ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
התשובות נכתבו ע"י צות אתר ישיבה.
א. משה - כתוצאה מדבריו,
פעמיים - מתלוננים עליו.
בתחילה - מואשם שדבריו מזימה להריגה,
ובשניה - שדבריו יהוו עילה להריגה.
בראשונה - טרוניה על היותו שופט,
בשניה - בקשה להשפט.
מה למשה גורמות
אלו שתי ההאשמות?
ועוד ברש"י חפש ותמצא,
ששתי התלונות מאותו מוצא.
ב. פעם אחת בתורה
אדמה קדושה הוזכרה.
היכן משכנה של הקרקע הקדושה,
הנזכרת אצלנו בפרשה?
*
והנה מעט לאחר חתימת התורה,
על עוד אדמה קדושה - ב"יהושע" נקרא.
אך שלא כקודמתה - זו השניה,
בארץ ישראל מעבר לירדן - מצויה.
*
לביטוי וציון הקדושה -
בשני המקומות - אותה דרישה.
אם תעיין בסוף מסכת "ברכות" - במשנה
תמצא היכן זו ההלכה – לדורות נתיישמה.
ג. ביצוע שליחות ומשימה -
במהרה - קודם הצפוי - נסתיימה.
עובדה זו מעוררת תמיהות,
גם אצלנו וגם בתולדות.
ד. שיר נחמד למדנו בגן,
על תיבה קטנה ששטה דומם.
אלא שעיון בפסוקים,
אותנו עשוי להחכים,
שאולי, זו התיבה כלל לא שטה,
ואולי במיים כלל לא הָיָתָה.
ובכן, היכן הושמה זאת התיבה,
שהפעוט שבה הוסתר והוחבא?
לזאת השאלה תמצא עזרה
אצל בכיר מתרגמי המקרא.
ה. אם בשירי הגן עסקנו,
הרי ששיר נוסף שם למדנו.
שיר על ארץ זבת חלב ודבש -
לב כל ילד במהרה כבש.
מילות שיר זה שלכל ידועות,
פעמים רבות - בתורה מופיעות.
בפרשה אצלנו - לראשונה,
ועוד בסדרה חזר ונשנה.
בדוק מדוע כפולה ההזכרה
של אמירה זו - אצלנו בסדרה.
ו. בין תחילת ספר שמות לסיומו שנים רבות,
מעל מאתיים שנה - להן חולפות,
רובן - בשני הפרקים הראשונים נסקרות.
התדע על כמה שנים
כל שאר הפרקים מספרים?
ז. למול את הבן – גם אישה כשרה,
זאת, למדנו אצלנו בסדרה.
מה ההוכחה
לזאת ההלכה?
ח. מצא היכן בפרשה נחבאים
כל אלו הדברים הבאים:
חֵרֵש, שלג, שוטרים ושכנה,
כולם בפרשה מופיעים לראשונה.
מָלון - פעם אחרונה בתורה,
שלשום - בשתי פרשיות שונות בסדרה.
ט. בפרשתנו רבות הן הדוגמאות,
למילים שבמשמעות שונה מהרגיל מופיעות
(כוונת ציון הכוכביות (*) שברש"י התשובות מצויות):
בתים* - ולא למגורים,
תוכן - ולא זה שבספרים.
מסכנות* - המלאות אוצרות,
הצלה (נצלתם) - ולא מצרות.
צור - ולא שכנה לצידון,
לחם* - והוא איננו מזון.
אחרון - שהוא במרכז,
חדש* - ולא ממש.
י. בפרשת "שמות"
לא רבים הם השמות.
ובכל אופן, שבעה דורות רצופים,
ששה מתוכם (הגברים) - בשמותם נזכרים.
אם תחקור היכן נולד כל אחד מהאישים,
תגלה מקומות שונים ומרוחקים.
י"א. מצא דמויות בפרשתנו,
שאינן נזכרות בשמן,
ורק בפרשת וארא
מתגלה זהותן.
תשובות
א. בתחילה, שני העברים הנצים גוערים במשה "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו" (ב', י"ב), בעקבות זאת משה בורח למדין.
