- מדורים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1238
קומץ זכרונות מיומנו של
ר' שמואל העשיל פרידמן זצ"ל (מחסידי ברסלב ביפו)
על מרן הראי"ה קוק זצ"ל
רבה של יפו
עריכה: ארגון אור האורות
אודות המחבר
ר' שמואל העשיל פרידמן זצ"ל נולד ברוסיה בשנת תרל"ח, למשפחה של חסידי ברסלב. בשנת תר"ס עלה ארצה, והתיידד עם חסידי ברסלב הידועים: ר' מאיר אנשין, ר' ישראל קרדונר, ר' אברהם ב"ר נחמן, שהיו כולם מבאי ביתו של הראי"ה קוק ביפו (ראה על כך בספר 'שני המאורות' הוצאת 'אור האורות'). לפרנסתו עסק בסידור אותיות בבית הדפוס 'איתין' (בו נדפס, בין היתר, הספר 'ערפלי טוהר' של הראי"ה בשנת תרע"ד).
מלבד שקידתו הקבועה בש"ס ופוסקים ובכתבי מוהר"ן מברסלב, עסק ר' שמואל גם בלימוד פנימיות התורה. בשנת תרס"ז למד (יחד עם אנשים נוספים) עם ר' שמעון לידר הורביץ זצ"ל 1 , מגדולי המקובלים בירושלים. בשנת תרס"ט למד (שעתיים מדי יום) בישיבת המקובלים 'שער השמים' 2 . ביומנו כתב: "סיימתי ספר שער ההקדמות, התחלתי ספר פרי עץ חיים" 3 .
הוציא לאור סידור מבואר הנקרא 'מקור חכמה', וכן כתב ספר בשם 'אמונת חכמים' ובו ליקוט מתורות מוהר"ן ותלמידיו בנושא זה.
ר' שמואל נהרג מפצצה שנזרקה ממטוס גרמני על יפו, אחרי הכיבוש הבריטי, ביום י"ב כסלו תרע"ח. יחד עמו נהרגו שלושה יהודים נוספים.
על היומן:
דוד תדהר מציין בספרו 'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו' כי ר' שמואל השאיר אחריו חיבור אוטוביוגרפי (בכת"י) בשם 'תולדות שמואל'. במשך השנים נשכח קיומו של כתב היד ובקרב החסידים לא היה ידוע מקום הימצאו. לפני מספר שנים – לאחר שחלפו מאה שנים מאז כתיבתו – נתגלה כתב היד, והוא נדפס לפני כשנתיים ע"י מכון 'אמונת חכמים'.
בפתח היומן כתב המחבר:
"תולדות שמואל – אשר אספתי יחד, מה שנתתי אל לבי מכמה שנים, לרשום בכל עת בלי נדר בתכלית הקיצור מה שנעשה עמי. ואולי אזכה להבין את הרמזים (על ידי מה שעובר עלי במחשבה, דיבור ומעשה) מה שמרמזים לי לשוב אליו יתברך כמבואר בספרים...".
בקונטרס זה נאספו מתוך היומן כל הקטעים הקשורים לראי"ה קוק 4 , וכן כמה דיבורים מעוררים בעניין אהבת ארץ ישראל.
מתוך היומן
עמ' קמח:
"יום ג' פרשת 'בא' [א' שבט תר"ע] הייתי אצל הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, וקיבל אותי בכבוד גדול" 5 .
עמ' קמט:
יום ג' פרשת 'תרומה' [כ"ט שבט תר"ע], פה עיר הקודש יפו תבנה ותכונן: לעת עתה אני ביפו, וזוגתי תחיה עם בני נ"י המה בפתח תקוה... אני מתפלל אצל הרב הגאון מורנו הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, 6 וספרתי לו את מצבי ומעמדי, וגם הראיתי לו את ספרי הנוכחי 7 , והבטיח לי להשתדל בשבילי איזה פרנסה. לעת עתה נתן לי אתמול פה למכור גורלות 8 שעשה הרב הנ"ל בשביל שיוכל לייסד ישיבה 9 , אני מכרתי גורלות אתמול והיום. וה' יתברך יושיעני בכל טוב, כי אינני יודע כלל מה לעשות.
עמ' קנ:
שבת קודש [ג' אדר א' תר"ע] התפלל[נ]ו אצל הרב [...].
יום ב' פרשת 'תצוה' [ה' אדר א' תר"ע] נסעתי עם גורלות לפתח תקוה, ובאתי שמה לעת ערב. ברוך ה' מצאתי את בני ביתי בחיים ושלום.
[...] שבת קודש [י"ז אדר א' תר"ע] אכלתי אצל ר' מאיר סופר... והתפללתי אצל הרב.
