ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
בספר שמות בשניהם נקרא.
נוסף למשפטים גם בכי תשא - קריאה,
מבשרת על שנה חדשה הקרבה ובאה.
ב. "ארבעה וחמישה" מופיעים בסדרה.
סיבת ההבחנה בין התשלומים לא ברורה.
ברש"י שתי דעות, שאותנו מלמדות,
על חשיבות המלאכה וכבוד הבריות.
ג. אל האלהים - פעמיים במשפטים
ניגשים או מוקרבים לפני השופטים.
בראשונה – לרציעה,
ובשניה - לשבועה.
*
ובתחילת רביעי גם כן א-להים.
האם גם כאן לדיינים מתכוונים?
מה דעתו של רש"י בכיר הפרשנים,
וכיצד אונקלוס, רמב"ן ואב"ע זאת מבינים?
ד. נשיכת נחש ברש"י מופיעה,
בסוף "שלישי" בדיני הלוואה.
משל הוא על חומרת הריבית,
והתאור מזכיר לדורנו מציאות כלכלית.
ה. השנה השביעית - פעמיים בפרשה.
פעם – יציאה, ופעם - נטישה.
הראשונה – ממועד המכירה מנויה.
קבועה ועומדת לכל - חברתה השניה.
ו. פגיעה באוזן ע"י אדון ברציעה,
עול עבדות עולם מטביעה.
לעומתה, פגיעה ע"י אדון בעין שהוצאה,
מעבדות עולם פודה ומושיעה.
ז. "קרי וכתיב" בפרשה:
לו – הקריאה, אך לא הכתיבה -
הבדל משמעותי הוא בפרוש התיבה.
אולם עיון בדבריהם של גדולי הפרשנים
מלמד שלמעשה, הבדלי הנוסחים - קטנים.
*
עוד פעמיים השייכות לו – מופיעה,
הכתיבה ב"הא" בסופה, אך ב"וו" – הקריאה.
פעם אחת בהיזק שדה אחר,
ופעם שניה בהשבת משכון החבר.
ח. "ספר הברית" מופיע בסדרה,
אלא שהגדרתו כלל לא ברורה.
ברש"י דעה אחת על זמנו ותוכנו,
ודעה נוספת בראב"ע וברמב"ן במקומו.
*
לאור זאת, מחלוקת מעניינת בין הפרשנים
מתי מצוות הפרשה - למשה ולעם ניתנים.
ט. "הבא להרגך השכם להורגו" זו הלכה,
שבפרשתנו מקורה, ובה - לה הוכחה.
עיין היטב ברש"י המביא דוגמאות,
מתוכן תלמד, מי נחשב למתכוון להרוג.
(הדברים מופיעים ברש"י
קצת לפני העולה השלישי).
י. "יצא בשן ועין" - ביטוי בשימוש יומיומי.
האם זהה פרושו כיום, למובנו המקורי?
זאת, תוכל לבדוק ולברר במהרה,
אם תגלה את מקור הניב בסדרה.
*
ועוד ניב - נזכיר את פרושו -
להתרושש ולהפסיד את כל רכושו.
גם הוא מקורו סמוך לשם,
ברש"י בפרשה בענין שור תם.
(רמז לאלו המעונינים -
שני הניבים במילה זהה - מתחילים).
תשובות
א. פרשת שקלים. בכל שנה מר"ח ניסן היו מקריבים בבית המקדש את קרבנות הציבור מהשקלים החדשים ולא מהשקלים מהשנה שעברה. מר"ח אדר היו משמיעים לעם להביא את השקלים החדשים.
ב. 'כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה' (כ"א, ל"ז)
ג. 'והגישו אדוניו אל האלוקים' (כ"א, ו'), 'אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלוקים' (כ"ב, ז').
'אלוקים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור' - לרש"י יש איסור קללת אלוקים וגם איסור קללת דיינים, אונקלוס ואב"ע מפרשים רק לדיינים, הרמב"ן מביא את הגמ' שהכוונה לאלוקים.
ד. כ"ב, כ"ד ד"ה 'נשך'
ה. 'כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשביעית יצא לחפשי חנם' (כ"א, ב'), 'והשביעית תשמטנה ונטשתה' (כ"ג, י"א).
ו. 'ורצע אדוניו את אזנו במרצע' (כ"א, ו'), 'וכי יכה איש את עין עבדו' (שם, כ"ו).
ז. 'אם רעה בעיני אדוניה אשר לו (כתיב לא) יעדה והפדה' (כ"א, כ"ח).
'כי יבער איש שדה או כרם ושילח את בעירה' (כ"ב, ד'), 'כי הוא כסותה לבדה' (כ"ב, כ"ו).
ח. 'ויקח את ספר הברית ויקרא באוזני העם' (כ"ד, ז') ועיין שם בפרשנים, וכן בפסוקים א', ד'.
ט. כ"ב א'-ב'.
י. עבד שאדונו הכה את עינו או שינו יוצא לחפשי (עיין רש"י כ"א, ז' ד"ה לא תצא).
'יצא נקי מנכסיו' (כ"א, כ"א ד"ה 'ולא יאכל').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









