ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחר כך אמרו לי, אם זאת מצוות עשה שהזמן גרמא- נשים פטורות! כנראה זו רק מליצה... לא התכוונו כפשוטו של הדבר. ובכל זאת, חשבתי שאולי זה ענף של מצוות שום תשים עליך מלך- למנות מנהיגות לעם ישראל; כשיש מלך, יש מצווה, שום תשים עליך מלך, אז אולי גם כאן- יש בזה משהו מהמצווה הזאת.
באופן מעשי, אמרתי שלא נהוג על כל דבר חדש, אפילו לא על מצוות חדשות- לא על כולם מברכים שהחיינו, אז מי שרוצה - שיקנה בגד חדש, שיברכו שהחיינו על הבגד- אם הוא משמח אותם- וגם על הבחירות. כך אנחנו עושים גם בחתונה, יש הנוהגים לברך שהחיינו על הטלית ולהתכוון גם על המצווה של קידושי האישה; יש מחלוקת ראשונים האם זו מצווה ממש, והש"ך שואל - אם זאת מצווה, למה לא מברכים עליה שהחיינו! על כל פנים, מכיוון שזאת מחלוקת- לוקחים טלית, ומברכים על שניהם שהחיינו. אם כבר נכנסו לזה- אני אומר לחתנים שלא נוהגים לברך על הטלית, כשאתם נכנסים לחדר הייחוד, בטח יש לכם בגדים חדשים לכבוד החתונה, ובכניסה לחדר הייחוד- תאמרו לכלה, עכשיו נברך שהחיינו על השמחה שיש לנו, על הבגדים החדשים ועל השמחה.
זה על העניין של ברכת שהחיינו על הבחירות.
אחר כך שאל אותי עוד מישהו שאלה, הרב עובדיה הבטיח גן עדן למי שיצביע לש"ס. אז, מי לא רוצה גן עדן- כולם רוצים גן עדן! אמרתי לו, אני יכול להבטיח לך גן עדן יותר גדול, ואני יכול להסביר את זה. אני מאוד מעריץ את הרב עובדיה, ואני רוצה להסביר את דברי.
כל עבודתנו היא לעשות את רצונו של הקב"ה, ואנחנו הולכים בדרך מסויימת ובטוחים שהיא הדרך הכי נכונה, שהיא בעצם לעשות את רצונו של הקב"ה. ומי שהולך בדרך הכי נכונה הוא כמובן זה שיזכה לעולם הבא הכי גדול, אתם יודעים שבגן עדן יש חופות, כל אחד נכווה מחופתו של חברו, יש גדול ויש קטן- זה לא אותו דבר.
אנחנו- ברורה לנו הדרך, אנחנו בחרנו בדרך, כל מי שנמצא פה בישיבה הוא בחר בדרך הזאת, יכול להיות שאם הוא היה הולך לשאול את הרב עובדיה באיזה ישיבה ללמוד אולי הוא היה מציע לו ישיבה אחרת, אנחנו, יש לנו את מורנו ורבותינו, זכינו להמשיך את הדרך של מרן הרב זצ"ל, ואנחנו בטוחים שהדרך הזאת היא הכי הכי נכונה, צודקת, כוללת מאוד, רחבה מאוד, אמיתית מאוד- ועל כן, אנחנו הולכים בדרך הזאת. ההצבעה היא בעד הדרך, כמובן.
על כן, אני לא חושב שמישהו צריך להסתפק בזה שיגרע משהו מהגן עדן שלו אם הוא לא יצביע לש"ס אלא לבית היהודי, אני לא חושב שזה יגרע, אני חושב שהוא יוסיף, ככה אני חושב.
אני לא רוצה להרחיב את הדברים, אבל אתם יודעים, אנחנו בכל אופן בטוחים בדרכנו.
