ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
המתבונן בפרשה המתוארת במגילת אסתר מנקודת מבט עניינית, ימצא לפניו פרשת תככים ומזימות המתנהלת בחצרו של מלך פרס. יועצו, המן, עומד מצד אחד, ומן העבר השני עומדת המלכה, אסתר. כל צד משתמש בתחבולות שונות ומשונות להטות את לב המלך לצדו, וסיומה של פרשה זו, כידוע, בניצחונה המוחלט של אסתר, והחלפת יועץ המלך באיש המקורב לאסתר - הלא הוא מרדכי דוֹדָה.
אולם, אם יורדים לעומק הדברים, ומנתחים פרשה זו, כפי שהיא משתקפת בעיני חז"ל 1 , וביתר עומק ועיון בביאורו של המהר"ל, בספרו 'אור חדש' 2 , הרי שפרשה זו מקבלת מֵמָדִים שונים לחלוטין.
מאבק ישראל ועמלק
נאמר במדרש רבה:
"'כי מחה אמחה את זכר עמלק' (שמות י"ז, יד), 'מחוה' - בעולם הזה, 'אמחה' - לעולם הבא, 'את זכר עמלק' - זה המן, קרי ביה 'זכר עמלק'. ואף יעקב אבינו רמזה בברכת השבטים, הדא הוא דכתיב: 'בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד' (בראשית מ"ט, כז) - זה שאול שהיה בּוקְרן של ישראל שהיה תחלה למלכים והיה משבט בנימין והכה את עמלק ובזז את כל אשר להם, 'ולערב יחלק שלל' (שם) - זה מרדכי ואסתר שעמדו להם לישראל בגלותם שהוא דומה לערב וחלקו שלל של המן" (אסתר רבה י, יג).
ממדרש זה, נמצינו למדים, שההתגוששות בין המן למרדכי ואסתר, היא, למעשה, המלחמה הנצחית הקיימת בין עם ישראל ובין עמלק בכל דור ודור, כפי שנאמר: "מלחמה לה' בעמלק מדֹר דֹר" (שמות י"ז, טז). בכל עת שעם ישראל שוקע ונופל ממדרגתו ומעלתו הרוחנית העליונה, אזי ניתנת הרשות לעמלק להתגרות בעם ישראל.
ואכן כך אומרים חז"ל:
"שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: 'מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?'... אמר להם: 'מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר'" (יב ע"א, וכן בשיר השירים רבה ז, א).
כלומר, הגזירה שנגזרה על כלל ישראל באה כתוצאה מחולשה מסוימת באמונה בה'; באותה נקודה של ירידה רוחנית בא המן האגגי, מזרעו של עמלק, וכדרכו של עמלק ניסה להשמיד את עם ישראל. כדרך הזאת, אף בהיות עם ישראל במדבר, כאשר דרגתם הגבוהה נפגמה מעט, ניתנה הרשות לעמלק להכות את ישראל 3 , כפי שנאמר במדרש:
"למה היו ישראל דומין? - לאחד שהיה רוכב על כתיפיו של אביו, והיה רואה דבר של חפץ, ואמר לאביו ליקח לו, ולקח לו, כן פעם שני, ופעם שלישי, עד שהן מהלכין ראה אדם אחד, אמר לו: 'ראית את אבי?' אמר לו: 'אתה רוכב על כתפי וכל מה שאתה מבקש אני עושה לך ואתה אומר לו ראית את אבי', מה עשה השליכו מעל כתיפו, ובא הכלב ונשכו. כך היו ישראל, כשיצאו ישראל ממצרים, מיד הקיפו אותם ענני כבוד, בקשו מן הוריד להן הקדוש ברוך הוא, בקשו שליו הביא להם, שנאמר: 'ותאותם יביא להם' (תהלים ע"ח, כט), היה נותן להם כל צרכם, התחילו מהרהרים ואומרים: 'היש ה' בקרבנו אם אין' (שמות י"ז, ז), אמר להם הקדוש ברוך הוא: 'חייכם אני מודיע אתכם' הרי הכלב בא ונושך אתכם, ומי הוא זה? - זה עמלק" (מדרש תנחומא 'יתרו' ד).
