ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
אלפיים שנות תורה כעם, מתחילות בפעלו של אברהם, שלימד תורה ואמונה לרבבות וקירבם תחת כנפי השכינה. התורה מזוהה במיוחד עם משה רבנו. בדברינו נשתדל לחבר את דוד המלך אל אברהם ומשה ונשווה את שלשתם לנח.
בברכת המזון בימי חג הסוכות, הוספנו את "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנפלת". קולמוסים רבים נשתברו בהסבר ביטוי זה. מקורו בנבואת הנחמה החותמת את ספר עמוס, המבטיחה את נצחיותו של עם ישראל כעם "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (ט, יא). לכאורה, לא ברור ההקשר של הסוכה לדוד המלך בדווקא, ולא ברור מדוע סוכתו מוגדרת כנופלת.
נסכם בקצרה כמה כיוונים מדברי גדולי ישראל ואז ננסה, בשיפולי גלימותיהם, להציע כיוון חדש.
במסכת סנהדרין מצינו "אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי? - אמר ליה: מאן בר נפלי? (למי אתה מתכוון בביטוי "בר נפלי"?)- אמר ליה: משיח. - משיח בר נפלי קרית ליה? (שאל רבי יצחק את רב נחמן מה פתאום אתה מכנה את משיח בכינוי שהוא לכאורה לא מכבד?) - אמר ליה אין (ענה לו רב נחמן, כן, זה הוא כינויו, והמקור שלי הוא פסוק מפורש בספר עמוס): דכתיב 'בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים'" (דף צו ע"ב).
נביא הוכחה נוספת לדברי רב נחמן על הקשר בין דוד לבין נפל מדברי המדרש הבא: "'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם' (בראשית ה, א). מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'... העביר לפניו כל הדורות, הראהו דוד, חיים חקוקין לו ג' שעות, אמר לפניו: ריבונו של עולם! לא תהא תקנה לזה? אמר (ענה לו הקב"ה): כך עלתה במחשבה לפני. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): כמה שני חיי? אמר לו: אלף שנים. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): יש מתנה ברקיע? אמר לו: הן! אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): ע' שנים משנותיי יהיו למזל זה" (ילקוט שמעוני פרשת בראשית, רמז מא).
גם לפי מדרש זה הכינוי 'נפל', מתאים לדוד כי הוא היה אמור לחיות רק ג' שעות (בספרי צפנת שמואל - מלכות דוד ח"א בפרק המבוא נסביר זאת באריכות). הסברו של רב נחמן והמדרש מבארים את הביטוי הַנֹּפֶלֶת שעל פי הכתוב קשור בעקיפין לסוכה, אבל איננו מבאר את הקשר בין דוד לסוכה.
יונתן תרגם: (ורש"י הביאו כפירוש שני) "אָקִים יַת מַלְכוּתָא דְבֵית דָוִד דְנָפְלַת". גם הוא לא הסביר את הקשר בין דוד מלכותו והסוכה.
רד"ק במקום מבאר: "אמר כי מלכות דוד תקום והיא הסוכה על דרך משל כי היא סוככת על העם". על פי דבריו אין לביטוי סֻכַּת דָּוִיד, כל קשר ישיר לחג הסוכות וממילא אין סיבה מיוחדת להזכיר פסוק זה בברכת המזון דווקא בחג הסוכות.
באלשיך פירש: "היא השכינה הסוככת ומרחפת על בניה". גם דברים אלה אינם מסבירים את הקשר בין הסוכה לדוד בדווקא ומדוע זה קשור לחג הסוכות.
המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל, מנסה לתרץ קושיות אלה "וביאור דברים אלו, דע שנקרא מלכות בית דוד 'סוכה'. כי כל מלכות נקרא 'בית', וכמו שפירשו רז"ל (סוטה דף יא ע"ב) "ויעש להם בתים" (שמות א, כא), בתי כהונה ומלכות. לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא 'בית', שהוא בנין קבוע. וכן המלכות נקרא 'בית', מפני החוזק והקביעות שיש למלכות. וכמו הכהונה נקרא 'בית' מפני חוזק הכהונה, שאין לו הסרה לעולם. ולפיכך קרא מלכות בית דוד 'סוכה', לפי שמלכות בית דוד הוא מלכות אלקי, לא כמו שאר מלכות שהוא חול. ולפיכך לא קראו אותו 'בית', שהוא בנין קבוע, כמו הדברים הטבעים שהם בעולם קבועים. אבל הדברים האלקים אינם בעולם הזה קבועים, רק הם ארעי, כמו הסוכה שהיא ארעי. ולפיכך קיימא לן סוכה דירת ארעי בעינן, מפני שהסוכה מצוה אלקית, ראויה שתהיה הדירה שבה ארעי ולא קבע. ואמר (עמוס ט, יא) "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" " (פרק לה). דבריו הנפלאים מסבירים את ההיגיון לכנות את מלכות דוד בשם סוכה נפלת, אבל אינם מסבירים מדוע הנביא בחר בביטוי הקשור לחג הסוכות והאם יש לזה מקור בכתוב אחר.
בשבוע הבא נמשיך בע"ה לברר את הנושא.
בינתיים נאחל אחדות בעם ישראל, אחדות שמשמעותה שכל אחד חושב שהשני הוא האתרוג והוא הערבה. אחדות בה כל היהודים נכנסים תחת האלונקה מכל הבחינות. אחדות שבאה לידי ביטוי במאמר חז"ל: ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת.
נאחל לכל החטופים ששבו, חזרה לחיים נורמליים וטובים, בבריאות איתנה יחד עם כל פצועי המלחמה. נחמה למשפחות שמביאות עתה את יקיריהן לקבר ישראל יחד עם כל המשפחות השכולות. חיסול ארגון הטרור הנפשע -החמאס, כתנועה חמושה המנסה לחסל את מדינת ישראל. ואיחולים לכל עם ישראל והאנושות כולה, להתקדמות בהסכמי אברהם, מתוך הבנה שמדינת ישראל בטוחה בארץ ישראל היא הבסיס ליציבות ושגשוג לכל שוחרי השלום במזרח התיכון ובעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









