ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. היכן ומי בפרשתנו אמר ברוך ה',
והיכן התבטא באופן דומה אבי-שם?
ומתי אמר כגון זאת (בבראשית) מלך שלם,
והמביא אישה לאבי הבא לעיר שכם שלם?
ב. מי שאינם לויים בתואר כהונה מכונים:
א- עם שלם - כולם ממלכת כהנים.
ב- מדייני חותן למנהיג היהודים.
ג- בכורות נגשים - מוגבלים ומוזהרים.
ג. "ירה" בפרשה שעברה,
ועוד אחד בסדרה.
אותו יורה בשני המקרים,
אלא שהפעם רק מזהירים.
ד. בני ישראל ע"י הקב"ה נישאים,
ועול הנהגתם עם משה - אנשי חיל נושאים.
בראשונה - נשיאה על כנפי נשרים,
בשניה - ב78,600 שׂרים נעזרים.
ה. מדרגות שהן מעלות,
אסורות כדי לא להתגלות.
על כך, ברש"י, קל וחומר חשוב ביותר,
המלמד רבות על ההתייחסות לחבר.
ו. ועוד קל וחומר ברש"י, על חשיבות השלום בעולם,
ושכר המשכינים אותו בין בני אדם כולם.
חרב לא תונף על מזבח אבנים,
ורעה תמנע ממאירי-פנים ושלום משכינים.
ז. את המקור לכך שקשות הן ההתחלות,
ברש"י על פסוקי "רביעי" תוכל לגלות.
ומשם ברורה היא ההוכחה,
שקשה ההתחלה, אך נעים המשכה.
ח. עצת יתרו מה מגמתה -
האמנם רק למניעת "נבול תבול אתה"?
מרש"י מתברר שיתרו פועל
כדי למנוע זלזול בכבוד ישראל!
ט. מצא רמזים וראיות בכתובים ובפסוקים,
שמתן-תורה קדם לבוא יתרו להר הא-לקים.
וברש"י תמצא שגם לדעת החולקים,
מאוחרים למתן-תורה, חלק מהאירועים.
י. התדע מהן עשר הדברות,
והאם יתכנו גם חלוקות אחרות?
ועוד, בעשר אלו נסה להבחין ולאתר,
אלו מהמצוות בגדר "בין אדם לחבר".
י"א. "על מקומו יבוא בשלום" - מופיע רק בסדרה.
מה מקור הביטוי, ובפי מי זו האמירה?
י"ב. המקור למצוות קידוש אצלנו בפרשה.
התדע מהיכן נלמדה חובתו גם לאשה?
י"ג. מחרוזת פנינים -
מדברי פרשנים.
מצא את הפסוקים
עליהם הם מוסבים:
א- ומה האבנים שאין בהם דעת
להקפיד על בזיונן,
אמרה תורה…
לא תנהג בהם מנהג בזיון,
חברך שהוא בדמות יוצרך
ומקפיד על בזיונו,
על אחת כמה וכמה!
(רש"י)
ב- המטיל שלום בין איש לאשתו,
בין משפחה למשפחה, בין אדם לחברו -
על אחת כמה וכמה,
שלא תבואהו פורענות.
(רש"י)
ג- ואתם תהיו לי ממלכת כהנים -
ובזה תהיו סגולה מכולם…
להבין ולהורות לכל המין האנושי,
לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד…
(ספורנו)
ד- שיהיו דברי תורה חדשים עליך
כאילו היום ניתנו.
(רש"י)
תשובות
א. 'ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה' (י"ח, י').
נח אמר 'ברוך ה' אלוקי שם' (בראשית ט', כ"ו), מלכי צדק מלך שלם אמר 'וברוך א-ל עליון' (שם, י"ד, כ'), אליעזר אמר 'ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם' (שם, כ"ד, כ"ז).
ב. א- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'
ב- 'וישמע יתרו כהן מדין חותן משה'
ג- 'וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו' (וברש"י שם).
ג. 'מרכבות פרעה וחילו ירה בים' (ט"ו, ד'), 'לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה' (י"ט, י"ג).
ד. 'ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות'- לכל עם ישראל (600,000 איש) היו- 600 שרי אלפים, 6,000 שרי מאות, 12,000 שרי חמישים, 60,000 שרי עשרות- וביחד 78,600 שרים.
ה. 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו' - 'שע"י המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך. ואע"פ שאינו גילוי ערווה ממש שהרי כתיב 'ועשה להם מכנסי בד' מ"מ הרחבת פסיעות קרוב לגילוי ערווה הוא, ואתה נוהג בם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון חבירך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כה וכמה' (רש"י כ', כ"ג).
ו. 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה' - 'הא למדת, שאם הנפת עליה ברזל חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות' (רש"י כ', כ"ב)
ז. 'ועתה עם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים...' – 'אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות.' (רש"י י"ט,ה')
ח. רש"י י"ח, י"ג ד"ה וישב משה.
ט. רש"י שם, שם ד"ה ויהי ממחרת.
י. עיין רמב"ן פרק כ' פסוקים ז', י"ג.
י"א. יתרו אומר 'וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום' (י"ח, כ"ג).
י"ב. 'זכור את יום השבת לקדשו' – זוכרהו על היין (גמ' פסחים ק"ו.), מהפסוק 'שמור את יום השבת לקדשו' נלמד שגם הנשים חייבות בקידוש כמו שחייבות באיסורי שבת (גמ' ברכות כ':).
י"ג. א- 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו' (כ', כ"ג)
ב- 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה' (כ', כ"ב)
ג- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' (י"ט, ו')
ד- 'בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני' (י"ט, א')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