כוחו וחיותו של עמלק נובעים מחולשה של עם ישראל באמונת ה', וקיומו בעולם מעיד שעדיין לא הגיעו לדרגה הגבוהה והאמִתית, הנדרשת מהם באמונה זו. לכן: "אין ה' שלם, ואין כִּיסאו שלם", עד שיִמַּח שם עמלק מתחת השמיים. כאשר תהיה אמונת ישראל באלוקיו שלֵמה, תמה וברורה, ממילא יתבטל כוחו של עמלק לחלוטין. לפיכך בשעה שימח שם עמלק, תהא זו עדות והוכחה למציאותה של אמונה שלמה בישראל.
מכל האמור לעיל, ניווכח שחז"ל ראו בהמן ובגזירותיו פרק נוסף בהתמודדות האֵתָנים הקיימת בין עמלק ובין עם ישראל בכל דור, ובעת שנפגמת אמונתו של עם ישראל, מתעוררת עִלָּה לזרעו של עמלק לזנב בנחשלים אחרי ה'.
כנגד אותו עמלק עמדו בפרץ מרדכי ואסתר, ומכיוון שמדובר במלחמה רוחנית עלינו לתהות על קנקנם של מרדכי ואסתר, ולהבין מהיכן שאבו עוז ותעצומות נפש לעמוד, להילחם ולקעקע את המן וכל זרעו.
קודם לכן, עלינו להבין את גודל הנס באותה שעה, וכנגד מה היו צריכים מרדכי ואסתר לעמוד.
גודל הנס בשושן
נאמר בגמרא:
"ואמר ר' יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר: 'אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי' (תהלים כ"ב, ג)... איתמר נמי אמר ר' חלבו אמר עולא ביראה: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר: 'למען יזמרך כבוד ולא ידם ה' אלקי לעולם אודך' (שם ל', יג)" (ד ע"א).
רבי יהושע בן לוי לומד שכל אדם חייב לקרוא את המגילה ביום ובלילה מהפסוק המתאר את עומק צרתם של ישראל באותה שעה: "אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי"; כפי שמסביר המהר"ל 4 צרה זו הייתה משתי בחינות. מצד אחד: שפלות ישראל, שהיו נתונים באותה שעה בעומק הגלות החשוכה הדומה ללילה; ומצד שני: גודל כוחו של המן הרשע, כוח שעמד לו גם לולא השפל שישראל היו שרויים בו; לפי גודל כוחו ועָצמתו, הרי שאפילו אם לא היו ישראל בגלות, אילו היו בבחינת יום, היה בכוחו של המן להרע להם. לפי זה צרת ישראל הייתה כפולה ומכופלת, וכנגד ההצלה מאותה צרה כפולה חייבים לכפול את קריאת המגילה - ולאומרה ביום ובלילה.
לעומתו, ר' חלבו לומד את החיוב לקרוא את המגילה בלילה וביום מכך שגם הנס עצמו היה כפול, שהרי הייתה קיימת אפשרות להצלה פשוטה יותר לעם ישראל, על ידי ביטול גזירת ההרג, והאפשרות לקיים שוב חיים שלווים, תחת ממשלתו של אחשורוש והמן. אולם, הגדיל ה' יתברך לעשות עִם עָם ישראל והשפיע עליהם נס גדול ומושלם: הוציאם מן הצרה הגדולה אל היפוכה הגמור - אל התגברות גדולה וגמורה על אויביהם. מחמת הנס הכפול חייבת לבוא הודאה כפולה, ולכן חייב אדם לקרוא את המגילה פעמיים: בלילה וביום.
דמותה של אסתר המלכה
במסכת חולין הגמרא שואלת:
"אסתר מן התורה מנין? שנאמר: 'ואנכי הסתר אסתיר פני' (דברים ל"א, יח)" (קלט ע"ב).
המהר"ל 5 מפרש שאין כוונת הגמרא למצוא רמזים גרידא, אלא מטרתה הייתה ללמדנו את המהות והתוכן הפנימי שבעזרתו זכתה אסתר למה שזכתה, ועל כך עונה הגמרא: "הסתר אסתיר" - כלומר השם אסתר מורה על גודל מעלתה וצניעותה; תפילתה הגיעה למקור עליון, נסתר מאוד, 'הסתר בתוך הסתר', ומשם השפיעה להבאת הגאולה לעם ישראל, שבאותה שעה היה שרוי בצרה כפולה, והסתר פנים כפול ומכופל.
מצינו מאמר חז"ל נוסף:
"תניא רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה? על שם הצדיקים שנקראו הדסים... רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר? על שם שהייתה מסתרת דבריה" (יג ע"א).
