ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נוסף לרבנים הידועים-משכבר ביחסם החיובי להקמת המדינה ולשמחה ביום העצמאות, כמו הרב עמרם אבורביע רבה של פתח תקווה, רבי יוסף משאש רבה של חיפה, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, רבי משולם ראטה בעל שו"ת קול מבשר, האדמו"רים מהוסיאטין, מסדיגורה וממודז'יץ (לפחות בדור הקמת המדינה), הרב ראובן מרגליות מתל אביב, הרב חיים דוד הלוי רבן של ראשון לציון ותל אביב, הרב מ"מ כשר מחבר 'תורה שלמה', הרב זוין עורך האנציקלופדיה התלמודית, הרבנים הראשיים לדורותיהם ועוד, מציג לנו הרב דדון את דמויותיהם האמיתיות ואת יחסם של רבים אחרים לנושא – כמו הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה בעל שו"ת 'ישכיל עבדי', רבי דוד הכהן סקאלי בעל שו"ת 'קרית חנה דוד', רבי חיים חורי מג'רבא (ובסוף ימיו בבאר שבע), רבי איסר זלמן מלצר, המקובל רבי מרדכי עטיה, רבי חיים צימרמן בעל ספר 'אגן הסהר' (מגאוני ארה"ב ובסוף ימיו בארץ), רבי יהושע מנחם אהרנברג אב"ד תל אביב, רבי יעקב עדס, רבי חיים סנואני מגדולי רבני תימן, הרב יוסף אליהו הנקין מגדולי הפוסקים בארה"ב, הרי"ש כהנמן ראש ישיבת פוניבז' וממקימי עולם התורה בארץ אחרי השואה, ועוד רבים אחרים. בוודאי שאין הכוונה שכל הנ"ל הגדירו את עצמם כאנשי הציונות הדתית, אבל יחסם למדינה ולפעליה ולנס שבהקמתה וקיומה היה רחוק מאוד ממה שנראה היום כנורמה בחלק גדול מן הציבור החרדי, והדברים מוכחים בספר בעליל.
פרק מיוחד ניתן לדמותו המיוחדת של רבי יחיאל יעקב ויינברג, ראש בית המדרש לרבנים בברלין וגדול רבני גרמניה לפני השואה, שחי בסוף ימיו במונטרה שבשוויץ. הוא ברח כל ימיו מפני המחלוקת, ומשום כך אף נמנע מלבקר בארץ (!); אך מדברים שכתב במקומות שונים, כאלה שנדפסו עוד בחייו, ומכּתבים שכתב לתלמידיו ונדפסו אחר פטירתו, מתגלה יחסו האמיתי למדינת ישראל; כמו למשל: "אני זקנתי ונחלשתי וסבלתי הרבה, אבל זכיתי לראות בתקומת מדינת ישראל וזו היא נחמתי, ועליה אני מודה לה' שהוציאני מגיא ההריגה ותופת הייסורים הנוראים". ובמכתב אחר: "מחנה ענקי של מקדשי השם, ובראשו שורה ארוכה של גאונים וצדיקים, סבבו כביכול את כסא הכבוד לעורר רחמים על עם ה', והוא החל לנחמנו, להרגיענו, להשקיט את כאבנו העמוק מני ים, ושלח לנו מתנה: את מדינת ישראל".
בראשית כל כרך נמצא פרק של בירורים על גאולה בדרך הטבע בשיטתם של עשרות מגדולי ישראל בכל הדורות, ובסוף הכרכים צולמו מסמכים שונים שצוטטו בגוף הספר, וכן נספח ובו הקונטרס הידוע של הרב אליהו כי טוב 'כבשי דרחמנא', עם תוספת דברים מאת המלקט. כרך שלישי בסדרה נמצא כעת בהכנה.
