ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
כאשר הקב"ה שלח את משה להוציא את ישראל ממצרים, אותם יהודים התמלאו דאגה, וכל מכה שהכה הקב"ה את מצרים, גרמה להם להיות יותר מודאגים מתגובת מצרים, ומתגובת כל העולם. כי הנה העם הזה גורם להריסת מצרים. נפגעים במכות אנשים חפים מפשע, מדוע כל המצרים צריכים לסבול אם מעטים חטאו כלפי ישראל ושיעבדו אותם יותר מדי. ובמה אשמות הנשים והקטנים? היהודים האלה חשבו שכל המכות הללו יביאו רק רעה לישראל.
כאשר ישראל יצאו ממצרים נאלצו גם אותם יהודים לצאת איתם, אבל לבם היה מלא דאגה שהמצרים עוד ינקמו על כל מה שעוללו להם. כל הדרך הזו של היציאה ממצרים לא היתה נראית להם, זו דרך לא מוסרית. היכן מידת הרחמים על מצרים, מה הכוחניות הזו? למה האכזריות הזו על המצרים? כל מה שניסו להסביר לאותם יפי-נפש, שהמכות צודקות, לא עזר ולא שכנע אותם. הם נשארו בשלהם. הם ראו בדרך ההתבודדות של ישראל דרך לא נכונה ומסוכנת.
הפתרון של בעיית ישראל היתה צריכה להיפתר בדרך אחרת על-ידי יצירת אמון בין ישראל לעמים ולמצרים, דרך של שלום ופיוס וויתורים. מה לעשות, איך אפשר לשכנע את אותם יהודים שהם טועים, הרי כל הסברה לא עוזרת. על הכל הם מסתכלים במבט מעוות. לא נשארה ברירה אלא טיפול בשוק חשמלי, שמזעזע עד היסוד, מוחק את הכל ומאפשר להתחיל מחדש. כאן היה דרוש טיפול פסיכיאטרי שורשי.
ומה עשה הקב"ה? הוא הפך את לב פרעה ופרעה רדף אחרי ישראל וישראל נקלעו למצב איום ונורא, הים מצד אחד, מצרים מצד שני, אימת מוות ממשית מוחשית עטפה את כל ישראל. הפעם הכל אבוד אין תקווה. הפחד מציף את כל האברים. זעקת ייאוש איומה פורצת מפיהם. הם כבר אמרו וידוי בלבם, כבר נפרדו מכל היקר להם, גם הנאמנים הגדולים למצרים אבדו את נאמונתם לנוכח המוות הקרב והכופרים המסתפקים נעלמה כפירתם, וזעקה פורצת אל ד'. ואז מהייאוש הגמור, מתחושת המוות הבטוח הקרב ובא. פתאום בבת-אחת הכל נהפך וישראל ניצולים ונושעים ישועה גמורה נפלאה מוחלטת. אין אויב שזה עתה סיכן אותם בסכנת מוות. האויב מת. טבע בים. וישראל נצלו. וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.
חילופי המצבים האלו שבאו בבת-אחת, מייאוש גמור להצלה נפלאה, עקרו באחת את כל העיוותים הנפשיים, את כל הבלבולים השכליים, את כל ההשקפות הנוכריות, והעלו את ישראל למדרגה חדשה של אמונה, ויאמינו בד' ובמשה עבדו. ומתוך כך פרצה מפיהם שירת אז ישיר משה וגו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
