ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
על צדיקים נאמר (בראשית, יח, כו), "ויאמר ה' אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם". בזכות הצדיקים ניצולים לא רק הם עצמם אלא גם כל הסובבים אותם. והנה נח המתואר בתורה כצדיק תמים, לא זכה להציל את דורו משואה איומה שהכחידה את כל היקום, משמע שנח לא היה מהגדולים, ואם כן במה זכה שניצלו הוא ומשפחתו. שאלה זו פותרת התורה במילים, היה בדורותיו, משמע צדיק היה אך רק בדורו, ואילו היה חי בדור אחר היתה אישיותו שונה. ר' יוחנן אמר, אילו היה בדורו של אברהם, היה צדיק יותר. ר' שמעון בן לקיש אמר, אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. לדעת ר' יוחנן מסבירה התורה מדוע זכה נח להנצל? והתשובה, אילו היה בדור של צדיקים אף הוא היה טוב יותר. אנשי דורו הם שמנעו ממנו להגיע למעמד יותר עליון, לכן זכה להציל את עצמו. ולדעת רשב"ל מבהירה התורה מדוע לא זכה להציל גם את דורו? והתשובה, כי לא היה צדיק דיו, לעומת אברהם אבינו לא היה כלום. די לו שהציל עצמו.
במה מתבטא ההבדל שבין נח לבין אברהם? על נח נאמר: "את האלהים התהלך נח". "עם האלהים התהלך". ואילו לאברהם נאמר (בראשית, יז, א), "התהלך לפני והיה תמים". התהלך בעצמך ללא עזרה, ולפני, הקדם אותי.
"אמר ר' נחמיה, משל לאוהבו של מלך שהיה משוקע בטיט עבה. הציץ המלך וראה אותו. אמר לו עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי. הדא הוא דכתיב, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֵךְ נֹחַ.
ולמה אברהם דומה? לאוהבו של מלך שראה את "המלך מהלך במבואות האפלים", הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון. הציץ המלך וראה אותו. אמר לו, עד שאתה מאיר לי דרך החלון בא האיר לפני. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, עד שאתה מאיר לי מאספוטמיה ומחברותיה (ארם נהריים וסביבתה) בוא והאיר לפני בארץ ישראל" (מדרש רבה, ל, יא).
נח דומה לשוקע בטיט. דור המבול היה מלא השחתה, עבודה זרה גלוי עריות ועל גביהם גזל וחמס. גזלו שוה פרוטה וחמסו פחות משוה פרוטה עד שהיה בעל הממון מוצא את עצמו נקי מנכסיו. כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. החיים נעשו קשים כאדם המפלס דרכו בטיט עבה, אשר מלבד הקושי בהליכה הולך הצועד ושוקע יותר ויותר, ההשחתה החברתית גרמה שחיי האדם הפכו ללא נשוא באשר חיי פשע הפכו לנורמת החיים. נח הצדיק תמים בדורותיו, השלם במידותיו ביחס לאנשי דורו, היה הולך ושוקע ברשעת הדור, אף הוא התבוסס בבוץ העולם שאיים עליו להטביעו. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא וסלק את הזוהמה, וימח את כל היקום מאדם ועד בהמה. ויותר אך נח ואשר אתו בתיבה. לא היה בכוחו של נח לנקות את העולם, ואדרבה, במדה מסוימת היה הוא עצמו מושפע מהם. צדיק שאינו יכול להשפיע על אנשי דורו אינו יכול להושיעם מכליה. לעומת זאת אברהם אבינו היה בדור בו המלך מתהלך בחשכה. לומר, שאנשי הדור התהלכו באור, לפי שהמבול גרם לתיקון מסויים בחברה האנושית, משבא המבול גדרו הבריות עצמן מהעריות (רש"י בראשית, לד, ז). מבחינה חברתית השתפר מצב בני האדם, אולם, מלכו של עולם התהלך כביכול בחשך. הקדוש ברוך הוא היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ, כי העולם טרם הכיר בו טרם קיבל מלכותו. אברהם גילה לדרי מטה במעשיו ובהוראתו להמונים את שמו יתברך. ברם, דומה הוא למאיר מהחלון. אין האור יכול לשרת את המלך תמיד בכל מסעותיו, רק בסביבת החלון ישכון האור. בארץ ישראל אברהם יכול להאיר תמיד לפני המלך. הליכתו של אברהם אבינו לארץ כנען היא תחילת כיבושה לפני בניו בימים יבואו. כאן יכון עם המכיר את אלהיו ומפיץ את שמו ושמעו בכל העמים, לכל ימות העולם. התהלך לפני והיה תמים נאמר לאברהם בזמן שנצטווה על ברית־המילה ביחד עם הבטחת ירושת הארץ לזרעו אחריו. בארץ ישראל אברהם וצאצאיו אחריו, נעשים תמים ושלמים לא רק בדורותיהם באופן יחסי, אלא, תמימות ושלמות אמיתיים. ולכן מארץ זו תצא הישועה לא רק לישראל אלא ליושבי תבל כולם.