עמ' קנד:
יום א' 'במדבר' [כ' אייר תר"ע] באה זוגתי תחיה עם בני נ"י ליפו; יהי רצון שתהיה ישיבתי פה ביפו בשעה טובה ומוצלחת, ושאזכה פה ביפו ובבית הזה לעשות רצונו יתברך.
ברוך ה' יום ו' 'נשא' [ג' סיון תר"ע] פה עיר הקודש יפו תבנה ותכונן, בשכונת נוה שלום: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. אין שום חדשות, אני עובד בהדפוס 10 , בני נ"י לומד בהתלמוד תורה 11 [...].
עמ' קנח:
יום ב' פרשת 'ויחי' [ט' טבת תרע"א]... שבת קודש אני מתפלל אצל הבית הכנסת דותיקין 12 [...].
עמ' קנט:
ברוך ה' עברו ימי הפורים, והיינו בשמחה, וקיימנו כל המצוות הנוהגות בפורים. אני ור' מאיר 13 היינו אצל הרב, וברוך ה' היינו בשמחה מאוד ורקדנו הרבה.
עמ' קעב:
ברוך ה' הגיעו ימי הפורים והיינו בשמחה. היום ב' דרכרים [ט"ז אדר ב' תרע"ג] פה עיר הקודש יפו תבנה ותכונן: אתמול לעת ערב בחזרתי מהרב, אכלתי סעודת פורים, ובאמצע הוכרחתי לישון מחמת ששתיתי יותר מההרגל, וישנתי עד קרוב לחצות הלילה; ואחר כך נתעוררתי, והתפללתי תפילת ערבית, וקראתי את המגילה (כי ביפו קורים שני הימים המגילה 14 ) וגמרתי את הסעודה.
ובאמצע הסעודה נזכרתי מה שהרב סיפר אתמול מר אחד שישן בעת תפילת יום כיפור וכו', ועוד בא על דעתי מענין שדברנו עם הרב מזה 15 , מה שנמצא בזוהר הקדוש מה שר' שמעון בר יוחאי גילה סודות התורה לתלמידיו, ואמר להם בזה הלשון: מה אעשה לכם בני, לי גילו במתיבתא דרקיעא בלחישא, ואני אגלה לכם בפרהסיה וכו' – כדאיתא בזוהר הקדוש 16 , ולהחבריא שגילה הסודות הנ"ל היו קדושים וטהורים וכו' מבחינת 'שבעה עיני' וכו' כמבואר בזוהר הקדוש 17 , אשר על כל דיבור ודיבור ששמעו, אמרו: 'אלמלי לא באנו אלא לשמוע' וכו' 18 . [...] ואחר כך באו עוד צדיקים קדושים וכו', והם הורידו והלבישו את כל הסודות הנ"ל באופנים כאלו ובדרכים נפלאים, אשר כל דבריהם המה למריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, והם הודיעו לנו כי אין שום יאוש בעולם כלל, בבחינת 'ואציעה שאול הנך', וכן יש עליה למעלה מעליה עד אין סוף ותכלית וכו', בבחינת 'אם אסק שמים שם אתה', ויש דרך כזה בעבודתו יתברך שכל העוונות יתהפכו לזכויות, בבחינת 'ויבוקש עוון ישראל ואיננו" 19 ; וכשנופלים במדרגות השפלות, שם דיקא נתלבש תורה גבוה, בחינת סתרי תורה, בבחינת 'וירדתי מצרימה וכו' – אני ולא מלאך' וכו' 20 . [...] כי עוד מימי האר"י ז"ל התחיל התנוצצות משיח כידוע, וכל מה שקרוב לימות המשיח, ההתנוצצות הוא בבחינת 'אז יבקע כשחר אורך' 21 [...] ובימות המשיח יגמר התיקון בשלמות – מה שהתחיל מהאר"י ז"ל ומהבעל שם טוב ז"ל ומרבנו הקדוש ז"ל [...].
עמ' קעז:
בסעודה שלישית 22 אמר לי הרב אודות מה שאני עובד פה בהדפוס... 23 ואדרבה ברוך ה' נשתניתי בכמה דברים לטובה. ואמרו לי, שאיתא במשנת חסידים – כיפת הירדן שהיה נצרך להקטורת, כתב שמה בזה הלשון: שכשנתישן ואבד ריחו (הכפת הירדן), אם מצניעים אותו בבית הכסא שלושה ימים, ריחו חוזר ונעור, כי מתגבר נגד הקליפות, והוא מיתוק החלבנה (העתקתי זאת מספר משנת חסידים שנמצא אצלי).
