ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. מסכה בפורים -
אחד מהעיקרים!
והנה בפרשתנו סיפור יחיד על מסכה,
בגללה חלק נכבד מהעם נמחה.
ועוד מופיעה המסכה במסגרת אזהרה -
יעויין בדברי הברית בסוף הסדרה.
אך המסכה בשני המקרים,
שונה לחלוטין מזו של פורים.
(אם תחפוץ להבין פשרה ומשמעותה -
עיין בתרגום, אבן-עזרא וב"פרשנדתא".)
*
לעומת זאת, על מסכת-פנים (כמו בפורים)
שמענו, גם כן, כשימוש יעיל מפני עין-זרים.
אך שמה של זו המסכה במקרא,
שונה במקצת מבימינו, ומופיע רק בסדרה.
מי השתמש בה ומדוע,
ומתי הסירה מפניו באופן קבוע?
ב. ואם בתחפושות פורים עסקנו,
בהם כתרי מלכות, לרוב, מצאנו.
והנה גם בפרשה מסופר על כתרים,
אלא שהללו תחת כינוי אחר מסתתרים.
אלא שבניגוד לפורים בו מושמים כתרים,
הרי בפרשתנו, הם כעונש מוסרים.
ג. משלוחי המנות
הציפונו במגדנות.
וכמובן, מיד פונים ומתעניינים,
במבחר המתכונים המגוונים.
והנה, בפרשה שני מתכונים נדירים,
אך מלעשותם לצרכינו - אנו מוזהרים.
ד. ועוד משהו הקשור לאווירת פורים:
"והשקות בכלי זהב" - מהמגילה - זוכרים.
והנה בפרשתנו גם-כן השקיה,
אלא שהזהב הפעם ממרכיבי השתייה.
מצא את זו ההשקיה המשונה,
וברש"י היעזר לתהות על קנקנה.
ה. רש"י את פרשתנו, כנראה, גם-כן קרא
סמוך לפורים, ואז גם פֵּרשה כסדרה.
כך נבין ששילב בדבריו בעניין שמן המשחה,
ביטוי מהמגילה, המצוי אך ורק בתוכה.
הביטוי - בסוף הפרשיה הראשונה במגילה,
ובפרשיה השלישית בסדרה מעלהו רש"י לגדולה.
ו. א- זכר למצווה שבפרשתנו מופיעה
נוהגת, כיום, בערב פורים קודם הקריאה.
לכך, הקדמנו (בתשמ"ה) וקראנו בפרשה
עוד לפני שבועות שלושה!
ב- שם המטבע הישראלי מקורו בסדרה
אך מה לגבי מֵאִיתו – האגורה?
האם גם זו מצויה בסדרה,
ואם כן, כמה כמוה במטבע הבכירה?
ז. תענית אסתר כשאר התעניות,
קשורה ביותר לפרשתנו זאת.
הכוונה, כמובן, לקריאת התורה,
וכן לתפילה המרכזית שבסליחות נאמרה.
אך בכך לא מסתימות
הזכרת התעניות והצומות.
עיין בדברי רש"י על החלבנה,
(ממרכיבי הקטורת - הינה) -
אם במקור דבריו (בכריתות ו ע"ב) תיעזר
תגלה תנאי "מוזר" ביותר
הנחוץ כדי שהתענית תועיל ותכפר.
ח. בשתיה עדיין לא עסקנו,
בעזרתה לאיבוד דעת באנו.
כידוע, "עד דלא ידע"
מצווה חשובה ונכבדה.
והנה דעת, חכמה ובינה
בתפילה - הינן בקשתנו הראשונה.
והנה אלו כל ה"שלושה"
בפסוק אחד - לא רחוק מראש הפרשה.
רש"י יסייע בפתרון הבעיה -
מה ההבדלים שבין מרכיבי השלישיה.
ט. יש הרואים בפורים הזדמנות להתפרק,
אך מרעיון זה רצוי מאד להתרחק.
