ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ט: שליש עליון עד י: 4-)
חלק א – נראה מבחוץ ושווה מבפנים
נראה מבפנים ושווה מבחוץ – כשר.
נראה מבחוץ ושווה מבפנים:
| כשר | פסול | |
| אתמול |
| ר' יוחנן |
| המחלוקת | ר' חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו - כשר (ציורים 67-68). | ר"ש ברבי |
| השוואה לחצר | רבה בר רב הונא תירוץ לחצר: בנכנסים כותלי קטנה לגדולה (ציור 70), ואפילו מבחוץ אינו נראה. קשה: והרי זה לבוד? (שהרי הגדולה גדולה מהקטנה רק ב6 טפחים שמתחלקים לשני הצדדים). הוספה: מדובר שהקטנה אינה באמצע, ויש לבוד רק מצד אחד, וכשיטת רבי שצריך פסים משני הצדדים, ולא צריך שיהיו ברוחב 3 טפחים (לכן הגדולה כשרה). דחייה – לפי זה אין סיבה להעמיד את הברייתא דווקא ב-10 ו11 אמות. | קשה מכאן:
|
| רב יוסף | אביי: רב יוסף – רב הונא לגבי "לחי המושך עם דפנו של מבוי" (ציור 73) – כשר. (ואגב:
|
|
| להלכה | הלכתא למרות שהקשנו מחצר, פוסקים כר' חייא שהביא ברייתא. |
|
[חצר
- 1.כמה צדדים (יב.): רבנן – צד אחד (של 4, או שני צדדים של משהו), רבי – שני צדדים.
- 2.רוחב הפס: רבנן – משהו, ר' יוסי – 3 טפחים (וכן במבוי לדעתו (יד:))].
(י. שליש תחתון)
חלק ב –הרחב מעשר ימעט
א. שיטת ר"י לגבי רוחב הפתח
- במשנה ר"י לא חולק (בניגוד לגובה).
- בדף ב תלינו את זה בשאלה אם לומד מהאולם (20 אמה) או מהארמונות (שלא ברור) או שחולק רק על הגובה בגלל היכר (ואז אולי צריך).
- ברייתא אצלנו – ר"י מתיר יותר מ-10 ברוחב.
עד כמה?
רב אחי – עד 13 ושליש, קל וחומר מפסי ביראות (ששם הקלנו שפרוץ מרובה, והחמרנו עד 13 ושליש).
דחייה:
אי אפשר ללמוד מפסי ביראות, שהרי -
- 1.אולי דווקא שם שהפרוץ מרובה, יש גבול של 13, אך בפתח נקל יותר.
- 2.אולי שם כיון שמקלים, מקלים גם ברוחה, אך בפתח נחמיר יותר (בין 10 ל-13).
(י. 3-)
ב. איך ממעט לדעת רבנן?
- A.תני לוי – נועץ קנה באמצעיתו.
דחיית לוי או שמואל בשמו – אין הלכה כאותה משנה. - B.שמואל-לוי – עושה מחיצה של 4 אמות בגובה 10, כך שמפצל את המבוי לשני מבואות, עם לחי בכל צד (ציור 76).
- C.כרב יהודה – בפתח של 15, עושה פס שלוש במרחק 2 אמות מקצה הפתח (ציור 77) כך ש-5 האמות הצדדיות נחשבות "עומד מרובה על הפרוץ".
למה שלא יעשה כך:(י: 5+)
- 1.1.5 עומד, רווח 3, 1.5 עומד (ציור 80)
- a.עומד מרובה – דווקא כשהעומד מצד אחד.
- b.כי "אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה". (על A לא אומרים זאת, כי A כמו כותל מבוי).
- 2.עומד, רווח, עומד, רווח, עומד (ציור 81)
אלא שאי אפשר בגלל "אתי אוירא".
- a.הגמרא מניחה שצריך רוב אוירא משני הצדדים, ולכן מסיקה שעומד כפרוץ – נחשב רוב פרוץ (מח' טו.).
- b.גם אם עומד כפרוץ = עומד, בשביל "אתי אווירא" מספיק שרק בצד אחד יש רוב אויר.
- 3.רווח אמה, 1.5, רווח אמה, 1.5.
אה"נ - אכן אפשר!
איך עושה כר"י, הרי אולי ישתמשו ברווח בתור פתח?
תשובת רב אדא ב"מ – חזקה שלא יניח פתח גדול ויכנס בקטן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