עמ' קעח:
יום א' פרשת 'בהעלותך' [ג' סיון תרע"ג]: ברוך ה' בעד החיים והשלום... בחג השבועות היינו אצל הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, ודברנו מאמונה ומיראה וכו', ואני אמרתי לו כי לפי ספרי רבנו הקדוש העיקר הוא אמונה 24 , והוא אמר כי עיקר הוא היראה 25 . היום, אחר חג השבועות, אני מלקט מכל ספרי רבנו הקדוש ומספרי מוהרנ"ת ז"ל מגדולת האמונה בקונטרס מיוחד 26 .
עמ' קפד:
היום יום ו' פרשת 'קרח' [כ' תמוז תרע"ג]. [...] ברוך ה' שזכינו לראות בעינינו התנוצצות קיבוץ גלויות שכל ספינה מביאה למאות אנשים, ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כן נזכה שבימינו יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ לארצנו, ונזכה במהרה לגאולה שלמה.
עמ' קצ:
יום ג' 'ויגש' [ה' טבת תרע"ה] [...] משבוע העבר הדפוס 27 סגורה, כי אין עבודה [...].
יום א' [י"ז טבת] השכם באתי ליפו, היציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ הולך ומתרבה [...] אני מדפיס היום 'קול קורא' שכתבתי במוצאי שבת בפתח תקוה, נגד היציאה מארץ ישראל: (וזה נוסח הקול קורא) [...] אין לנו שום עיר ומדינה ומקום בעולם. כמו הבגד העשוי לאדם מיוחד על פי מידתו, כן ארץ ישראל היא מיוחדת לישראל, ועלבון גדול לאיש הישראלי לומר אני רוסי או ממדינה אחרת [...] אל תרעו לכל הישוב שלנו, אשר כל בית נבנה, וכל עץ נטע, מכמה דם ודמעות ששפכנו קרוב לאלפים שנה, ומכמה תפילות ישראל; כי בכל תפילה ותפילה אנחנו מזכירים כמה פעמים ארץ ישראל וירושלים [...].
^ 1.עמ' קיט.
^ 2.עמ' קמג.
^ 3.עמ' קעה.
^ 4.על חשיבותם של הפרטים הקטנים במעשיהם של צדיקים ניתן ללמוד ממה שכתב הראי"ה:
"רק על ידי כל ניצוצי האורה המפוזרים בכל מאמר ומאמר, כשיתקבצו יחד אז תצא התמונה הנהדרה של דמות דיוקנו הרוחני של האדם הגדול, ועל פיה נוכל לצעוד בעקבותיו, אם כן ראוי הוא המשלים את הבניין הנהדר על ידי אבן פינה אחת שחסרה לתודה כפולה, על עצם הדבר הפרטי ועל ערכו להשלמת הבניין בכללו" (עין איה שבת פרק א פסקה יט).
^ 5.בהספד שנשא על הראי"ה ציין ר' אריה לוין הנהגה זו: "זכרתי ימים מקדם, כאשר זכיתי לעלות לארץ ישראל בשנת תרס"ה, שיחרתי את פני רבנו זי"ע ביפו וקיבלני בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לכל אחד".
^ 6.ככל הידוע הראי"ה התפלל בביהכנ"ס שערי תורה.
^ 7.= תולדות שמואל.
^ 8.כרטיסי הגרלה אשר נכתב בהם תוכן ההגרלה בשתי שפות (עברית וגרמנית). על הכרטיסים הופיעה חותמת של הראי"ה קוק.
הכרטיסים נדפסו בדפוס 'איתין', בו עבד ר' שמואל.
וראה 'אגרות הראי"ה' חלק א' איגרת רעב:
"ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ב' אד"ר תרעי"ן.
ישאו הררי קודש שלו' לכבוד הרב הגאון הגדול, עטרת תפארת. מעוז ומגדול, מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי שליט"א, שלמא רבא למר.
[...] לשם התחלת הבסיס החומרי, הוחלט אצלנו לייסד גורל, שנקווה שיאושר במשך הזמן הקרוב גם כן בדרך רשמי, מטעם הרשות (=השלטונות הטורקיים), לשם הישיבה".
ההגרלה התקיימה ביום ט"ז אדר שני תר"ע (27.3.1910) במעמד הבד"צ של יפו.
^ 9.אודות ישיבת הראי"ה ביפו, ראה בהרחבה במאמר 'שעריה נעולים' (מופיע באתר 'אור האורות' באינטרנט).
^ 10.בית הדפוס של אהרן איתין.
^ 11.ת"ת שערי תורה (בשכונת נווה שלום ביפו), שעמד תחת השגחתו הרוחנית והמעשית של הראי"ה. אודות המוסד ובית המלאכה שפעל בתוכו, ראה בספר 'הלב הטוב שיצק ברזל – יומן שרות מתועד של יעקב גולדמן', מאת בתיה פרלא.
