ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. מסכה בפורים -
אחד מהעיקרים!
והנה בפרשתנו סיפור יחיד על מסכה,
בגללה חלק נכבד מהעם נמחה.
ועוד מופיעה המסכה במסגרת אזהרה -
יעויין בדברי הברית בסוף הסדרה.
אך המסכה בשני המקרים,
שונה לחלוטין מזו של פורים.
(אם תחפוץ להבין פשרה ומשמעותה -
עיין בתרגום, אבן-עזרא וב"פרשנדתא".)
*
לעומת זאת, על מסכת-פנים (כמו בפורים)
שמענו, גם כן, כשימוש יעיל מפני עין-זרים.
אך שמה של זו המסכה במקרא,
שונה במקצת מבימינו, ומופיע רק בסדרה.
מי השתמש בה ומדוע,
ומתי הסירה מפניו באופן קבוע?
ב. ואם בתחפושות פורים עסקנו,
בהם כתרי מלכות, לרוב, מצאנו.
והנה גם בפרשה מסופר על כתרים,
אלא שהללו תחת כינוי אחר מסתתרים.
אלא שבניגוד לפורים בו מושמים כתרים,
הרי בפרשתנו, הם כעונש מוסרים.
ג. משלוחי המנות
הציפונו במגדנות.
וכמובן, מיד פונים ומתעניינים,
במבחר המתכונים המגוונים.
והנה, בפרשה שני מתכונים נדירים,
אך מלעשותם לצרכינו - אנו מוזהרים.
ד. ועוד משהו הקשור לאווירת פורים:
"והשקות בכלי זהב" - מהמגילה - זוכרים.
והנה בפרשתנו גם-כן השקיה,
אלא שהזהב הפעם ממרכיבי השתייה.
מצא את זו ההשקיה המשונה,
וברש"י היעזר לתהות על קנקנה.
ה. רש"י את פרשתנו, כנראה, גם-כן קרא
סמוך לפורים, ואז גם פֵּרשה כסדרה.
כך נבין ששילב בדבריו בעניין שמן המשחה,
ביטוי מהמגילה, המצוי אך ורק בתוכה.
הביטוי - בסוף הפרשיה הראשונה במגילה,
ובפרשיה השלישית בסדרה מעלהו רש"י לגדולה.
ו. א- זכר למצווה שבפרשתנו מופיעה
נוהגת, כיום, בערב פורים קודם הקריאה.
לכך, הקדמנו (בתשמ"ה) וקראנו בפרשה
עוד לפני שבועות שלושה!
ב- שם המטבע הישראלי מקורו בסדרה
אך מה לגבי מֵאִיתו – האגורה?
האם גם זו מצויה בסדרה,
ואם כן, כמה כמוה במטבע הבכירה?
ז. תענית אסתר כשאר התעניות,
קשורה ביותר לפרשתנו זאת.
הכוונה, כמובן, לקריאת התורה,
וכן לתפילה המרכזית שבסליחות נאמרה.
אך בכך לא מסתימות
הזכרת התעניות והצומות.
עיין בדברי רש"י על החלבנה,
(ממרכיבי הקטורת - הינה) -
אם במקור דבריו (בכריתות ו ע"ב) תיעזר
תגלה תנאי "מוזר" ביותר
הנחוץ כדי שהתענית תועיל ותכפר.
ח. בשתיה עדיין לא עסקנו,
בעזרתה לאיבוד דעת באנו.
כידוע, "עד דלא ידע"
מצווה חשובה ונכבדה.
והנה דעת, חכמה ובינה
בתפילה - הינן בקשתנו הראשונה.
והנה אלו כל ה"שלושה"
בפסוק אחד - לא רחוק מראש הפרשה.
רש"י יסייע בפתרון הבעיה -
מה ההבדלים שבין מרכיבי השלישיה.
ט. יש הרואים בפורים הזדמנות להתפרק,
אך מרעיון זה רצוי מאד להתרחק.
