ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. לבניית המשכן נחוצים פרטים מגוונים,
מהחי, מהצומח ומהדומם – אותם מזמינים:
דוממים – זהב, כסף, נחושת ואבנים.
צומחים – עצי שיטים, שמן ובשמים.
וחיים – תולעת, עזים ואילים מאודמים.
התדע לאיזו קבוצה מתייחסים
השש, התכלת, הארגמן והתחשים?
ב. עצי שיטים לכלים רבים משמשים,
מצויים הם בחצר, בקדש ובקדש הקדשים.
התדע שמכל הכלים שבפרשה נזכרים,
רק מאחד עצי השיטים נעדרים?
מלבד לכלים, העצים מיועדים,
ליצירת מחיצות - בהתחברם עומדים.
*
ועוד שאלה שברש"י תמצא תשובה –
מניין כל הנחוץ מהעצים - למשכן הובא?
ג. ציפוי זהב, בדרך כלל, הינו חיצוני,
אך בפרשתנו מצינו גם ציפוי פנימי.
אם ברש"י תחפש ותעיין
תמצא שהוא נעשה באופן מיוחד מעניין.
ד. לאו אחד לדורות יש בסדרה,
הכהן העולה בשבת - אותו יקרא.
ואם לעמוד על טעמו תרצה,
בספר החינוך – מצוא ימצֵא!
ה. "איש אל אחיו" ו"אשה אל אחותה"
בפרשתנו תמצא אותו, ופעמיים אותה.
הכוונה איננה לבני אדם בשלוש הפעמים,
אלא למשלים העוסקים בדוממים.
ו. כמה שכבות של כיסויים שונים,
על המשכן פרושים ועליו מגינים?
שאלה זו במחלוקת שנויה,
בפרוש הפסוק האחרון בשלישי – תלויה.
ז. כרובים פעמים מופיעים בתורה,
בפרשיית המשכן ובבראשית ברא.
בשניהם שומרים וסוככים על עץ החיים,
אולי להרתעת כאלו שבמקום אינם רצויים.
בפרשת המשכן, הכרובים פעמיים מופיעים,
על שני דברים שאותיותיהם זהות - הם נמצאים.
ח. היכן בפרשתנו פרחים מופיעים,
והיכן בסמוך מצויים גביעים?
ומי בפרשתנו כמשוקדים - מכונים ומתוארים?
עניין זה מהדברים שאינם מוכרעים וברורים.
ט. פעמיים מופיע מסך הנתלה לסגירה.
בשני פתחים שונים נמצאנו בסדרה.
ובמקום שלישי פרוכת תלויה למחיצה,
להבדלה בין שתי קדושות – זו נחוצה.
י. המשכן מתואר בפרוטרוט בסדרה,
ומבנה המקדש (בחלקו) מצוי בהפטרה.
בשני המקומות המידות מדוייקות,
וההשוואות ביניהן מאלפות ומרתקות.
תשובות
א. צומח- שש (פשתן). חי- תכלת (צמר הצבוע בדם חלזון), ארגמן (צמר צבוע באדום), תחשים (מין חיה)
ב. המנורה.
'מאין היו להם במדבר? פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים (ארז הוא שם כולל לכמה מיני עצים, ומהם גם עצי שיטים), למצרים ונטעם, וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים' (כ"ה, ה' ד"ה ועצי שטים).
ג. בארון היו ציפוי חיצוני וציפוי פנימי.
ד. אסור להוציא את בדי הארון ממנו, שנאמר 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו' (מצוה צ"ו בספר החינוך).
ה. 'והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו', 'חמש היריעות תהיינה חוברות אשה אל אחותה', 'מקבילות הלולאות אשה אל אחותה', 'שתי ידות לקרש האחד משולבות אשה אל אחותה'.
ו. כ"ו, י"ד וברש"י ד"ה מכסה לאהל.
ז. בבראשית הכרובים ניתנו מקדם לגן עדן (בראשית ג', כ"ד), ובמשכן היו כרובים על הכפרת (כ"ה, י"ח) ועל הפרכת (כ"ו, ל"א).
ח. במנורה. רש"י כ"ה, ל"ד ד"ה משוקדים.
ט. מסך לפתח המשכן (כ"ו, ל"ו) ומסך לפתח החצר (כ"ז, ט"ז), ופרכת להבדיל בין הקודש לקודש הקודשים (כ"ו, ל"ג).
י. האורך והרוחב במקדש היו כפולים מהמשכן, ובקומה פי שלוש. (בית המקדש: אורך- 60, רוחב- 20, קומה- 30, משכן: אורך- 30, רוחב- 10, קומה- 10). האולם המתואר בהפטרה אינו ההיכל, אלא חדר רחב לפניו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
