ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ואולם, יש הבדל בולט בין ניסי חנוכה לנס פורים.
בחנוכה בולט המימד העל-טבעי. צבא יווני אדיר הובס על ידי קומץ יהודים חמושים בנשק עלוב; פך-שמן שהיה יכול לדלוק יום אחד בלבד, דלק באורח על-טבעי שמונה ימים.
בפורים, לעומת זאת, איננו רואים בבירור כזה את הכוח העל-טבעי. במגילת אסתר לא מוזכר שם ה' אפילו פעם אחת. גם כל פרשת ההצלה של פורים מתנהלת כאילו בטבעיות: אין מהפיכות, אין פריצה של חוקי-הטבע. אילו פתאום הייתה באה רוח סערה ונושאת את המן אל תוך ים-סוף, ומרדכי היה זוכה לסיור במרכבת-אש בשמי שושן - זה נס! או שחיילי אחשורוש היום אוחזים בנשק כדי להרוג את היהודים, וכל כלי הנשק, בכל מאה עשרים ושבע מדינות המלך, היו יוצאים לפתע מכלל פעולה - זה נס גדול! אבל מה בסך-הכול קרה שם? אסתר היהודייה נבחרה למלכה.
מרדכי היהודי, שישב בשער המלך, חשף מזימת התנקשות במלך ודיווח לו על כך. לילה אחד, כשנדדה שנת המלך וביקש לקרוא לפניו מספר הזיכרונות, נפתח הספר בדיוק במקום שבו נרשם מעשהו של מרדכי. המלך הרהר כיצד לגמול למרדכי על שהציל את חייו, ובאותו זמן (אמנם מוקדם מאד, לפנות בוקר) הסתובב המן בחצר המלך ו"עשה רעש". הוא בא להציע למלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין למטרה זו... המלך קרא להמן וביקש את עצתו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו". "ויאמר המן בלבו: למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני?", וייעץ למלך ששר משרי המלך ירכיב את האיש על סוס מלכות, כשהוא לבוש בבגדים שלבש המלך ועם כתר מלכות בראשו... המלך אימץ את הרעיון של המן וציווה עליו להרכיב את מרדכי על סוס המלך ברחוב העיר. בלילה נערכה המסיבה שהכינה אסתר בבית המלך, ובמהלכה גילתה למלך על יהדותה ועל סופה הצפוי מגזירת המן, ביחד עם כל היהודים. המלך נבהל, התחרט וביקש להעניש את המן על זממו. בזעמו יצא לרגע לשאוף אויר צח, והמן עמד לבקש על נפשו מלפני אסתר. המלך שב פנימה סר ונזעף והמן המבוהל נפל על המיטה (כורסה) שאסתר ישבה עליה. המלך הזועף נזעק: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית!". ובדרך זו השתלשלו האירועים עד לתליית המן ובניו על העץ אשר הכין למרדכי.
אין ספק שהיה כאן צירוף מקרים נדיר ביותר, אבל מה היה כאן על-טבעי?
למרות זאת גדולה שמחת פורים משמחת חנוכה, "עד דלא ידע" - שמחה עצומה שאין דוגמתה בשאר חגי ישראל.
פורים מציג לעינינו נס מסוג מיוחד במינו - נס שמתרחש בתוך אפיקי הטבע. כשמעמיקים להתבונן בהתרחשויות, רואים שבעצם שום דבר בסיפור פורים אינו 'מקרי' כלל וכלל. בראייה מעמיקה וכוללת אנו מגלים בבהירות את היד-המכוונת שסיבבה את המאורעות. אנו מבינים, שלאמיתו של דבר אירע שם נס אדיר, אלא שהוא הוסתר בתוך התרחשויות טבעיות וכאילו 'מקריות'.
לפקוח עיניים ולראות ניסים
פורים מגלה לנו איפוא את אחת הדרכים שבאמצעותן משגיח הקדוש-ברוך-הוא על עולמו - הנס המוסתר בתוך הטבע. לא תמיד בא הנס בקולות ובברקים ובצורה המשאירה את כולנו פעורי-פה. לעיתים קורה הנס בשקט-בשקט, בתוך החיים השיגרתיים, כשהוא חבוי היטב באירועים יום-יומיים. אך למרות זאת, הנס הוא נס, כמובן.
פורים מלמדנו לפקוח את העיניים ולחפש את ההשגחה העליונה גם בדברים השיגרתיים ביותר. הוא ממחיש עבורנו את אחד מעיקרי האמונה היהודית - האמונה בהשגחתו המוחלטת של הקב"ה על כל הנעשה. הוא מוכיח לנו, כי שום דבר שקורה בעולם איננו מקרי, וכי הבורא הוא המכוון ישירות גם את הדברים הפשוטים והשיגרתיים ביותר.
שומר-ראש אישי
לכן אנו שמחים כל-כך בפורים. הודות ליום זה אנו חשים, שהקדוש-ברוך-הוא נמצא איתנו בכל רגע ורגע ומכוון את צעדינו. ומה יכול לשמח יותר מהידיעה, שמלך-מלכי-המלכים בכבודו ובעצמו ניצב לצד כל אחד מאיתנו, עוזר לנו ומגן עלינו מכל רע!
עלינו רק לזכות להיות ראויים לחסד נפלא זה של הבורא, על-ידי השתדלות מירבית ללמוד את תורתו ולקיים את מצוותיו, איש איש בהתאם לכוחו ולאפשרויותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