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. על חודש אייר במקרא וימי ההודאה שבו. אליהו אריאל אדרי. ירושלים, חוסן ישועות שעל יד ישיבת הר המור, תשע"ג. קעה עמ' (02-6424242)
הרב אדרי שליט"א, ר"מ בישיבת הר המור, משמש כדיין בבית הדין באשקלון וכרב שכונת הר חומה בירושלים. בספר זה מובאים דברים שהעביר במשך תקופה ארוכה לתלמידיו בעניין מיוחדותו של חודש אייר, חודש שזכה לשאת על גבו את המועדים המיוחדים של ראשית צמיחת גאולתנו – יום העצמאות ויום ירושלים. הוא מראה עד כמה "חודש זה היוצא אל הפועל בדורותינו בהופעת רוממות גבורה ושיבה אל הקודש המתרחשים בו - הוכן מראש מקדם להופעת גאולה, יש בו רוממות עליונה, עם נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה".
ואכן, חלקו הראשון של הספר מברר את האירועים שאירעו לאבותינו בחודשי אייר של שלוש שנים רצופות – השנה שלפני יציאת מצרים והשנתיים הראשונות במדבר, מאמונה שלמה במשה "ויאמן העם", דרך "כי אני ה' רופאך" שלפני מתן תורה, ועד ההכנות לכניסה המיידית לארץ בראשית השנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים (חלקו הראשון של ספר במדבר) – אלא שגרם החטא ואבותינו נאלצו להתעכב עוד כ 38 שנה – "נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה", כאמור.
חלקו השני של הספר כולל הסבר על משמעות צעדי הגאולה הנראים במוחש בחודש אייר בזמננו, ומובאים בו שיחות ליום העצמאות וליום ירושלים, ענייני הלל וקדושת ירושלים, דברים דבורים על אופניהם.
עָלֹה נַעֲלֶה. מאמר שלוש השבועות. מענה לספר 'ויואל משה'. תשובות מפי הרה"ג שלמה אבינר שליט"א. עריכה: הרב מרדכי ציון. בית אל, תשע"ב. 278 עמ' (02-9973168)
בארבעים ושמונה פרקים, במעין דו-שיח בין העורך לבין רבו הרב אבינר שליט"א, מוצגות כל הטענות והראיות והסברות שבספר הגדול 'ויואל משה' שנכתב בראשית ימי המדינה, ובמשנהו 'על הגאולה ועל התמורה' שנכתב בעקבות מלחמת ששת הימים. בספרים אלו ניסה הרבי הגדול מסטמאר זצ"ל להוכיח שאין שום עניין ביישוב הארץ בימינו בכלל - ושקיים איסור על הקמת המדינה וחיזוקה בפרט, ושכל הצרות שנגרמו בדורות האחרונים הן תוצאה של זלזול בחיוב שהתחייבה האומה לה' בשלוש השבועות הידועות, שלא למרוד באומות וכו'.
הרבי מסטמאר התמרמר כל ימיו על כך שלא הייתה לספרו תגובה תורנית רצינית של הרבנים הרבים שאותם הוא תקף, כולל רבים מהרבנים המזוהים עם אגודת ישראל - שגם הם אינם מחזיקים ברובי שיטתו. לאחר שנות דור מובאת בספר זה לראשונה תשובה מקיפה ושיטתית, המציגה את דברי האדמו"ר בכנות וברצינות, בכבוד ובענייניות, כדרכה של תורה, אך דוחה את דבריו באופן מוחלט ומשכנע.
מדובר על הרחבה כפולה ומכופלת של חוברת שכתב הרב אבינר לפני שנים רבות, ובה ליקט את כל התשובות לטענות הידועות נגד הזלזול-לכאורה של העולים לארץ ומיישבים אותה בשלוש השבועות, ובהן התשובה הפשוטה ביותר: אין פוסקים על פי דברי אגדה בניגוד להלכות מפורשות, ולרוב הראשונים מצוות יישוב הארץ וכיבושה בפועל נוהגת לדורות, גם בזמן הזה.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