בשניה, שוטרי בני ישראל אמרו למשה ואהרן "ירא ה' עליכם וישפוט" (ה', כ"א), בעקבות זאת משה מתפלל לה'.
רש"י בשני המקומות כותב שהיו אלו דתן ואבירם.
ב. במעמד הסנה בהר סיני נאמר למשה "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (ג', ו').
ביריחו המלאך נגלה ליהושע ואומר לו "של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קדש הוא" (יהושע ה', ט"ו).
לבית המקדש אסור להיכנס עם מנעלים "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ופונדתו ובאבק שעל רגליו" (ברכות פרק ט' משנה ה').
ג. בנות יתרו בעזרת משה משקות את את הצאן במהירות ובאות ליתרו, ויתרו שואל "מדוע מיהרתן בא היום" (ב', י"ח).
בברכת יצחק ליעקב ועשו, יעקב ממהר להביא את המטעמים ליצחק, ויצחק שואל "מה זה מיהרת למצוא בני" (בראשית כ"ז, כ').
ד. "ותשם בסוף על שפת היאור" (ב', ג'), ובאונקלוס- "ושויתיה ביערא על כיף נהרא" (תרגום- ותשם ביער על חוף הנהר).
ה. "ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש" (ג', ח'), "אל ארץ זבת חלב ודבש" (ג', י"ז).
ו. ספר שמות נמשך 211 שנים, מירידת שבעים נפש למצרים בשנת ב' אלפים רל"ח לבריאת העולם, עד הקמת המשכן, שנה לאחר יציאת מצרים ב-ב' אלפים תמ"ט.
שני הפרקים הראשונים: 209 שנים
מעמד הסנה, עשרת המכות, ויציאת מצרים (פרשות שמות- בא): שנה אחת (ניסן ב' תמ"ז- ניסן ב' תמ"ח).
מיציאת מצרים עד מתן תורה (בשלח- משפטים): שבעה שבועות (ט"ו ניסן- ז' סיון ב' תמ"ח).
בניית המשכן (תרומה– פקודי): עשרה חודשים (ז' סיון ב' תמ"ח- א' ניסן ב' תמ"ט).
ז. צפורה אשת משה מלה את אליעזר בנה.
ח. "מי ישום אילם או חרש" (ד, י"א)
"והנה ידו מצורעת כשלג" (ד', ו')
"ויכו שוטרי בני ישראל" (ה', י"ד)
"ושאלה אשה משכנתה" (ג', כ"ב)
"ויהי בדרך במלון" (ד', כ"ד), מופיע גם בבראשית מ"ב, כ"ז; מ"ג,כ"א.
"לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום" (ד', י'), "ללבון הלבנים כתמול שלשום" (ה', ז')
ט. "ויטב אלוקים למילדות ויעש להן בתים" (א', כ"א) - בתי כהונה, לויה ומלכות.
"ותוכן לבנים תתנו" (ה', י"ח) - מספר הלבנים שאתם עושים בכל יום תמשיכו לעשות.
"ויבן ערי מסכנות" (א', י"א) – בתי אוצרות.
"ונצלתם את מצרים" (ג', כ"ב) – ותרוקנו את מצרים.
"ותקח צפרה צור" (ד', כ"ה) – אבן צור.
"קראן לו ויאכל לחם" (ב', כ') – ישא אחת מכן לאשה.
"והאמינו לקול האות האחרון" (ד', ח') –אות זה (היד המצורעת) היה האות האמצעי משלושת האותות.
"ויקם מלך חדש" (א', ח') – מלך חדש ממש, או המלך הקודם ונתחדשו גזירותיו.
י. "אברהם (ב', כ"ד), יצחק (שם), יעקב (שם), לוי (א', ב'), יוכבד (ב', א'), משה (ב', י'), גרשום (ב', כ"ב).
מקום הלידה: אברהם באור כשדים, יצחק בבאר שבע, יעקב בארץ הנגב, לוי בחרן, יוכבד בין חומות מצרים, משה במצרים, גרשום במדין.
י"א. "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (ב', א') - "ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה" (ו', כ').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










