ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
התשובות נכתבו ע"י צות אתר ישיבה.
א. חלוקת המכות של רבי יהודה,
זכורה לכל מתוך ההגדה.
דצ"ך עד"ש באח"ב אינם רק סימנים
אלא שלוש סדרות של מכות – מציינים.
ראיה לכך שהן שלוש יחידות,
תמצא אם תשווה את שלוש הפתיחות.
המכה שבראש כל יחידה,
פותחת בצורה כמעט אחידה.
אם תעיין תמצא הוכחות נוספות
שהמכות, לשלוש קבוצות נחלקות.
ב. שתי מכות (אותן אותיות)
למחר מובטחות.
למחר גם מכה נוספת
בה ההפליה והפדות מודגשת.
מכה זו - מחר
גם תוסר.
ולבקשת פרעה (במכה אחרת)
עתירה למחר נאמרת.
ג. לבקשת פרעה לעתירה משה נענה,
ארבע פעמים מתפלל להסרת המכה.
בראשונה - צעקה,
ובשניה – עתירה,
ובשלישית - רק פרישׂה.
פעם רביעית בפרשה הבאה
ואף שם - עתירה.
מהן ארבע המכות,
שבעקבותיהן - אלו הבקשות?
ד. חלק מהסדרה
בסוגריים נאמרה.
כיוון שסימנים בתורה לא מצויים,
בדרך אחרת – את ה"סוגריים" מציינים.
אם על זאת תדע לענות,
לכפילות מיותרת תמצא פתרונות.
*
ואם בענייני צורה עסקנו
הרי גם "לשון נופל על לשון" – מצאנו.
בשתי מכות סמוכות
בערוב ובדבר התופעות מצויות.
ה. מתוך "רדו" – כמה שנים
חיו בני ישראל במצרים מעונים?
על דעת חכמינו בזו השאלה
מפתח נמצא ברש"י על הפרשה.
ו. ב"קל וחומר" כבר נפגשנו
והנה עוד אחד נוסף בפרשתנו מצאנו.
לקל וחומר זה שבתחילת הפרשה,
יש פירכא שאת הטענה מחלישה.
ז. פעמיים בתהילים נזכרות
רוב המכות בפרוטרוט.
הופעתן לראשונה -
בפרק השבעים ושמונה.
והנה שלוש המכות ששם חסרות
אף בפרשתנו, שונות הן מאחרות.
בדוק במה שלושתן נבדלות
משאר תאורי כל המכות.
ח. התשיעית קדמה לראשונה,
הרביעית עם השלישית הוחלפה,
ושתי האמצעיות
פשוט חסרות.
כל זאת, בפרק המאה וחמישה
שם מופיעות הן בשניה.
הסבר את כוונת הדברים
לאחר עיון בפרשתנו ובפרקי תהילים.
ט. מהי המכה היותר קשה
מכל אלו שנזכרו בפרשה?
כדי שנוכל על שאלה זו לענות,
את פסוקי כל מכה, מוצע למנות.
כך תדע איזו מכה ביתר הרחבה תוארה,
ויותר מאחרות השאירה את רישומה.
ואם תעיין תיווכח שמיוחדים הבטויים,
שרק בה מופיעים ומצויים.
*
האם גם בשני הפרקים בתהילים
מוקדשות למכה זו יותר מילים?
י. מכה זו, הכתה ארבעה דברים.
רק חלקם בתהילים נזכרים.
בפרק השני, פרוט הפגיעה בדבר אחד,
ובפרק הראשון תאור שניים, בלבד.
*
המכה הראשונה פוגעת בשני דברים.
שניהם בתהילים נזכרים.
אלא שאחת בפרק הראשון נזכרה,
והאחרת רק בפרק השני הודגשה.
תשובות
א. בשלושת הקבוצות במכה הראשונה (דם, ערוב, ברד) יש התראה, וה' מצווה את משה שילך את פרעה בבוקר להתרות בו. במכה השנייה (צפרדע, דבר, ארבה) יש התראה, וה' מצווה את משה "בא אל פרעה". במכה השלישית (כנים, שחין, חושך) אין התראה.
ב. במכת דבר ובמכת ברד נאמר שהמכה תהיה מחר.
גם במכת ערוב מובטח שתהיה מחר, וכן בסוף המכה משה אומר שהערוב יוסר מחר.
במכת צפרדע פרעה מבקש ממשה שיעתיר למחר שיכרתו הצפרדעים.
ג. במכת צפרדע- "ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים".
במכת ערוב- "ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל ה'"
במכת ברד- "ויפרוש כפיו אל ה'".
במכת ארבה- "ויעתר אל ה'".
ד. לאחר שה' מצווה את משה ללכת לפרעה, כתובים תולדתם של שבט ראובן, שמעון ולוי עד משה ואהרן (ו', י"ד-כ"ט). לפני פירוט התולדות כתוב ציווי ה' למשה ללכת לפרעה "בא דבר אל פרעה מלך מצרים" ותשובת משה שהוא ערל שפתיים (שם, י'-י"ב), ולאחר פירוט התולדות כתוב פעם נוספת ציווי ה' למשה "דבר אל פרעה מלך מצרים" ותשובת משה שהוא ערל שפתיים (שם, כ"ט-ל').
רש"י (פס' כ"ט) מסביר את הכפילות "מתוך שהפסיק הענין כדי ליחסם חזר אליו".
ה. "ושני חיי לוי שבע ושלושים ומאת שנה" (ו', ט"ז), רש"י מבאר שלאחר מות לוי התחיל השעבוד. ב'שפתי חכמים' שם מביא שלפי חשבון זה היה השעבוד 116 שנים, כי לוי היה בן 43 שנים בירידה למצרים ונמצא שחי במצרים 94 שנים, וא"כ נשארו מ210 שנים שהיו במצרים 116 שנים.
ו. משה אומר לה' "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים".
לפני כן כתוב שבני ישראל לא שמעו אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", וסיבה זו היא רק בישראל ולא בפרעה.
ז. בפרק ע"ח חסרות המכות כנים, שחין וחושך. אלו שלושת המכות האחרונות בקבוצות דצ"ך עד"ש באח"ב שבהן לא היתה התראה (ועיין אב"ע בתהילים שם).
ח. בפרק ק"ה בתהילים המכות כתובות פעם נוספת. בסדר המכות שם בתחילה כתובה מכת חושך (התשיעית בפרשתנו) עוד לפני מכת דם, ערוב לפני כנים, ודבר ושחין לא מוזכרות כלל.
ט. מכת ברד היא המכה הכתובה באריכות הגדולה ביותר (פרק ט', י"ג-ל"ה, עשרים ושלושה פסוקים).
גם בתהילים בשני הפרקים מתואר הברד באריכות יותר משאר המכות.
י. הברד הכה באדם, בבהמה בעשבים ובעצים (שם, כ"ה).
בפרק ע"ח מוזכרת הפגיעה בעצים ובבהמות, ובפרק ק"ה מוזכרים רק העצים.
מכת דם פגעה במים וגם גרמה למיתת הדגים. בפרק ע"ח מוזכרים רק המים, ובפרק ק"ה כתוב גם מיתת הדגים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