אני רוצה להוסיף עוד, שמעתי שמועה, ובעיני במבט הראשון היא נראית הזויה מאוד ואני מוצא הכרח להתייחס אליה; שמעתי שרב חשוב בציבור שלנו אמר שהוא מצביע ג'. לא שמעתי את זה ממנו, ואולי זה לא נכון, אולי כל השמועה הזאת לא נכונה; אבל כששמעתי את השמועה הזאת הייתי ממש נדהם, אנחנו שלמדנו אצל הרב צבי יהודה, שמענו את ההתייחסות שלו לאגודת ישראל; הרי השליחים של אגודת ישראל- לאף אחד אין בבית, ספר של אורות ולא אף ספר של הרב, הרי הם מדירים את הספרים של בית המדרש שלנו ולא רק מדירים, מתייחסים באופן מכוער; בודאי שהנציגים שלהם בכנסת- הם מרוחקים מכל הדבר הזה- היתכן כדבר הזה, שהציבור שלומד אורות, שלומד את ספרי הרב, שהולך בדרכו של הרב- יצביע לאנשים שהם מזלזלים ופוגעים, והולכים בדרך אחרת, והדרך האחרת היא דרך שהרב מאוד ביקר אותה, הדרך של הפלגנות, של ההסתגרות, של ההתנתקות מכל חלקי העם, שלא להכיר בעובדת היותנו היום בתקופה של אתחלתא דגאולא; הרב צבי יהודה היה מרים מאוד את קולו שבשעה שהיה מדבר על זה והיה אומר דברים שקשה לי אפילו לחזור עליהם מהחריפות שלהם; צדיקים שאינם מאמינים- הוא היה מביא את דברי הגמרא בסוף מסכת סוטה, שיש מציאות כזאת של צדיקים שאינם מאמינם- מפני מה נתבזבז שולחנם של צדיקים לעתיד לבוא, אומרת הגמרא, מפני שאינם מאמינים. במה הם לא מאמינים- אינם מאמינים במעשה ה'; הקב"ה גואל אותנו, הקב"ה מקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ- והם לא מאמינים, אנחנו בגלות! הרב צבי יהודה היה מדבר על זה בצער גדול מאוד וגם בהקפדה; אני לא מבין את הדבר הזה, כל עמוד באורות עוסק בסגולת ישראל, בהבלטה שכולם, כולל את כולם, תפיסה אחדותית, לא לעשות שום מחיצות, צריך להיות גיבורים, לא מושפעים; אם מישהו מפחד- בסדר לא להתקרב לאנשים שהוא חושש שהוא יתקלקל מהם, אבל לדעת שהם חלק מאיתנו.
אני אומר לכם, לקרוא להצביע לאגודת ישראל זה שינוי קו; זו לא דרכו של הרב צבי יהודה.
שלא תבינו אותי לא נכון, אף פעם לא שמעתם ממני חס וחלילה ביטוי של פגיעה בתלמיד חכם שהוא לא מהחוגים שלנו, אנחנו מחנכים ומתנהגים בכבוד לכל תלמיד חכם, מעריכים את כל תלמידי החכמים הגדולים, באמת יש תלמידי חכמים גדולים מאוד בציבור האגודאי; יש תלמידי חכמים גדולים שאפשר להעריץ אותם בגדולתם התורנית, אבל אנחנו בחרנו בדרך הגדולה של מרן הרב זצ"ל, ויש להבחין בין קודש- לקודש קדשים! בתוך מדרגות הקודש יש מדרגות, הרב צבי יהודה קרא לספר אורות קודש הקדשים; יש קודש, תלמידי חכמים יושבים, שוקדים, יראים, בין אדם לחברו, בין אדם למקום, פוסקים גדולים; אבל הצד הזה של התפיסה הכלל ישראלית, שהוא כל כך חשוב, שהוא יסוד באמונה- הוא נמצא כאן, לצערנו הוא עדיין לא נמצא בכל המקומות. אנחנו שואפים לאחדות גדולה, לא לעשות פירוד; כמו ששאפנו לחבר בין כל רבני הציונות הדתית- אנחנו שואפים הלאה להמשיך את המהלך הזה אם אפשר, אם הם יסכימו, לחבר את כל הרבנים, כל תלמידי החכמים מכל החוגים; ספרדים, אשכנזים, ליטאים, חסידים, ציונים, לא ציונים- אבל המשותף בין כולנו הוא עצום! אני לא רוצה לעשות חילוקים בדברי; בתוך כל המסגרת הזאת יש גוונים, וצריך לעמוד עליהם ולראות את המשותף; המשותף הוא רב מאד- אבל לא לטשטש את הגוונים, לא לטשטש את החולשות שאנחנו חושבים שצריך לתקן שנמצאים אצל האחרים ובעיקר כשאנחנו יודעים שנקודת החולשה היא במקום מאוד מרכזי, בתפיסה הבסיסית הזאת של ההסתכלות הסגולתית שיש בישראל, התפיסה האחדותית ביחס לארץ ישראל, כל אלה הם יסוד היסודות, כמו שאמרנו מקודם שאם אין ארץ אין תורה ואין עם; ואם אין עם אין תורה ואין ארץ; שלושת הדברים האלו הם אחד, ורק בבית מדרשנו הם כך, ועדיין לא במקומות אחרים, עדיין לא באיזון הנכון.
הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס הוא; אמרתי שאולי המצווה בזה היא 'שום תשים עליך מלך'; שמעתי שבחוגים חרדים אומרים שהמצווה היא לשמוע בקול דברי חכמים, כי החכמים קוראים להצביע, וממילא זה נחשב לשמוע בקול דברי חכמים. זה נראה לי רעיון טוב לצרף גם את הדבר הזה, מי שהולך להצביע שיכוון גם לשמוע בקול חכמים. כאן יש חכמי הישיבה, ואני חושב שתלמידי הישיבה בודאי יכולים לקיים את הדבר של לשמוע בקול חכמים להצביע למה שנכון להצביע.
