ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. שלוש ברכות בפרשה –
ברכה שהיא מנחה,
ברכה כתוצאה מדרישה,
ואותה ברכה ללא כפייה.
ב. למאורע חשוב שקרה,
מוקדש פסוק אחד בסדרה.
אך מקום הסיפור מבחינת זמנו,
בין וישב למקץ הינו.
נסה את הפסוק למצוא,
ולהסביר מדוע שם הוא זמנו.
ג. מנחה שולח יעקב האב,
בניסיון לרצות ולהשיב חרון אף.
פעם אחת בפרשתנו – לבטח תדע,
אך זו איננה הפעם היחידה.
ד. לא לראשונה אנו נפגשים,
באנשים אחים שנפרדים.
הארץ לא נשאתם לשבת יחדיו,
כי מקניהם עצום ורב.
הסיפור הראשון לכל ידוע ומפורסם,
אך בפרשתנו שוב גלגל חוזר בעולם.
ה. נדר שהוזכר בפרשה שעברה,
מקוים ומוגשם אצלנו בסדרה,
לנדר מספר פרטים וחלקים.
בדוק, האמנם כולם מקוימים.
ו. "וישא עיניו" - על כל האבות מסופר.
"וירא והנה" - גם כן אצל שלושתם נזכר.
את כל המקומות חפשו ומצאו,
ובדקו מה בכל פעם האבות ראו.
ז. מצבות רבות בפרשה שעברה,
ושתיים נוספות אצלנו בסדרה.
נוסף להן שני מזבחות,
גם הם מצויים בפרשה הזאת.
מצא מה בכל פעם הייתה הכוונה,
בכל מצבה שהוקמה ומזבח שנבנה.
ח. חשש מהכאה והשמדת המשפחה,
מופיע פעמיים אצלנו בפרשה. היכן?
ט. היכן מצאנו בפרשה:
אחרונים שהם אמצעים.
בית בסוכות.
חמור שהוא נשיא.
בן חמור שהוא פרד.
י. פסוק בפרשתנו – לא ברורה משמעותו,
וקשה לרדת לסוף כוונתו.
אף רש"י גדול פרשננו,
לא ידע מה בא זה ללמדנו.
תשובות
א. ברכת המלאך ליעקב ושינוי שמו לאחר דרישתו 'לא אשלחך כי אם ברכתני'. מנחת יעקב לעשו 'קח נא את ברכתי אשר הבאת לך'. ברכת ה' ליעקב ושינוי שמו 'ויברך אותו.... לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך'.
ב. סיפור מיתת יצחק (ל"ה, כ"ט), רש"י שם מבאר באריכות את סדר הזמנים.
ג. מנחת יעקב לעשו. המנחה ששלח יעקב ביד האחים ליוסף מושל מצרים 'קחו מזמרת הארץ בכליכם...' (מ"ג, י"א).
ד. פירוד אברהם ולוט (פרק י"ג). הליכת עשו מארץ ישראל לשעיר מפני יעקב אחיו (ל"ו, ו').
ה. נדר יעקב בבית אל 'והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' (כ"ח, כ"ב). בחזרתו לבית אל בפרשתנו, יעקב מקים מזבח ומצבה ומנסך עליה נסך ויוצק עליה שמן.
ו. באברהם נאמר: 'וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו' (י"ח, ב'). ביצחק נאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים' (כ"ד, ס"ג). ביעקב נאמר: 'וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש' (ל"ג, א').
ז. בפרשת ויצא: 'וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה' (כ"ח, י"ח), 'ויקח יעקב אבן וירימה מצבה' (ל"א, מ"ה). בפרשתנו: 'ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן' (ל"ה, י"ד), 'ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום' (ל"ה, כ'). 'ויצב שם מזבח ויקרא לו א-ל א-להי ישראל' (ל"ג, כ'), 'ויבן שם מזבח ויקרא למקום א-ל בית אל' (ל"ה, ז').
ח. פחד יעקב מעשו בתחילת הפרשה. אמירת יעקב לשמעון ולוי 'עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי, ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי'.
ט. 'וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, ואת לאה וילדיה אחרונים, ואת רחל ואת יוסף אחרונים'. 'ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות על כן קרא שם המקום סוכות'. 'וירא אותה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ'. 'הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר ברעותו את החמורים לצבעון אביו' וברש"י: את הימים- פרדים.
י. 'ויעל מעליו אלוקים, במקום אשר דבר איתו' וברש"י: במקום אשר דבר איתו- איני יודע מה מלמדנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
