ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
בפרשתנו שירה ארוכה ללא הלחנה,
אך ברש"י שיר אחר - לו מוכרה מנגינה.
דברי רש"י (בסוף הפרשה) - מקורם במשנה
המצויה בסוף פרק ג' בראש השנה.
ב. בדרך כלל המטרה משמיים
של גשם היא, והרבה מיים.
לא כן בפרשתנו היה,
אך גם בה המטר מקור מחיה.
למרות שהמטר איננו גשם ומיים,
לכפור דמה, וכסותו - טל שמיים.
ג. אוכל למשמרת - אצלנו בסדרה,
וכן גם ציווי בפרשה שעברה.
"לא תותירו עד בקר" בשתי הפרשיות,
"איש לפי אוכלו" ו"מעט" בשתי הסוגיות.
"בין הערביים" וסעודת בשר ודגן,
אף הן מופיעות שם וכאן.
ד. "לא נשאר בהם עד אחד" - בסדרה
ו"לא נשאר … אחד" - בפרשה שעברה.
כמותם גם בפרשת "וארא",
בפרשתנו המכה, ובקודמות ההסרה.
ה. חמש מילים רצופות באותה אות מתחילות
על מזימת רשע ממנה נצלנו - לנו מגלות.
ו. המטה בו נעשים המופתים
בפרשתנו מופיע שלוש פעמים.
מצא את שלושת המקרים,
שבמטה האלקים נעזרים.
שים לב, שהביטוי "מטה האלקים",
מופיע אך ורק בפעם השניה ברפידים.
דווקא שם חסר ציווי ה' ללקיחתו,
והסתייעות משה בו - פרי יוזמתו.
ז. ה"אבן" נזכרה שלוש פעמים,
וזאת בענינים שונים ומגוונים.
פעמיים ממנה משל הובא,
ופעם נוספת יועדה לישיבה.
היכן מופיעות אלו האבנים
ומהם המשלים והנמשלים?
ח. מצא בפרשתנו את הדברים הבאים:
ישיבה על הסיר, צנצנת ותולעים.
וכן שֶמֶש (פעמיים), ספר וקדים.
אופן (גלגל), עופרת ופלישתים.
אמונה, מזבח, מקדש ודבש,
מחר (לא מוכרע מה), תוף וקש.
ארץ נושבת וחומה
ושלוש פעמים מלחמה.
ט. ושאלה בעניין מתים וקברות
היכן בפרשתנו גולגולת ועצמות?
והיכן מסתתרים
מת וקברים?
י. בדברי תלונת העם על משה
מוזכר סיפור מעשה.
דברים שאמר העם בעבר,
עליהם במקומם לא סופר.
מהם אלו הדברים,
שאצלנו נאמרים ובמקומם נעדרים?
י"א. בפרשתנו רמז למספר הנהגות,
וכן מקור למצוות והליכות.
למצרים לחזור ולרדת – נאסר,
ובלילה ראויה ההימנעות מבשר.
"לחם משנה" בכל שבת תמיד,
וכשלך תהיה חביבות התלמיד.
מחוץ לתחום שבת - יציאה נאסרה,
בשני וחמישי - חיוב בקריאת התורה.
ועוד מקור, לעניין שלוש סעודות,
וכן שבמצוות ראוי להתנאות.
י"ב. חצי פסוק – חמש מילים,
מופיע פעמיים, ללא הבדלים.
בחציו הראשון בשני המקרים,
השינוי רק בסדר המילים והדברים.
בטעמים חגיגיים הפסוקים נקראים,
להדגשת רוממות מעשה הפלאים.
*
ועוד חצי פסוק חגיגי -
בשירה, כנראה, מרכזי.
בפי משה - כ"פזמון" הוא נראה,
ונכפל ע"י אחותו הנביאה.
תשובות
א. 'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' - וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין...' (ראש השנה פרק ג' משנה ח', מובא ברש"י י"ז, י"א).
ב. 'ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים' (ט"ז, ד').
ג. בקרבן הפסח נאמר: 'והיה לכם למשמרת', 'ולא תותירו ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו תכסו על השה', 'ואם ימעט הבית מהיות משה', 'ושחטו אותו על קהל עדת ישראל בין הערביים', 'ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות' (י"ב, ו'-י').
ובמן נאמר: 'הניחו לכם למשמרת', 'איש אל יותר ממנו עד בוקר', 'איש לפי אוכלו', 'וילקטו המרבה והממעיט, 'בין הערביים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם' (ט"ז, י"ב-כ"ג).
ד. לאחר קריעת ים סוף נאמר על המצרים 'לא נשאר בהם עד אחד'. בהסרת מכת ערוב נאמר 'לא נשאר אחד', וגם בהסרת מכת ארבה 'לא נשאר ארבה אחד'.
ה. 'אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל' (ט"ו, ט').
ו. 'ואתה הרם את מטך ונטה ידך על הים ובקעהו' (י"ד, ט"ז)
'ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם... ומטך אשר הכית בו את היאר' (י"ז, ה')
במלחמת עמלק- 'מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלוקים בידי' (י"ז, ט')
ז. על המצרים נאמר 'תהומות יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן' (ט"ו, ה')
על עמי כנען נאמר 'תפל עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן' (ט"ו, ט"ז).
'וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה' (י"ז, י"ב).
ח. 'בשבתנו על סיר הבשר', 'ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן', 'וירום תולעים ויבאש', 'וחם השמש ונמס' ו- 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'כתוב זאת זכרון בספר ושים באוזני יהושע', 'ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה', 'ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות', 'צללו כעופרת במים אדירים', 'ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים', 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש', 'ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי', 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך', 'והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש', 'שבתון שבת קודש לה' מחר' ו- 'מחר אנוכי נצב על ראש הגבעה', 'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה', 'תשלח חרונך יאכלמו כקש', 'ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת', 'והמים להם חומה מימינם ומשמאלם', 'פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה' ו- 'ה' איש מלחמה ה' שמו' ו- 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור'.
ט. 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו', 'עומר לגולגולת', 'המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר'.
י. 'הלא זה הדבר אשר דיברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר' (י"ד, י"ב).
י"א. 'כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם', 'ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע' (יומא ע"ה), 'ויהי ביום השישי
לקטו לחם משנה' (שבת קי"ז), 'ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' (אבות דר"נ כ"ז), 'שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו' (ערובין נ"א), 'וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים' (ב"ק פ"ב), 'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה' (שבת קי"ז), 'זה א-לי ואנוהו' (שבת קל"ג).
י"ב. 'ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (י"ד, כ"ב), 'ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם' (שם, כ"ט).
'אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (ט"ו, א'), 'שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים' (שם, כ"א).
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
