ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רפאל יחיאל בן הרב מרדכי
אבל יש עוד הפרש. קיים ויכוח אם מאמר "אנכי ה' אלוהיך" הוא מתרי"ג מצוות או לא. ספר הקדמון "הלכות גדולות" (לדעת הסמ"ג חיבר אותו ר' יהודה גאון, חי בבבל בשנת 764) אינו מכליל מאמר זה בין תרי"ג המצוות. מבאר רמב"ן את דעתו של ה"ג: "שאין מנין תרי"ג מצוות אלא גזירותיו ית' שגזר עלינו לעשות, או מנע אותנו שלא נעשה. אבל [עצם] האמונה במציאותו ית' שהודיענו באותות ומופתים ובגילוי השכינה לעינינו הוא העיקר והשורש שממנו נולדו המצוות, לא ימנה בחשבון" (הערותיו ל"ספר המצוות" לרמב"ם, מ"ע א'). וגם ספר קדמון אחר, "אור ה'", לר' חסדאי קרשקש (נפטר שנת 1412) סבור "טעה טעות מפורסם מי שמנה במצוות עשה להאמין מציאות האל ית', כי לא יצוייר 'מצוה' [חירק באות מ'] בלי שיש 'מצוה' [פתח באות צ'] וכו'. [ועוד] האמונה במציאות האל היא מהדברים שאין לבחירה ורצון מבוא בהם" (דברי "הצעה" שכתב בתחילת ספרו, הקדמה למאמר א). כלומר או שהאדם כבר מאמין מעצמו, או איננו מאמין. אבל כיצד אפשר לצוותו על כך? ומפני איזה סמכות יכנע לציווי כזה אם לא היה מאמין מקודם?
גם רמב"ן הביא לטענה זו סימוכין מהמדרש מכילתא (פ' יתרו, מסכת בחודש, פרשה ו) שם כתוב: "משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה. אמרו לו עבדיו, גזור עליהם גזירות. אמר להם: כשיקבלו את מלכותי אגזור עליהם. שאם מלכותי לא יקבלו, גזירותי לא יקבלו!' כך אמר הקב"ה לישראל 'אנכי ה' אלוהיך', אני הוא שקבלתם מלכותי במצרים? אמרו לו, כן. [אמר להם] וכשם שקבלתם מלכותי, קבלו גזירותי" עכ"ל.
ויש להביא ראיה לדעת המכילתא [ולדעת "הלכות גדולות" ו"אור ה'"] שהרי אין בפסוק זה לשון ציווי לעשות משהו או להאמין משהו; אלא הודעת דברים. ובכן כיצד נבאר דעת הרמב"ם (אשר גם רמב"ן, מצד עצמו מסכים לה) שזאת היא אחת מתרי"ג המצוות? ענה על כך מהר"ל בספרו "תפארת ישראל" (פרק לז). מצוה זו היא מורכבת. יש בה הודעת עובדא קיימת שהקב"ה מודיע לנו שהוא אלוהי עולם, ואינו זקוק להסכמת הנבראים לכך. ומצד שני יש בה גם מצוה מצד הנבראים, שנצטוינו שלא יתכחשו לכך; שלא ינסו להשתמט מהמצב הזה. על הצד הראשון הוא אומר: "'אנכי ה' אלוהיך' אף אם לא יקבל אותו האדם לאלוה, הוא אלוהים שלו והוא מלכו מצד עצמו. [ועל זה כפה ה' הר כגיגית]. וכדי שלא יטעה האדם לומר כי אפשר שיפרוק עולו מהם, וכמו אצל מלך בשר ודם שיכולים העם לפרוק עולו עד שאינו מלך עליהם, לכן אמר בלשון 'אנכי ה' אלוהיך' כלומר שעל כל פנים אני ה' אלהיך מצד עצמי. [ומצד שני] פירושו אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולכך לא תכפור בי לומר שאינני אלוהיך ח"ו".
לפי פירוש מורכב זה, גם בא לידי שימוש המשל של חז"ל על המלך שבקש שיקבלו קודם כל את אלהותו, ואח"כ יקבלו גזירותיו, ויחד עם זאת גם מוסבר שהמצוה הזו אינה מנוסחת בלשון ציווי, אלא בלשון שהיא הודעת העובדא. והמצוה באה ללמד שהנמלכים לא ינסו לפרוק עול, עול כזה שבאמת אין ביכולתם כלל לפרוק, כי היא מציאות החיים שלהם.
[מאמר המוסגר: לפי דעת בעל "הלכות גדולות" כיצד נותר חשבון תרי"ג מצוות? עונה רמב"ן כי במצוות "לא יהיה לך" יש שתי מצוות שונות: לא ליצור פסל, ולא לפלוח לו. וכל זה נכלל במלים "אנכי ולא יהיה לך" שנאמרו לישראל בבת אחת].
לא נסיים מאמר זה בלי להביא דברי הסמ"ק ("ספר המצוות הקטן", של ר' יצחק מקורביל, מבעלי התוספות, במצוה א) אשר דבריו אקטואליים מאד בימינו. מדוע כתוב במצוה זו שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים? "כי הקב"ה עשה לנו כל הנפלאות, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה (חולין ז ע"ב). ובזה תלוי מה ששואלים לאדם לאחר מיתתו בשעת דינו 'צפית לישועה?' (שבת לא ע"א). והיכן נצטוה אדם במצוה זו? אלא כשם שיש לנו להאמין שה' הוציאנו ממצרים, אומר לנו [ה'] 'כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוהיכם, ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם. וכן יושיענו שנית" עכ"ל.
זאת אומרת, בנוסף להכרת הטובה על חסד ה' שיש לנו במצוה זו, שה' יצר אותנו לו לעם, ולא נשארנו נטמעים כחלק מהעם המצרי, כן עלינו לבטוח שעוד ישוב ויגאלנו, כי הוא אלוהי ישראל בכל אופן ובכל מקרה. לא יוכלו לבטל סטטוס זה, לא הגויים ולא היהודים. זו מציאות קיימת. כלשון רמב"ם: "וכבר הבטיח לנו ה' יתעלה ע"י נביאיו שאנו לא נכלה ולא נכחד ולא נעדר מהיות אומה נעלה. וכשם שלא יתכן לתאר ביטול מציאותו [של ה'] יתעלה, כך לא יתכן להכחידנו ולכלותנו מן העולם. אמר 'כי אני ה' לא שניתי, ואתם בני יעקב לא כליתם' (מלאכי ג, ו). וכן בישר לנו והבטיחנו כי מן הנמנע מלפניו לשנוא את כללותנו, ואע"פ שמרדנו בו והמרינו מצותו. אמר (ירמיה לא, לו) 'כה אמר ה': אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי הארץ למטה, גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו, נאום ה'" ("אגרת תימן", מהד' הגר"י קאפח, עמ' כו).
"אשרנו מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