פעם יחידה בתורה
בפרשתנו - התפרקות (אנשים) נזכרה.
לא נעימה הייתה התוצאה,
וקשה עד מאד המכה שבאה.
לעומת ההתפרקות - חיובי הוא הנופש,
ולשם כך, מיועדים ימי החופש,
מקור הביטוי "נופש" - ציורי ומעניין,
ברש"י נמצאנו בסוף קריאת ה"כהן".
י. תחפושות פורים
מספר מילים שבסדרה נזכרות,
התחפשו להן, וכעת אינן מוכרות.
במשמעות אחרת בפרשה הן מופיעות,
מאשר לנו זכורות הן וידועות.
בפניך רשימה קצרה של מילים מהסדרה.
נסה לבחון האם פרושן בסדרה,
זהה לשמושן בלשון שבפינו מדוברה:
תשא (כי תשא) ראש (בשמים ראש)
אהל מועד לחשוב מחשבות
בגדי שרד ממולח (בענין הקטורת)
י"א. את השלישית מהארבע - השבת נקרא.
מעניין הקשר בין הקריאה להפטרה.
המשותף לשתיהן - טהרה מטומאת מיתה,
מיתת האדם וגוויעת האומה בגלותה.
תשובות
א. 'ויעשהו עגל מסכה' (ל"ב, ד'), 'אלקי מסכה לא תעשה לך' (ל"ד, י"ז). אונקלוס ורש"י (רש"י מכונה 'פרשנדתא') מפרשים שהמילה 'מסכה' מלשון מתכת, ורש"י מוסיף גם מדרש, אב"ע מפרש שהוא מלשון התכה.
משה שם על פניו מסווה.
ב. 'ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב' (ל"ג, ו'). בגמרא (שבת פ"ח.) מסופר שכשאמרו בני ישראל נעשה ונשמע קשרו המלאכים לכל אחד מישראל שני כתרים, וכשחטאו בעגל הסירום שנאמר 'ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב'.
ג. נאסר לעשות שמן כמידות שמן המשחה 'ובמתכונתו לא תעשו כמוהו', וקטורת כמידות הקטורת 'במתכונתה לא תעשו לכם'.
ד. לאחר חטא העגל משה שרף את העגל, טחנו, נתנו במים והשקה את ישראל. רש"י מפרש שבדקם כמו בבדיקת מי סוטה.
ה. 'כי כן יסד המלך' (מובא ברש"י פס' כ"ט ד"ה 'וקדשת אותם').
ו. א- בתענית אסתר נוהגים לתת צדקה זכר למצוות מחצית השקל הכתובה בתחילת הפרשה, ובשבת שלפני ר"ח אדר קוראים 'פרשת שקלים'.
ב- 'עשרים גרה השקל' וברש"י 'גרה- לשון מעה, וכן בשמואל יבוא להשתחוות לאגורת כסף וכיכר לחם'.
ז. קריאת התורה בצומות לקוחה מפרשתנו, וכן שלוש עשרה מידות הרחמים.
'אמר רבי חנא בר בזנא אמר רבי שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת' (כריתות ו').
ח. על בצלאל נאמר 'ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה'. רש"י מפרש: בחכמה- מה שאדם שומע מאחרים ולמד, ובתבונה- מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, ובדעת- רוח הקדש.
ט. בחטא העגל נאמר 'ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם'.
'וינפש - כתרגומו ונח, וכל לשון נופש והוא לשון נפש, שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח מהמלאכה...' (רש"י ל"א, י"ז).
י. תשא- תקבל, אהל מועד- המשכן, בגדי השרד (ל"א, י')- בגדים העשויים במחט, ראש- חשיבות, לחשוב מחשבות (ל"א, ד')- לדעת לארוג אריגת מעשה חושב, ממולח- מעורבב (לפי פירוש רש"י).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








