראש הישיבה נפטר). - 2.רבה בר אבוה במחוזא -
ובעקבות ההתר יצאו הרבה יותר נשים בכלילה (18 ממבוי אחד).
ג. רב - קמרא (אבנט) – מותר
לא יוריד להראות, כי אז יפלו בגדיו,
אך מה לגבי משוי? רב ספרא:
- 1.ארוקתא – כמו שמותר טלית עם זהב (זה לבוש מקובל),
- 2.אניסכא – כמו אבנט של מלכים, וכל ישראל בני מלכים.
- קמרא מעל חגורה? רב אשי – אסור (רש"י, ואפילו משוי (דאורייתא?)).
- רסוקא (זוג של טלית-מעיל לנשים) מותר רק אם יש לו רצועות שלא יפול.
ד. קטלא (משנה) (תוס' – תכשיט) – אסור, שמא תראה.
ה. נזמים (משנה) – אסור.
גמרא – של האף, אך של האוזן מותר (כי קשה להוציא).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
