ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(י: באמצע – יא: במשנה)
חלק א – המשך עומד ופרוץ
אתמול העלינו שתי שאלות:
- 1.האם אומרים עומד מרובה על הפרוץ גם כשזה משתי רוחות (כשבכל רוח יש פחות מהפרוץ).
- 2.פרוץ כעומד.
היום נראה דוגמא נוספת לשאלות אלו לגבי עור העסלא האוויר שבאמצע שמצטרפים לטפח לעניין טומאה.
רבין – 1.5, 1, 1.5
הנחות יסוד:
- 1.אין עומד משתי רוחות.
- 2.עומד כפרוץ = פרוץ.
רב דימי – 2, 2, 2
במה נחלק:
- 1.אביי – יש עומד משתי רוחות.
דחיית רב דימי – אז לא הייתי מדגים כשכולם שווים אלא שהעומדים קטנים מהרוויח, למשל – 1.6, 2.8, 1.6
- 2.רב דימי – עומד כפרוץ = עומד.
(י: 4-)
חלק ב – האם צורת הפתח מועילה לפתח רחב מ-10?
א. במשנה – צורת הפתח מועילה לרוחב יותר מ-10, ואמלתרא לגובה.
ולהפך:
צה"פ לגובה – מועילה (ברייתא)
אמלתרא לרוחב – ניסו להבין בברייתא שמועילה אך דחו.
(יא. 8+)
ב. שיטת רב – צורת הפתח לא מועילה לרוחב מעל 10
כדלעיל בדף ב: שרבנן לומדים מפתח ההיכל, והרי שם היתה צורת הפתח.
A. רב יוסף -
נשווה בין שני סוגי פסולים: 1. יותר מ10. 2. פרוץ מרובה על העומד (גם בפרצות של פחות מ10).
כמו שצה"פ לא מועיל ליותר מ10, כך היא לא מועילה לפרוץ מרובה (בחצר).
דחייה – יותר מעשר (חמור) > פרוץ מרובה(קל)(כי בפסי ביראות לר"מ פסול ביותר מ10, אך לא פסול בפרוץ מרובה).
סיוע – דפנות שריבה בהן פתחים (עם צה"פ) – צריך שיהיה עומד מרובה.
דחיית רב כהנא – באמת צה"פ מועילה ל"פרוץ מרובה", אך שם מדובר בפתחי שימאי שאין להם צה"פ טובה (שאין להם מזוזות ישרות או שאין חלק עליון (רש"י. לריטב"א – יש חלק עליון אך אין משקוף)).
משמע שלמסקנה זה נדחה וצה"פ מועילה לפרוץ מרובה.
(יא. שליש תחתון)
B. שיטת רי"ח
הקדמה –
- 1.לגבי כלאיים נראה ברייתא שצה"פ מועילה יותר מ10 (ומשמע שזה לפי כולם, גם לרב).
- 2.רב חסדא – בצה"פ הקורה למעלה חייבת להיות מעל ולא מהצד.
רבין ב"ר אדא - מעשה שאדם הקיף שטח רק בצה"פ מכל הכיוונים,
לכלאיים: מותר
לשבת: ר"ל – מותר, רי"ח – אסור.
למה רי"ח אוסר:
- 1.כי זה היה יותר מ-10 (וכשיטת רב), (ובהמשך מובאת ברייתא שבכלאיים צה"פ מועילה ביותר מ10).
- 2.דחייה: כי היה מהצד (וכשיטת ב חסדא) ור"ל מתיר.
(יא. 3-)
סתירה לגבי מן הצד:
|
| כלאיים | שבת | תשובות | |
| מעשה באדם מבקעת בית חורתן (והעמדנו במהצד) | רי"ח | מותר | אסור |
|
| ר"ל | מותר | מותר |
| |
| "פיאה" (יא: 1+) | רי"ח | אסור | אסור | כאן מדובר על מהצד + יותר מ-10 – זה פוסל גם בכלאיים, ראיה: ר' יוחנן בן נורי אמר לר' יהושע שפיאה מועילה עד 10 לכלאיים, והרי יש ברייתא שמועילה בכלאיים יותר מ10, אלא ששם מדובר מהצד + יותר מ10 וזה פסול. |
| ר"ל | מותר | אסור | זה לא ר"ל אלא בשם ר' יהודה בר' חנינא | |
(יא: שליש עליון "גופא")
חלק ג – מבנה צורת הפתח
א. תאנים שונים: רב חסדא – 1. הקורה מלמעלה. 2. חזקה מסיק לדלת קשים. 3. ר"ל – היכר ציר (אך לא צריך דלת בפועל), ולפי הרי"ף רב אשי חולק ולא מצריך.
ב. האם צריך שהקורה תיגע בצדדים?
רב נחמן – לא צריך, רב ששת – צריך.
- A.סיפור על רב נחמן ורב ששת אצל הריש גלותא.
- B.ראיה לרב נחמן – ברייתא של רבה בר שמואל –
[פתח חייב במזוזה במינימום של 4 על 10 טפחים].
ציור 90 - פתח עם ראש עגול (כיפה), בתוך קיר, שהדפנות ישרות עד גובה 10 ורק אחר כך מתעגל, לפי כולם חייב במזוזה, כי רואים את החלק העליון של הקיר שהוא ישר – כקורה העליונה.
[אגב זה –
אם רק 3 טפחים ישרים, ואחר כך מתעגל עד גובה 10 -
ר"מ – חייב (חוקקים להשלים), רבנן – פטור ממזוזה (אין חוקקים להשלים).
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