פעם יחידה בתורה
בפרשתנו - התפרקות (אנשים) נזכרה.
לא נעימה הייתה התוצאה,
וקשה עד מאד המכה שבאה.
לעומת ההתפרקות - חיובי הוא הנופש,
ולשם כך, מיועדים ימי החופש,
מקור הביטוי "נופש" - ציורי ומעניין,
ברש"י נמצאנו בסוף קריאת ה"כהן".
י. תחפושות פורים
מספר מילים שבסדרה נזכרות,
התחפשו להן, וכעת אינן מוכרות.
במשמעות אחרת בפרשה הן מופיעות,
מאשר לנו זכורות הן וידועות.
בפניך רשימה קצרה של מילים מהסדרה.
נסה לבחון האם פרושן בסדרה,
זהה לשמושן בלשון שבפינו מדוברה:
תשא (כי תשא) ראש (בשמים ראש)
אהל מועד לחשוב מחשבות
בגדי שרד ממולח (בענין הקטורת)
י"א. את השלישית מהארבע - השבת נקרא.
מעניין הקשר בין הקריאה להפטרה.
המשותף לשתיהן - טהרה מטומאת מיתה,
מיתת האדם וגוויעת האומה בגלותה.
תשובות
א. 'ויעשהו עגל מסכה' (ל"ב, ד'), 'אלקי מסכה לא תעשה לך' (ל"ד, י"ז). אונקלוס ורש"י (רש"י מכונה 'פרשנדתא') מפרשים שהמילה 'מסכה' מלשון מתכת, ורש"י מוסיף גם מדרש, אב"ע מפרש שהוא מלשון התכה.
משה שם על פניו מסווה.
ב. 'ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב' (ל"ג, ו'). בגמרא (שבת פ"ח.) מסופר שכשאמרו בני ישראל נעשה ונשמע קשרו המלאכים לכל אחד מישראל שני כתרים, וכשחטאו בעגל הסירום שנאמר 'ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב'.
ג. נאסר לעשות שמן כמידות שמן המשחה 'ובמתכונתו לא תעשו כמוהו', וקטורת כמידות הקטורת 'במתכונתה לא תעשו לכם'.
ד. לאחר חטא העגל משה שרף את העגל, טחנו, נתנו במים והשקה את ישראל. רש"י מפרש שבדקם כמו בבדיקת מי סוטה.
ה. 'כי כן יסד המלך' (מובא ברש"י פס' כ"ט ד"ה 'וקדשת אותם').
ו. א- בתענית אסתר נוהגים לתת צדקה זכר למצוות מחצית השקל הכתובה בתחילת הפרשה, ובשבת שלפני ר"ח אדר קוראים 'פרשת שקלים'.
ב- 'עשרים גרה השקל' וברש"י 'גרה- לשון מעה, וכן בשמואל יבוא להשתחוות לאגורת כסף וכיכר לחם'.
ז. קריאת התורה בצומות לקוחה מפרשתנו, וכן שלוש עשרה מידות הרחמים.
'אמר רבי חנא בר בזנא אמר רבי שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת' (כריתות ו').
ח. על בצלאל נאמר 'ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה'. רש"י מפרש: בחכמה- מה שאדם שומע מאחרים ולמד, ובתבונה- מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד, ובדעת- רוח הקדש.
ט. בחטא העגל נאמר 'ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם'.
'וינפש - כתרגומו ונח, וכל לשון נופש והוא לשון נפש, שמשיב נפשו ונשימתו בהרגיעו מטורח מהמלאכה...' (רש"י ל"א, י"ז).
י. תשא- תקבל, אהל מועד- המשכן, בגדי השרד (ל"א, י')- בגדים העשויים במחט, ראש- חשיבות, לחשוב מחשבות (ל"א, ד')- לדעת לארוג אריגת מעשה חושב, ממולח- מעורבב (לפי פירוש רש"י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
