ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סח אָמַר הֶחָבֵר: קָרָה לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לְנוֹשְׂאֶיהָ, נֶחְלְשָׁה בְּהֵחָלְשָׁם וְנִדַּלְדְּלָה בְּדַלּוּתָם. וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. אֲשֶׁר לַקַּבָּלָה — הִנֵּה הִיא הַלָּשׁוֹן אֲשֶׁר בָּהּ הָיְתָה הַהִתְגַּלּוּת לְאָדָם וְחַוָּה, וּבָהּ דִּבְּרוּ שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֶה עַל זֶה הִגָּזֵר אָדָם מֵאֲדָמָה, וְאִשָּׁה מֵאִישׁ, וְחַוָּה מֵחַי, וְקַיִן מִקָּנִיתִי, וְשֵׁת מִשָּׁת, וְנֹחַ מִינַחֲמֵנוּ, עִם עֵדוּת הַתּוֹרָה וְקַבָּלַת הַכֹּל עַד עֵבֶר עַד נֹחַ עַד אָדָם, וְהִיא לְשׁוֹן עֵבֶר, וּבַעֲבוּרוֹ נִקְרֵאת עִבְרִית, לְפִי שֶׁהוּא נִשְׁאַר בָּהּ בְּעֵת הַפַּלָּגָה וְהִפָּרְדוּת הַלְּשׁוֹנוֹת. וּכְבָר הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר אֲרָמִית בְּאוּר כַּשְׂדִּים, כִּי הָאֲרָמִית הִיא לְשׁוֹן כַּשְׂדִּים, וְהָיְתָה לוֹ הָעִבְרִית לָשׁוֹן מְיֻחֶדֶת, לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהָאֲרָמִית לְשׁוֹן חֹל, לְפִיכָך נָשָׂא אוֹתָהּ יִשְׁמָעֵאל אֶל הָעֲרָבִים בַּעֲרָב, וְנַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַשָּׁלשׁ לְשׁוֹנוֹת דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ, הָאֲרָמִית וְהָעֲרָבִית וְהָעִבְרִית, בִּשְׁמוֹתֵיהֶן וּבְדִקְדּוּקֵיהֶן וּבְצוּרוֹתֵיהֶן.
וּבַאֲשֶׁר לְמַעֲלָתָהּ מִצַּד הַסְּבָרָה — הֲרֵי הִיא בַּהִתְבּוֹנְנוּת בָּאֲנָשִׁים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ כְּפִי מַה שֶּׁהִצְטָרְכוּ אֵלָיו מֵהַמְּלִיצָה, וְכֹל שֶׁכֵּן עִם הַנְּבוּאָה הַמְּצוּיָה בֵּינֵיהֶם, וְהַצֹּרֶך אֶל הַתּוֹכֵחוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת. וּמַלְכֵיהֶם, כְּגוֹן משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֶּחְסַר לָהֶם בִּטּוּי בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו לִדְבַר מָה, כַּאֲשֶׁר יֶחְסַר לָנוּ הַיּוֹם לְאָבְדַן הַלָּשׁוֹן אֶצְלֵנוּ? הֲרָאִיתָ תֵּאוּר הַתּוֹרָה לַמִּשְׁכָּן וְהָאֵפוֹד וְהַחשֶׁן וְזוּלַת זֶה, כַּאֲשֶׁר הֻצְרַך לְשֵׁמוֹת פֶּלִאיִים, מַה שָּׁלֵם מַה שֶּׁמָּצָא, וּמַה נָּאֶה סֵדֶר הַתֵּאוּר. וְכָך שְׁמוֹת הָאֻמּוֹת, וּמִינֵי הָעוֹפוֹת וְהָאֲבָנִים. וְהִתְבּוֹנֵן בְּתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד, וּתְלוּנוֹת אִיּוֹב וּוִכּוּחוֹ עִם רֵעָיו, וְתוֹכְחוֹת יְשַׁעְיָה וְיִעוּדֵי הַטּוֹב וְהָרָע שֶׁלּוֹ, וְזוּלָתָם.
___________________________
היגזר אדם מאדמה – האדם נקרא כך משום שנקרא מהאדמה. קבלת הכל – קבלה של דור אחר דור. לשון הקודש – לדברים שבקדושה כמו תפילה. פלאיים – שאינם שכיחים.
ביאורים
לשון הקודש כרוכה ותלויה בעם הקודש, ולכן מעלתה פחתה בהקבלה מופתית לדלות ולירידה הלאומית. החבר מתאר שתי מעלות ייחודיות שיש לעברית: א. המקור שלה אלוהי, שהרי בה דיבר ה' עם אדם הראשון, כך שהשימוש בעברית יוצר המשכיות וקשר ישיר לשורש האנושות וראשית התגלות ה' אל האדם. בדור הפלגה נחלקה האנושות לעמים, שהתיישבו בארצות שונות, ויצרו שפות שונות שהתפתחו מהעברית. אולם היחיד ששמר על העברית בטהרתה היה 'עבר', שמצאציו נולד אברהם אבינו. עם ישראל הוא ההמשך הישיר של אדם הראשון, לא רק מבחינת הרציפות המשפחתית, אלא גם מבחינת רציפות השפה והשמירה הנאמנה והמדוקדקת על המסורת. גם השם של השפה 'עברית' משמר את העובדה ההיסטורית, שעם ישראל, מצאצאי 'עבר', הוא היחיד שמקושר באופן ישיר ורציף עם אדם הראשון, נזר הבריאה ושורשה. ב. העברית היא שפת הנבואה, שבה נכתב התנ"ך כולו. אין שום יצירה ספרותית או רעיונית הנעלה מהנבואה, בהיותה אלוהית ולא אנושית. היא נבחרה לשמש את הנבואה כדי להביע את הביטויים והתכנים הרוחניים האלוהיים שהיא ביקשה למסור, וזו הוכחה גלויה ומוחשית על היתרון המוחלט שיש לעברית על פני שפות אחרות.
הרחבות
1. הלשון העברית – לשון נקיה בלבד?
וְהִיא בְּעַצְמוּתָהּ יוֹתֵר נַעֲלָה, מִקַּבָּלָה וּמִסְּבָרָה. הרמב"ם במורה נבוכים מבאר שלשון הקודש נקראת כך משום שלא התייחד בה "שם לכלי המשגל ולא לגוף המעשה המביא להולדה, ולא לשתן, ולא לצואה. אלה הם הדברים כולם לא הונח להם שם ראשון כלל בלשון העברי, אלא ידובר בהם בשמות מושאלים וברמיזות" [חלק ג, פרק ח]. לפי הרמב"ם, בגלל נקיותה של הלשון העברית היא נקראת לשון הקודש.
לעומתו, ריה"ל מפרש שלשון הקודש נקראה כך משום שבה ברא הקב"ה את העולם, ואחר נתן אותה לאדם הראשון. כל שם בשפה הזו מכוון בדיוק למהותו של בעל השם. לכל אות יש משמעות כיוון שהאותיות משתלשלות מהעולם העליון לעולמינו. "ואילו היינו יכולים כשנדבר במילת 'אדם' או שנחקק גוף האדם, להמציא צורתו... היינו בוראים... והלשון האלהית הברואה... הוא מבלי ספק השלמה מכל הלשונות והנאותה לקרואיה יותר מכלם" [מאמר רביעי אות כה].
שאלות לדיון
מה הן המעלות שבגללן כדאי לדבר עברית?
מדוע ריה"ל מפתח מאוד את הנושא של השפה העברית?
לרפואת גדעון בן ציפורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
