ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. למי רומזים ומתכוונים
המשפטים הבאים:
א- דרכם יוצא עשן בימינו,
ובעדם יורד הגשם בפרשתנו.
ב- לא אוסיף לקלל את האדם
נאמר למקלל את בנו הקטן.
ג- גדול השלום בדור הפלגה
ושנואה המחלוקת בדור ההשחתה (רש"י).
ד- מילה הנקראת הפוך בספור העורב
רומזת לנביא שאף לו סיפור עם עורב.
ה- בטוב לשני החלה הרעה
הנמשכת שנה ועוד עשרה.
ב. כתב חידה:
על בניית עיר גדולה מסופר בפרשה,
אליה כעבור שנים רבות,
נביא נשלח, אך נמלט.
עונשו במים, ולאחר הצלתו
נשלח שנית והולך למשימתו.
אף בפרשתנו לאחר הצלה ממים,
נשלח מי ששמו כשם הנביא,
אך גם הוא שב – פעמיים,
ורק בשלישית נשלח והולך… ולא שב.
מי הנשלחים לאחר הצלתם,
לאן, ומה בדיוק משימתם?
ג. אחד משבעת המינים מוזכר בפרשה,
על מטע ממין נוסף מסופר בהרחבה.
השלישי ברש"י נזכר ועל שמו תקופה,
והרביעי אף הוא ברש"י, בעונה סמוכה.
ד. שני אחים נשאו שתי אחיות.
לבן מהזוג הראשון תאומים
מנכדתו של הזוג השני.
מי האחים ומי התאומים?
כדי למצוא את התשובה
יעויין בפרשת וירא בסופה,
וברש"י אצלנו בסוף הפרשה.
ה. שתי בניות בפרשתנו:
האחת - בנייה לעלות לשמיים,
ורעותה - להעלות לשמיים.
שתי הבניות לתגובת ה' זוכות:
האחת - גורמת לפזור ותפוצה לדורות,
ורעותה מבטיחה סדר ששוב לא ישבות.
ו. כאדם כן גם נח באכילתו הוגבל,
אך מגוון תפריטו הורחב והוגדל.
האם גלוי לך וידוע
מה הותר לנח ומדוע?
ז. בפרשתנו – ציפוי בעל ריח רע
המסייע להצלה ממוות בטביעה.
בשאר התורה
אין ריחו רע,
אך בפרשות משפטים ובכי-תשא
שוב בכוחו להציל ממיתה ומגפה קשה.
אך לא תמיד מתקבל הוא כהצלה.
זאת פעמיים בפרשת מסעי התגלה.
ח. הקב"ה מעניש לא רק בני אדם חוטאים,
אלא גם בעלי חיים הינם בני עונשין.
כבר למדנו זאת בפרשה שעברה,
והדבר חוזר ומודגש אצלנו בסדרה.
על מה ולמה החיות נענשות?
ברש"י (בסוף פרשת בראשית) שתי גישות.
ועוד במפורש מצינו אזהרה,
שלבעלי חיים בתוקף נאמרה.
על פגיעה חמורה ידרשו ויתבעו,
ובמלוא חומר הדין ענוש יענשו.
ובכן מהם החטאים,
שעליהם אף בעלי-חיים נענשים?
אגב, האם גם הדגים
הינם בין הנכחדים?
תשובות
א. א- 'נבקעו על מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו'.
ב- ה' הבטיח שלא יקלל שוב את האדם (ט', כ"א), נח קילל את בנו הקטן חם.
ג- 'וכי אין זו קשה של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להלחם בו, ואלו נשטפו ואלו לא נאבדו מן העולם? אלא שבדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו (-דור הפלגה) היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם... למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלום' (רש"י י"א, ט').
ד- 'עד יבשת המים מעל הארץ' – "יבשת" אותיות "תשבי", רמז לאליהו הנביא שהעורבים הביאו לו לחם ובשר (מלכים א' י"ז). ע"פ פירוש בעל הטורים.
ה- המבול התחיל בי"ז (גימטריה טו"ב) לחודש השני, ונסתיים לאחר שנה ביבושת הארץ בכ"ז לחודש השני.
ב. 'מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה... היא העיר הגדולה' (י', י"א-י"ב). יונה הנביא נשלח להחזיר את אנשי נינוה בתשובה, אך בורח משליחותו ונבלע ע"י דג, לאחר מכן הולך לנינוה וקורא לאנשי העיר לשוב בתשובה. לאחר המבול נח שולח את היונה 'לראות הקלו המים'.
ג. 'והנה עלה זית טרף בפיה', 'ויחל נח איש האדמה ויטע כרם', 'חורף- עת זרע שעורים... קיץ- הוא זמן לקיטת תאנים...' (רש"י ט', כ"ב).
ד. אברהם ואחיו נחור התחתנו עם שרה (יסכה) ומלכה, בנותיו של אחיהם הרן. יצחק בנו של אברהם התחתן עם רבקה בת בתואל בן הרן, ולהם נולדו תאומים- יעקב ועשיו.
ה. 'ויבן נח מזבח לה'', 'הבה נבנה לנו עיר'.
ו. לאדם וחוה הותר לאכול רק מן הצומח ולא מן החי (ב', כ"ט). לנח הותר לאכול גם מן החי ונאסר אבר מן החי (ט', ג'-ד').
ז. 'וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר'.
בפרשת משפטים נאמר- 'ואם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו' (שמות כ"א, ל'), ובפרשת כי תשא נאמר- 'ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם' (ל', י"ב). בפרשת מסעי נאמר- 'ולא תקחו כופר לנפש רוצח... ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו' (במדבר ל"ו, ל"א-ל"ב).
ח. בעלי החיים מתו במבול. רש"י- 'אף הם השחיתו את דרכם, דבר אחר- הכל נברא שביל האדם וכיון שהוא כלה מה צורך באלו'. החיות הוזהרו שלא להרוג בני אדם 'ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל חיה אדרשנו' (ט', ה'). הדגים לא מתו במבול (רש"י ח', כ"ב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
