ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. שלוש ברכות בפרשה –
ברכה שהיא מנחה,
ברכה כתוצאה מדרישה,
ואותה ברכה ללא כפייה.
ב. למאורע חשוב שקרה,
מוקדש פסוק אחד בסדרה.
אך מקום הסיפור מבחינת זמנו,
בין וישב למקץ הינו.
נסה את הפסוק למצוא,
ולהסביר מדוע שם הוא זמנו.
ג. מנחה שולח יעקב האב,
בניסיון לרצות ולהשיב חרון אף.
פעם אחת בפרשתנו – לבטח תדע,
אך זו איננה הפעם היחידה.
ד. לא לראשונה אנו נפגשים,
באנשים אחים שנפרדים.
הארץ לא נשאתם לשבת יחדיו,
כי מקניהם עצום ורב.
הסיפור הראשון לכל ידוע ומפורסם,
אך בפרשתנו שוב גלגל חוזר בעולם.
ה. נדר שהוזכר בפרשה שעברה,
מקוים ומוגשם אצלנו בסדרה,
לנדר מספר פרטים וחלקים.
בדוק, האמנם כולם מקוימים.
ו. "וישא עיניו" - על כל האבות מסופר.
"וירא והנה" - גם כן אצל שלושתם נזכר.
את כל המקומות חפשו ומצאו,
ובדקו מה בכל פעם האבות ראו.
ז. מצבות רבות בפרשה שעברה,
ושתיים נוספות אצלנו בסדרה.
נוסף להן שני מזבחות,
גם הם מצויים בפרשה הזאת.
מצא מה בכל פעם הייתה הכוונה,
בכל מצבה שהוקמה ומזבח שנבנה.
ח. חשש מהכאה והשמדת המשפחה,
מופיע פעמיים אצלנו בפרשה. היכן?
ט. היכן מצאנו בפרשה:
אחרונים שהם אמצעים.
בית בסוכות.
חמור שהוא נשיא.
בן חמור שהוא פרד.
י. פסוק בפרשתנו – לא ברורה משמעותו,
וקשה לרדת לסוף כוונתו.
אף רש"י גדול פרשננו,
לא ידע מה בא זה ללמדנו.
תשובות
א. ברכת המלאך ליעקב ושינוי שמו לאחר דרישתו 'לא אשלחך כי אם ברכתני'. מנחת יעקב לעשו 'קח נא את ברכתי אשר הבאת לך'. ברכת ה' ליעקב ושינוי שמו 'ויברך אותו.... לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך'.
ב. סיפור מיתת יצחק (ל"ה, כ"ט), רש"י שם מבאר באריכות את סדר הזמנים.
ג. מנחת יעקב לעשו. המנחה ששלח יעקב ביד האחים ליוסף מושל מצרים 'קחו מזמרת הארץ בכליכם...' (מ"ג, י"א).
ד. פירוד אברהם ולוט (פרק י"ג). הליכת עשו מארץ ישראל לשעיר מפני יעקב אחיו (ל"ו, ו').
ה. נדר יעקב בבית אל 'והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' (כ"ח, כ"ב). בחזרתו לבית אל בפרשתנו, יעקב מקים מזבח ומצבה ומנסך עליה נסך ויוצק עליה שמן.
ו. באברהם נאמר: 'וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו' (י"ח, ב'). ביצחק נאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים' (כ"ד, ס"ג). ביעקב נאמר: 'וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש' (ל"ג, א').
ז. בפרשת ויצא: 'וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה' (כ"ח, י"ח), 'ויקח יעקב אבן וירימה מצבה' (ל"א, מ"ה). בפרשתנו: 'ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן' (ל"ה, י"ד), 'ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום' (ל"ה, כ'). 'ויצב שם מזבח ויקרא לו א-ל א-להי ישראל' (ל"ג, כ'), 'ויבן שם מזבח ויקרא למקום א-ל בית אל' (ל"ה, ז').
ח. פחד יעקב מעשו בתחילת הפרשה. אמירת יעקב לשמעון ולוי 'עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי, ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי'.
ט. 'וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים'. 'ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות'. 'וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ'. 'הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר ברעותו את החמורים לצבעון אביו' וברש"י: את הימים- פרדים.
י. 'ויעל מעליו אלוקים, במקום אשר דבר איתו' וברש"י: במקום אשר דבר איתו- איני יודע מה מלמדנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









