ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קכו: תחילת פרק מפנין עד קכז: 11-)
א. איסור טלטול של טירחה
המשנה -
יש איסור טלטול של טירחה, למשל קופות תבואה,[1]
אא"כ זה לצורך מצווה (הכנסת אורחים או לימוד תורה) שאז מותר אפילו כמות של 4 ו-5 קופות,
אבל לא את האוצר.
הסבר המשנה:
|
| ארבע | חמש | אבל לא את האוצר | האם יש באוצר מוקצה? |
| רב חסדא | אם יש חמש, יפנה רק ארבע, כי אם יפנה הכל שמא ישווה גומות | לא יפנה יותר מחמש, אפילו שיש שם יותר, משום טירחה | (לא יכול לפרש את כל האוצר משום גומות, כי זה כבר נכתב). אוצר שלא התחיל לאכול ממנו הוא מוקצה | כשיטת ר"י שיש מוקצה באוצר |
| שמואל | ארבע וחמש, כדאמרי אינשי, | לא הכל, שמא ישווה גומות | כשיטת ר"ש שאין מוקצה באוצר | |
דיונים על זה:
- 1.יכול לעשות באוצר שביל ברגליו (טלטול כלאחר יד).
- 2.ר' אחא כר"י,
וסתם תבואה צבורה של לתך (15 סאה) היא לאוצר (פחות מכך לא).
(זה בדיוק מתאים ל5 קופות של 3 סאים כל אחת).
- 3.שתי שאלות על שיטת רב חסדא שהגביל ל5 קופות:
- a.האם יכול גם למעט במשוי (כלים קטנים יותר) ולהרבות בהליכה(יותר פעמים)?
ת"ש – לגבי פינוי כדי יין ושמן,
ברייתא א – חמש קופות,
ברייתא ב – עשר-חמש עשרה.
לכאורה ברייתא ב – מרבה בהילוך וממעטת במשוי.
דחייה – ברייתא ב מדברת על 5 קופות שבתוך כל קופה 3 כדים.
- b.האם אסור יותר מ-5 גם כשיש הרבה אורחים?
ואם מותר, האם מותר לאחד לפנות הרבה, או שכל אחד מוגבל ב-5 קופות?
ת"ש – רבי/ר' חייא פינה עומרים רבים מהשדה לצורך הדרשה.
(אך אין ראיה שאחד עושה את זה, שהרי מסתמא רבי ביקש מאחרים לפנות).
(קכז. 10-)
ב. מעלת הכנסת אורחים
א. גדולה הכנסת אורחים:
- 1.כ/יותר מ- השכמת בית המדרש.
- 2.מהקבלת פני שכינה.
- 3.אוכל פירותיה בעוה"ז (להלן בסעיף ב).
ב. אלו דברים שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב
| משנה בפאה | ר' יוחנן |
| כיבוד אב ואם |
|
| גמילות חסדים | הכנסת אורחים |
|
| ביקור חולים |
|
| עיון תפילה |
| הבאת שלום | דן חברות לכף זכות |
| תלמוד תורה | השכמת בית המדרש |
|
| מגדל בניו לתלמוד תורה |
(קכז: 2+)
ג. שלוש ברייתות על דן חברו לכף זכות
- 1.המעביד שלא נחשד כשאמר שאין לו.
- 2.החסיד שלא נחשב כשהנערה שפדו ישנה למרגלותיו וטבל למחרת.
- 3.ר' יהושע שלא נחשד כשהתייחד עם הגויה וטבל לאחר מכן.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