^ 12.בבית המדרש שהקים ר' זכריה ברכות (ונקרא על שמו: 'ברכות') בקומה העליונה של הת"ת שערי תורה.
^ 13.ר' מאיר אנשין. וראה עדותו של הרמ"צ נריה (מועדי הראי"ה עמ' 237, מובא גם ב'ימי הפורים במחיצת הראי"ה', הוצאת 'אור האורות', עמ' 20): "חסידי ברסלב, שגם במשך כל השנה מצאו בבית הרב יחס חם, היו בהאי יומא [=פורים] רישי חדוותא. ר' מאיר אנשין ז"ל יחד עם חבריו היו רוקדים על השולחן, ולקול השירה והצהלה נמשכו רבים והגיעו לבית הרב. בין ניגון לניגון ובין ריקוד לריקוד, דרש הרב בפני הבאים מעניינו של יום, וכל פעם הפסיק ושתה 'לחיים', ושוב המשיך. כל שאלה וכל הערה זכתה מיד לתשובה מהירה, ולא עוד אלא שנמצא מיד הקשר לשמחת פורים ולכל פרשת גדולת היום".
^ 14.שו"ע או"ח סימן תרפח, ד.
^ 15.ר' שמואל קיצר בלשונו, ולא ברור האם המשך הדברים (קטעים מהם הובאו כאן) נאמרו על שולחנו של הראי"ה או שהתחדשו אח"כ לר' שמואל בעת שסעד בביתו.
^ 16.זוהר כי תשא דף קצ ע"ב.
^ 17.זוהר נשא (אדרא רבא) דף קמד ע"ב.
^ 18.דיינו.
^ 19.ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן כב.
^ 20.שם סימן נו.
^ 21.ישעיה נח, ח.
^ 22.בכל ימי רבנותו בחו"ל, ביפו ובירושלים, נהג הראי"ה לערוך סעודה שלישית ברוב עם, והיה דורש על פרשת השבוע. בין המשתתפים היו גם חסידי ברסלב. ראה על כך 'הנשמה עולה פתאום – שבת עם הרב קוק' עמ' 253.
^ 23.הדילוג במקור. בבית הדפוס בו עבד ר' שמואל הדפיסו גם ספרים של כפירה, ועם זאת הוא זכה להתעלות רוחנית בתקופת עבודתו שם. ר' שמואל ור' מאיר אנשין, שעבדו יחד בדפוס, שאלו את ר' אברהם ב"ר נחמן כדת מה לעשות בנוגע לעבודתם הבעייתית, והוא ענה להם כך: "[...] אודות שאלתו בדבר ההדפסה אשר שאל מאתי: עלה כעת ברעיוני, כי בלי ספק נמצא ביכולתו להתעקש בבקשתו מבעל הדפוס, שכאשר יגיע לידו דף או עמוד מדברי הכפירות והחירופים, יחליף וייתן זאת העבודה לפועל אחר, ולא מידיו תצא פעולה כזאת להחטיא את הרבים בכפירות הנשתוות לעבודה זרה ממש [...]".
^ 24.ראה למשל 'ליקוטי מוהר"ן' תנינא סימן ה': "העיקר הוא האמונה, וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה".
^ 25.ראה 'שמונה קבצים' קובץ ח' פסקאות ריט-רכח בעניין אמונה, יראה ואהבה.
^ 26.ספר 'אמונת חכמים'.
^ 27.דפוס איתין.
דברים לזכרו של הראי"ה קוק
הרב אליהו ברין | ג' אלול תשפ"ד
עליית מדרגה
דברים לרגל יום הזיכרון למרן הרב זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ | ג' אלול תש"ע

פתיחה למסכת שבת ודברים ליום פטירת הרב קוק זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ | ג' אלול התשנ"ח

מסע ניצחון
גליון מס'171
הרב חגי לונדין | כסלו תשע"ד
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הלכות שטיפת כלים בשבת
בריאת העולם בפרשת לך לך
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
סוד ההתחדשות של יצחק
לקום מהתחתית של התחתית
מה הייעוד של תורת הבנים?
"הנותן לשכוי בינה", "שלא עשני גוי"
עולת ראיה – ברכות השחר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג כסליו תשפ"ה

פרשת השבוע: רחל, לאה ודוד המלך, מה קרה? (חלק ג')
הרב יוסף כרמל | שבט תשפ"ה
קדושת התורה ויפי הבריאה
הרב אברהם וסרמן | שבט תשפ"ה
