ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
התשובות נכתבו ע"י צות אתר ישיבה.
א. משה - כתוצאה מדבריו,
פעמיים - מתלוננים עליו.
בתחילה - מואשם שדבריו מזימה להריגה,
ובשניה - שדבריו יהוו עילה להריגה.
בראשונה - טרוניה על היותו שופט,
בשניה - בקשה להשפט.
מה למשה גורמות
אלו שתי ההאשמות?
ועוד ברש"י חפש ותמצא,
ששתי התלונות מאותו מוצא.
ב. פעם אחת בתורה
אדמה קדושה הוזכרה.
היכן משכנה של הקרקע הקדושה,
הנזכרת אצלנו בפרשה?
*
והנה מעט לאחר חתימת התורה,
על עוד אדמה קדושה - ב"יהושע" נקרא.
אך שלא כקודמתה - זו השניה,
בארץ ישראל מעבר לירדן - מצויה.
*
לביטוי וציון הקדושה -
בשני המקומות - אותה דרישה.
אם תעיין בסוף מסכת "ברכות" - במשנה
תמצא היכן זו ההלכה – לדורות נתיישמה.
ג. ביצוע שליחות ומשימה -
במהרה - קודם הצפוי - נסתיימה.
עובדה זו מעוררת תמיהות,
גם אצלנו וגם בתולדות.
ד. שיר נחמד למדנו בגן,
על תיבה קטנה ששטה דומם.
אלא שעיון בפסוקים,
אותנו עשוי להחכים,
שאולי, זו התיבה כלל לא שטה,
ואולי במיים כלל לא הָיָתָה.
ובכן, היכן הושמה זאת התיבה,
שהפעוט שבה הוסתר והוחבא?
לזאת השאלה תמצא עזרה
אצל בכיר מתרגמי המקרא.
ה. אם בשירי הגן עסקנו,
הרי ששיר נוסף שם למדנו.
שיר על ארץ זבת חלב ודבש -
לב כל ילד במהרה כבש.
מילות שיר זה שלכל ידועות,
פעמים רבות - בתורה מופיעות.
בפרשה אצלנו - לראשונה,
ועוד בסדרה חזר ונשנה.
בדוק מדוע כפולה ההזכרה
של אמירה זו - אצלנו בסדרה.
ו. בין תחילת ספר שמות לסיומו שנים רבות,
מעל מאתיים שנה - להן חולפות,
רובן - בשני הפרקים הראשונים נסקרות.
התדע על כמה שנים
כל שאר הפרקים מספרים?
ז. למול את הבן – גם אישה כשרה,
זאת, למדנו אצלנו בסדרה.
מה ההוכחה
לזאת ההלכה?
ח. מצא היכן בפרשה נחבאים
כל אלו הדברים הבאים:
חֵרֵש, שלג, שוטרים ושכנה,
כולם בפרשה מופיעים לראשונה.
מָלון - פעם אחרונה בתורה,
שלשום - בשתי פרשיות שונות בסדרה.
ט. בפרשתנו רבות הן הדוגמאות,
למילים שבמשמעות שונה מהרגיל מופיעות
(כוונת ציון הכוכביות (*) שברש"י התשובות מצויות):
בתים* - ולא למגורים,
תוכן - ולא זה שבספרים.
מסכנות* - המלאות אוצרות,
הצלה (נצלתם) - ולא מצרות.
צור - ולא שכנה לצידון,
לחם* - והוא איננו מזון.
אחרון - שהוא במרכז,
חדש* - ולא ממש.
י. בפרשת "שמות"
לא רבים הם השמות.
ובכל אופן, שבעה דורות רצופים,
ששה מתוכם (הגברים) - בשמותם נזכרים.
אם תחקור היכן נולד כל אחד מהאישים,
תגלה מקומות שונים ומרוחקים.
י"א. מצא דמויות בפרשתנו,
שאינן נזכרות בשמן,
ורק בפרשת וארא
מתגלה זהותן.
תשובות
א. בתחילה, שני העברים הנצים גוערים במשה "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" (ב', י"ב), בעקבות זאת משה בורח למדין.
