ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חיטה
על אף ש"לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח' ג'), עדיין משמשת החיטה כמקור העיקרי בעולם לחלבון צמחי, ויש בה כמעט את כל החומצות האמיניות הנצרכות לתפקוד הגוף ולגידול ילדינו. כבר חז"ל (ברכות מ' ב') הדגישו, כי "אין התינוק יודע לקרות אבא ואמא, עד שיטעום טעם דגן".
החיטה מהווה בסיס להכנת מגוון רחב מאוד של מאכלים ומוצרים שונים. ניתן לבשל את גרגרי החיטה בפני עצמם ולאכלם בתבשיל, במרק או בחמין. שבירת החיטה יוצרת מאכלים שונים, מהבורגול (גס, בינוני ודק) דרך הסולת (הטחונה עד דק) המשמשת להכנת דיסה או קוסקוס, ועד לטחינה הגמורה של החיטה, ויצירת מיני הקמח השונים, המשמשים למוצרי בצק, לחם, עוגות ועוגיות, פסטות ופשטידות ועוד כיוצא בהם, כפי שכולן מכירות, קונות או מכינות. לרשימה הזו אפשר להוסיף גם לא מעט משקאות חריפים העשויים מחיטה.
חשוב לדעת שכ80% מתצרוכת הישראלית של החיטה מקורה ביבוא. נתון זה יוצר בעיה קשה של חשש איסור "חדש", אך ב"ה, קיים פיקוח הלכתי הדוק על כל משלוחי החיטה המגיעים לארץ, ואפשר לומר באופן ודאי, שכל החיטה ומוצריה הנמכרים היום עם הכשר, אין בהם חשש "חדש". בנוסף, גם במוצרי יבוא המקבלים את אישור הרבנות הראשית לישראל אין חשש ל"חדש". שונים מהם הם מוצרי חו"ל, שאין עליהם אישור מהרבנות, והם יכולים להכיל קמח "חדש", גם אם יש עליהם סמל של הכשר מקובל בחו"ל, מאחר שכמעט כל גופי הכשרות בחו"ל סומכים על שיטה יחידאית המקלה באסור "חדש", כשבארץ אין שום הווה אמינא לסמוך על שיטה זו. ההשלכה בעייתית ולא מוכרת לכך היא בקנית מוצרי חיטה הנמכרים בתפזורת בחנויות טבע ללא תעודת כשרות בתוקף.
כמובן, שהמהדרין בחיבור ובקישור שלהם לארץ ישראל המשתמשים דווקא בקמח מחיטה שגודלה בארץ (בד"כ קמח אורגני), צריכים להקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות כדין מהתוצרת, ובמידת הצורך, להפריש מספק וללא ברכה.
בגרגירי חיטה קיימת לעיתים נגיעות, ויש להתבונן בשקית בזמן הקניה. כדאי להימנע מרכישת אריזה שרואים בתוכה פירורים או חלקיקים קטנים רבים, היכולים להעיד על כרסום של מזיקים וחרקים. חשוב לדעת שבדרך כלל, החרקים נמצאים בין גרגירי החיטה (ולא בתוכם, בשונה מקטניות), וכדאי לנפות את הגרגירים מעל משטח בדיקה בעזרת מסננת עם חורים גדולים, ולראות אם נופלים חרקים קטנים דרכה. לאחר מכן יש לפזר את הגרגרים על גבי משטח כתום או תכלת ולהתבונן היטב ביניהם. נקודה שחורה על גבי הגרגיר אינה סימן לנגיעות. לעיתים רחוקות אפשר למצוא חורים בתוך הגרגרים. בנגיעות מסוג זה, אין להשתמש בכל התכולה, הואיל ואין אפשרות לנקות את הגרגרים.
גם בקמח קיימת לעיתים נגיעות של תולעים, ולכן יש לנפותו לפני השימוש. חשוב מאד לנקות היטב את הנפה בעזרת מטלית יבשה, בעיקר מצידה החיצוני, עד שכל האבקה מתנקה. פעולה זו כדאי לבצע גם לאחר הניפוי, לפני אחסון הנפה.