שני תנאים אלו באים, אף הם, ללמד ולגלות את שורשה ומהותה הפנימית של אסתר. רבי מאיר השווה את אסתר להדס, שכן הֶעָלִים של ההדס חופים על העץ, כלומר כל עיקרו נסתר ואינו נגלה. כך גם אסתר - תוכנה הפנימי ומעלתה ברוח הקודש נובעים מבחינה נסתרת.
גם רבי יהודה עומד על כך שכוחה של אסתר הוא בכך שהייתה מסתרת דבריה. כוחה ומעלתה נובעים ממקור נסתר כיוון שגם מהותה נסתרת וצנועה. מטעם זה היא זכתה להושיע את ישראל, ולהוציאם מתוך עומק הסתרת פנים שהיו שרויים בו בעטיו של המן 6 .
דמותו של מרדכי
בנוגע לאישיותו ותפקידו של מרדכי שואלת הגמרא:
"קרי ליה 'יהודי' - אלמא מיהודה קאתי; וקרי ליה 'ימיני' - אלמא מבנימין קאתי? אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (יב ע"ב).
כשאר דברי חז"ל שהבאנו עד כה, אף אלו באו להגדיר ולבאר ממה שאב מרדכי את כוחו להילחם ולהביס את זרעו של עמלק.
רבי יהושע בן לוי הסביר: "אביו מבנימין ואמו מיהודה". כפי שמסביר זאת המהר"ל 7 הרי לכל שבט ושבט משבטי ישראל ניתן כוח ותפקיד מסוים, שהוא מיוחד אך ורק לאותו השבט, ושרק הוא מסוגל למלא אותו. עיקר כוחו של שבט בנימין הוא השמירה על קיומו של עם ישראל ותו לא. אכן, כאשר קם צר ואויב לעם ישראל יש בכוחו של שבט בנימין להכות ולהכניע אותו, עד אשר אין בכוח האויב להזיק לעם ישראל. אלא שאין בכוחו של שבט בנימין למחות אותו כליל. לכן, שאול שהיה משבט בנימין נלחם באגג מלך עמלק, אך לא הרג אותו; מכיוון שהריגתו לא הייתה נדרשת לצורך המשך קיומו של עם ישראל.
לעומת זאת, שבט יהודה שנמשל לאריה: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" (במדבר כ"ד, ט), תפקידו הוא לגבור על האויב בכוח מידת הגבורה שבו.
במרדכי, לפי רבי יהושע בן לוי, התאחדו שני הכוחות האדירים הללו, גם כוחו של בנימין שהוא השמירה על קיומו של עם ישראל, וגם גבורתו של יהודה. בכוח זה הלך והושיע את עם ישראל, ומחה את זרעו של המן העמלקי.
אכן מצינו בגמרא שאמרו לו חכמיו להמן:
"'אם מזרע היהודים מרדכי'... אמרו ליה אי משאר שבטים קאתי יכלת ליה, ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה" (טז ע"א).
גם הרשעים ההם, יועצי המן, הכירו בכך שאין בכוחם לעמוד מול הכוח האדיר, השוטף ונובע מעָצמתם של שני השבטים, יהודה ובנימין, והם לא התביישו להודות במפלתם הגמורה.
סיכום
לאור כל מאמרי חז"ל שהובאו עד עתה, נוכל לראות את כל הפרשה המתוארת במגילת אסתר מזווית ראייה עמוקה וחודרת. חז"ל מבארים ומגדירים את מצבו של עם ישראל באותה שעה כמי שהיו שרויים בצרה כפולה: הואיל והיו בעומק הגלות, ובנוסף לכך ניתכה עליהם גזירתו של המן - השואב את כוחו מאביו הרוחני - עמלק. מצד זה הרי היא הסתר פנים כפול: 'הסתר בתוך הסתר'. בשעה חמורה זו נדרשת לעם ישראל דווקא אישיות כדמות אסתר, אשר היא, לפי רום מעלתה ודרגתה, יכלה לגרום ולהשפיע שפע אלוקי ממקום נסתר וצנוע, ולחלץ את ישראל ולהוציאם מתוך צרתם.
כדי להשלים את ישועת ישראל בא מרדכי, השואב את כוחו משני שבטים אדירי כוח; מאדיר ומרומם את נצחונם של ישראל על אויביהם. לא רק שניצלו ישראל מגזירתו של המן הרשע, אלא שהוסיפו כוח להרוג בשונאיהם מכת הרג ואָבְדן, וזכו שיצאו מאפֵלָה לאור גדול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