בשניה, שוטרי בני ישראל אמרו למשה ואהרן "ירא ה' עליכם וישפוט" (ה', כ"א), בעקבות זאת משה מתפלל לה'.
רש"י בשני המקומות כותב שהיו אלו דתן ואבירם.
ב. במעמד הסנה בהר סיני נאמר למשה "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (ג', ו').
ביריחו המלאך נגלה ליהושע ואומר לו "של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קדש הוא" (יהושע ה', ט"ו).
לבית המקדש אסור להיכנס עם מנעלים "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ופונדתו ובאבק שעל רגליו" (ברכות פרק ט' משנה ה').
ג. בנות יתרו בעזרת משה משקות את את הצאן במהירות ובאות ליתרו, ויתרו שואל "מדוע מיהרתן בא היום" (ב', י"ח).
בברכת יצחק ליעקב ועשו, יעקב ממהר להביא את המטעמים ליצחק, ויצחק שואל "מה זה מיהרת למצוא בני" (בראשית כ"ז, כ').
ד. "ותשם בסוף על שפת היאור" (ב', ג'), ובאונקלוס- "ושויתיה ביערא על כיף נהרא" (תרגום- ותשם ביער על חוף הנהר).
ה. "ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש" (ג', ח'), "אל ארץ זבת חלב ודבש" (ג', י"ז).
ו. ספר שמות נמשך 211 שנים, מירידת שבעים נפש למצרים בשנת ב' אלפים רל"ח לבריאת העולם, עד הקמת המשכן, שנה לאחר יציאת מצרים ב-ב' אלפים תמ"ט.
שני הפרקים הראשונים: 209 שנים
מעמד הסנה, עשרת המכות, ויציאת מצרים (פרשות שמות- בא): שנה אחת (ניסן ב' תמ"ז- ניסן ב' תמ"ח).
מיציאת מצרים עד מתן תורה (בשלח- משפטים): שבעה שבועות (ט"ו ניסן- ז' סיון ב' תמ"ח).
בניית המשכן (תרומה– פקודי): עשרה חודשים (ז' סיון ב' תמ"ח- א' ניסן ב' תמ"ט).
ז. צפורה אשת משה מלה את אליעזר בנה.
ח. "מי ישום אילם או חרש" (ד, י"א)
"והנה ידו מצורעת כשלג" (ד', ו')
"ויכו שוטרי בני ישראל" (ה', י"ד)
"ושאלה אשה משכנתה" (ג', כ"ב)
"ויהי בדרך במלון" (ד', כ"ד), מופיע גם בבראשית מ"ב, כ"ז; מ"ג,כ"א.
"לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום" (ד', י'), "ללבון הלבנים כתמול שלשום" (ה', ז')
ט. "ויטב אלוקים למילדות ויעש להן בתים" (א', כ"א) - בתי כהונה, לויה ומלכות.
"ותוכן לבנים תתנו" (ה', י"ח) - מספר הלבנים שאתם עושים בכל יום תמשיכו לעשות.
"ויבן ערי מסכנות" (א', י"א) – בתי אוצרות.
"ונצלתם את מצרים" (ג', כ"ב) – ותרוקנו את מצרים.
"ותקח צפרה צור" (ד', כ"ה) – אבן צור.
"קראן לו ויאכל לחם" (ב', כ') – ישא אחת מכן לאשה.
"והאמינו לקול האות האחרון" (ד', ח') –אות זה (היד המצורעת) היה האות האמצעי משלושת האותות.
"ויקם מלך חדש" (א', ח') – מלך חדש ממש, או המלך הקודם ונתחדשו גזירותיו.
י. "אברהם (ב', כ"ד), יצחק (שם), יעקב (שם), לוי (א', ב'), יוכבד (ב', א'), משה (ב', י'), גרשום (ב', כ"ב).
מקום הלידה: אברהם באור כשדים, יצחק בבאר שבע, יעקב בארץ הנגב, לוי בחרן, יוכבד בין חומות מצרים, משה במצרים, גרשום במדין.
י"א. "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (ב', א') - "ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה" (ו', כ').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