לא לשכוח להפריש חלה מן העיסה, אם מכינים בצק בכמות מספקת של קמח.
רימון
הרימון הוא פרי עץ מיוחד במינו, אדום כולו ומעוטר בכתר - כתר הרימון. נמשלו ישראל לרימון, כמובא בחז"ל, ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון", והנהגתו של רבי מאיר בעל הנס מלמדת אותנו את יסוד ההסתכלות היהודית על האדם ועל העולם, שהפנימיות היא הקובעת, ולא החיצוניות: "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק" (חגיגה טו' ב').
כיום, כל הרימונים הנמצאים בשווקים הם גידולי ארץ ישראל, ובכל מצב של ספק יש להפריש תרומות ומעשרות (בלי ברכה, אלא אם ברור שזהו טבל וודאי, וממנו יש להפריש בברכה). ברימונים המצויים בשווקים אין בעיה של ערלה, אך רימונים מגידול ביתי מגדלים "נצרים" חדשים הצומחים מתוך האדמה בסמוך לגזע המקורי הגדול. חוטרים אלו נחשבים כעץ חדש והרימונים שיגדלו עליהם בשלוש השנים הראשונות הם פירות ערלה האסורים באכילה ובהנאה.
יש לבדוק מבחוץ שאין חור כניסה של תולעים (לעיתים, סביב החור תופיע מעין מוגלה). אם נמצאה נגיעות, יש להסיר את המקום הנגוע ולהתבונן בתוך הרימון. בדרך כלל, הנגיעות היא מקומית בלבד, ולאחר הסרת המקום הנגוע, ניתן לאכול את שאר הרימון. נקודות כהות קטנות על גרגירי הרימון אינן סימן של נגיעות.
צימוקים
הצימוקים הם למעשה, ענבים מיובשים. הענב הוא פרי שגנוז בו כח אדיר הראוי לשמירה, על ידי עשיית יין או צימוקים. בדומה לכך, נהגה ארץ ישראל, שלא הניבה פירות לאף אומה אחרת, ושמרה את כוחה לעם ישראל במשך אלפי שנות הגלות, עד שהגיע עת הקץ המגולה, בשעה שהחזירנו רבש"ע לאדמתנו.
גם בצימוקים שייכים דיני ערלה והפרשת תרומות ומעשרות שהוזכרו לעיל ביחס לרימון. לכן, במידה והצימוקים הם מגידולי הארץ, יש להקפיד על שני עניינים אלו. אמנם, כמעט כל הצימוקים הנמכרים כיום, מיובאים מחו"ל, ואין בהם דיני תרומות ומעשרות או ערלה (כאמור לעיל, מאחר שמותר לאכול פירות חו"ל שהם ספק ערלה). אעפ"כ, עדיין יש צורך בכשרות טובה על צימוקים, מחשש לחומרי גלם לא כשרים שמשתמשים בהם בזמן העיבוד והשמירה של הצימוקים.
נוסף על כך, בצימוקים קיימת בעיה קשה של חרקים, הנדבקים אל הצימוקים מבחוץ. ניתן להסיר חרקים אלו בקלות בעזרת מים. יש להשרות כמות קטנה של הפרי בכלי שקוף בתוך מים חמימים (פחות מחום שהיד סולדת ממנו, כדי לא להרוס את הפרי) ולהסתכל ביניהם. את הצימוקים יש לשפשף בעדינות בכפות הידים ולהפרידם זה מזה. לאחר שלוש דקות מערבבים בעדינות את הפרי וממתינים כדקה ומתבוננים במים אם יש חרקים צפים או חרקים ששקעו לתחתית הכלי. אם נמצאו חרקים, מומלץ מאוד לא להשתמש בהם.
לכניסה למצגת הדרכה לטו' בשבט לחץ כאן
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