נמצא שהעולם מתפתח כל הזמן מבחינה רוחנית. הירידה העצומה ברוחניות מאז חטא אדם הראשון דירדרה את העולם לתהום שחת חברתית אשר גזרה עליו כליה. נח מהוה התקדמות לעומת העבר ופתיחת דף חדש מבחינה חברתית. אכן, מבחינה חברתית אבל לא מבחינה אלהית, לא כן אברהם, הוא מקדם את העולם גם בצד האלהי. אך כל עוד היה מועט מספר האנשים בעולם די היה באברהם אבינו על מנת להאיר להם, ברם, ככל שהאנושות הלכה ונתרבתה נוצר צורך בעם שלם שיעשה את עבודת אברהם אבינו. ולפי שבעולם ישנם גוונים שונים, שהם שבעים האומות, אף בישראל ישנן כשבעים משפחות המפיצות אור בעולם, כל אחת את האור המיוחד לו זקוק העולם.
עולה, שגדולתו של אברהם אבינו, היוותה תשתית להארה האלהית על העולם כולו. ואל תתמה מדוע אם כן לא הצילה צידקותו של אברהם אבינו את אנשי סדום ועמרה, כי הצדיק מגן בזה שהוא נותן לרשעים אפשרות ללמוד ממנו את דרך ה'. אך אנשי סדום ועמרה מנעו עצמם מללמוד. הם שקעו בחטאי דור המבול, עליהם נאמר (בראשית, יג, יג), רעים וחטאים לה' מאד רעים בגופם וחטאים בממונם, יודעים את בוראם ומתכוונים למרוד בו (רש"י שם). למד הכתוב שמלבד חטא עריות שעשו בגופם, הרעו אנשים אלו גם בממונם שמכל הטובה הנפלאה אשר השפיע הקדוש ברוך הוא עליהם נמנעו מלהנות אחרים, ולפיכך אי אפשר היה לחיות בחברתם. הם לא למדו מדור המבול שבעטיים של עברות דומות נשטפו ונמחו מהעולם. אף אברהם אבינו אשר עמד כסלע איתן כנגד רשעתם ניסה להשפיע עליהם להיטיב דרכם, ונראה, שהשבועה שנשבע למלך סדום, אם אקח מחוט ועד שרוך נעל מכל אשר לך היתה חלק מכך, להורותם שאין הממון הדבר החשוב ביותר ואפשר לותר עליו. ולא עוד ההוספה שהוסיף אברהם, ולא תאמר אני העשרתי את אברם באה ללמד, שיש מנהיג לעולם המשפיל או מרומם מרושש אף מעשיר ואין מעשי מלך סדום וחוקי ממלכתו עושים זאת. יתרה מכך, התורה מתארת את בקשותיו החוזרות ונשנות של אברהם אבינו מהקדוש ברוך הוא שלא להפוך את סדום ואין התורה מתארת כלל את תפילותיו של נח על בני דורו (אף על פי שבודאי ביקש עליהם כפי שנראה מרש"י שם יח, לא), וזאת כמו לרמוז שלאברהם היה קשר עם אנשי דורו ואפילו הרשעים ביותר והכל במטרה להצילם, ולעומתו נח שהיה מנותק מבחינה רוחנית מאנשי דורו, ולכן לא יכול היה להשפיע עליהם לשנות דרכם. ולא עוד אלא שלפי הנראה מהמדרש, אף נח עצמו לא עמד לו כוחו להנקות מרעתם. צדיק בדורותיו.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