למה אני מתכוון- יש אנשים שלא מבינים מה זה כנסת, הם חושבים שכנסת זה ישיבה. כנסת זה לא ישיבה, זה רחוק מאוד מלהיות ישיבה, זה מקום ששם באמת מתנהלים הרבה דברים חשובים בהנהגת המדינה, אבל זה לא ישיבה, שם אי אפשר להיות עקרוני לחלוטין; אפשר לדבר- אבל אי אפשר לעשות.אנחנו רוצים שכל ארץ ישראל הרחבה תהיה בידינו. כשאני מדבר על כל ארץ הרחבה- אני מתכוון כפי שהקב"ה הבטיח לאבותינו; זה אומר עשר עממים, זה עבר הירדן, זה חלק גדול מלבנון, אולי כל לבנון, יש אומרים שעד קצה סוריה, יש בזה מחלוקת איפה הגבולות של התורה, בפרשת מסעי; זוהי מצוות עשה דאורייתא, היום צריך לעשות אותה, מי שלא קורא לעשות אותה לא הולך בדרך השלמה; אחרי מלחמת ששת הימים קמה קבוצה שקראה לשמור על ארץ ישראל, והם פנו בכרזה 'ארץ ישראל השלמה בידינו'; הם פנו לרב צבי יהודה שיחתום על זה, והוא אמר שהוא לא יכול לחתום- עדיין ארץ ישראל השלמה לא בידינו, מה עם עבר הירדן? תכתבו, ארץ ישראל עד הירדן בידינו- בסדר; זה לא השלמה, השלמה זה יהודה, עבר הירדן והגליל, ובנוסף כמו שאמרנו, גם חלק מלבנון; גם בסיני, יש שתי דעות- דעה אחת עד אל עריש, והדעה השניה עד נחל מצרים, שלוחה של הנילוס- זאת אומרת עד תעלת סואץ. נו, קדימה- לא ראיתי אף מפלגה שכותבת שעכשיו צריך לצאת בכיבוש כל השטחים האלה, הם לא עקרוניים?! יש מפלגה שטוענת שהיא הולכת עד הסוף; היא לא עקרונית, זה לא בסדר- צריך עכשיו להכריז מלחמה על כל הסביבה, למה לא עושים את זה?!
אני לא כל כך אוהב להעביר ביקורת, אני בדרך כלל שמח על כל גוון שיש, אבל אני רוצה עכשיו להגיד נקודה חשובה שתמיד בית המדרש שלנו מדגיש.
המבט החיובי על האנשים. קבוצת אנשים, שרוב דיבוריה וסגנונה הוא ביקורת על אחרים, לראות תמיד את החסרונות ולא לראות את היתרונות- זה לא הסגנון שלנו. האמת היא שבכל מקום צריך כאלה, צריך קטגורים וצריך סנגורים; להיות קטגור זה דבר מאוד לא סימפתי, לא נעים. לחפש איך לקטרג, כדי לתקן כמובן, לשם שמים- אבל כמו שחז"ל אומרים, יש בשמים ויש בורסקאי; בורסקי הם עוסקים בעורות שהריח שלהם הוא מאוד לא נעים, ובשם- עוסק בבשמים, לכתחילה כולם מעדיפים להיות בשמים; אשרי מי שאומנתו בשם, אוי לו למי שאומנתו בורסקי; אבל צריך אותם! צריך אותם, אבל אני לא מציע לאף אחד להתנדב להיות אחד מאלה, צריך אותם- אם לא תהיה ברירה מישהו יהיה צריך להתנדב; אבל הסדר הוא שצריך להיות מאלה שרואים את החיוב, מאלה שמלמדים זכות, כשאנחנו הולכים להצביע.
על כן, אני לא אומר למה לא להצביע- אלא למה כן; להצביע למה שאנחנו קראנו להצביע-למפלגת הבית היהודי; מפני שזו ההסתכלות היפה, הבריאה, לא מוותרת על שום עיקרון, חס וחלילה; אלא כשהולכים לציבור רחב צריכים להבין שלא כל הציבור יכול לקרוא לאותם הדברים; כשאתה רוצה להיות לבד אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה- אבל אז אתה גם נפרד מהציבור ולא מצליח בשום דבר.
בשעתו קראתי לכל הפלגים שכולם צריכים להיות מאוחדים ולא להיפרד; אמרתי שצריכים להיות מאוחדים מאנשי כהנא ועד אנשי מימד. הפערים עצומים, אבל אנחנו צריכים להיות כולנו מאוחדים. לא היה נכון להיפרד, אנחנו צריכים לשמור על המבט הזה, על האחדות הזאת, ובעזרת ה' נעשה ונצליח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
