ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. היכן ומי בפרשתנו אמר ברוך ה',
והיכן התבטא באופן דומה אבי-שם?
ומתי אמר כגון זאת (בבראשית) מלך שלם,
והמביא אישה לאבי הבא לעיר שכם שלם?
ב. מי שאינם לויים בתואר כהונה מכונים:
א- עם שלם - כולם ממלכת כהנים.
ב- מדייני חותן למנהיג היהודים.
ג- בכורות נגשים - מוגבלים ומוזהרים.
ג. "ירה" בפרשה שעברה,
ועוד אחד בסדרה.
אותו יורה בשני המקרים,
אלא שהפעם רק מזהירים.
ד. בני ישראל ע"י הקב"ה נישאים,
ועול הנהגתם עם משה - אנשי חיל נושאים.
בראשונה - נשיאה על כנפי נשרים,
בשניה - ב78,600 שׂרים נעזרים.
ה. מדרגות שהן מעלות,
אסורות כדי לא להתגלות.
על כך, ברש"י, קל וחומר חשוב ביותר,
המלמד רבות על ההתייחסות לחבר.
ו. ועוד קל וחומר ברש"י, על חשיבות השלום בעולם,
ושכר המשכינים אותו בין בני אדם כולם.
חרב לא תונף על מזבח אבנים,
ורעה תמנע ממאירי-פנים ושלום משכינים.
ז. את המקור לכך שקשות הן ההתחלות,
ברש"י על פסוקי "רביעי" תוכל לגלות.
ומשם ברורה היא ההוכחה,
שקשה ההתחלה, אך נעים המשכה.
ח. עצת יתרו מה מגמתה -
האמנם רק למניעת "נבול תבול אתה"?
מרש"י מתברר שיתרו פועל
כדי למנוע זלזול בכבוד ישראל!
ט. מצא רמזים וראיות בכתובים ובפסוקים,
שמתן-תורה קדם לבוא יתרו להר הא-לקים.
וברש"י תמצא שגם לדעת החולקים,
מאוחרים למתן-תורה, חלק מהאירועים.
י. התדע מהן עשר הדברות,
והאם יתכנו גם חלוקות אחרות?
ועוד, בעשר אלו נסה להבחין ולאתר,
אלו מהמצוות בגדר "בין אדם לחבר".
י"א. "על מקומו יבוא בשלום" - מופיע רק בסדרה.
מה מקור הביטוי, ובפי מי זו האמירה?
י"ב. המקור למצוות קידוש אצלנו בפרשה.
התדע מהיכן נלמדה חובתו גם לאשה?
י"ג. מחרוזת פנינים -
מדברי פרשנים.
מצא את הפסוקים
עליהם הם מוסבים:
א- ומה האבנים שאין בהם דעת
להקפיד על בזיונן,
אמרה תורה…
לא תנהג בהם מנהג בזיון,
חברך שהוא בדמות יוצרך
ומקפיד על בזיונו,
על אחת כמה וכמה!
(רש"י)
ב- המטיל שלום בין איש לאשתו,
בין משפחה למשפחה, בין אדם לחברו -
על אחת כמה וכמה,
שלא תבואהו פורענות.
(רש"י)
ג- ואתם תהיו לי ממלכת כהנים -
ובזה תהיו סגולה מכולם…
להבין ולהורות לכל המין האנושי,
לקרוא כולם בשם ה' ולעובדו שכם אחד…
(ספורנו)
ד- שיהיו דברי תורה חדשים עליך
כאילו היום ניתנו.
(רש"י)
תשובות
א. 'ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה' (י"ח, י').
נח אמר 'ברוך ה' אלוקי שם' (בראשית ט', כ"ו), מלכי צדק מלך שלם אמר 'וברוך א-ל עליון' (שם, י"ד, כ'), אליעזר אמר 'ברוך ה' אלוקי אדוני אברהם' (שם, כ"ד, כ"ז).
ב. א- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'
ב- 'וישמע יתרו כהן מדין חותן משה'
ג- 'וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו' (וברש"י שם).
ג. 'מרכבות פרעה וחילו ירה בים' (ט"ו, ד'), 'לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה' (י"ט, י"ג).
ד. 'ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות'- לכל עם ישראל (600,000 איש) היו- 600 שרי אלפים, 6,000 שרי מאות, 12,000 שרי חמישים, 60,000 שרי עשרות- וביחד 78,600 שרים.
ה. 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו' - 'שע"י המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך. ואע"פ שאינו גילוי ערווה ממש שהרי כתיב 'ועשה להם מכנסי בד' מ"מ הרחבת פסיעות קרוב לגילוי ערווה הוא, ואתה נוהג בם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון חבירך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כה וכמה' (רש"י כ', כ"ג).
ו. 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה' - 'הא למדת, שאם הנפת עליה ברזל חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות' (רש"י כ', כ"ב)
ז. 'ועתה עם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים...' – 'אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות.' (רש"י י"ט,ה')
ח. רש"י י"ח, י"ג ד"ה וישב משה.
ט. רש"י שם, שם ד"ה ויהי ממחרת.
י. עיין רמב"ן פרק כ' פסוקים ז', י"ג.
י"א. יתרו אומר 'וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום' (י"ח, כ"ג).
י"ב. 'זכור את יום השבת לקדשו' – זוכרהו על היין (גמ' פסחים ק"ו.), מהפסוק 'שמור את יום השבת לקדשו' נלמד שגם הנשים חייבות בקידוש כמו שחייבות באיסורי שבת (גמ' ברכות כ':).
י"ג. א- 'ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו' (כ', כ"ג)
ב- 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה' (כ', כ"ב)
ג- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש' (י"ט, ו')
ד- 'בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני' (י"ט, א')
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









