ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נוסף לרבנים הידועים-משכבר ביחסם החיובי להקמת המדינה ולשמחה ביום העצמאות, כמו הרב עמרם אבורביע רבה של פתח תקווה, רבי יוסף משאש רבה של חיפה, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, רבי משולם ראטה בעל שו"ת קול מבשר, האדמו"רים מהוסיאטין, מסדיגורה וממודז'יץ (לפחות בדור הקמת המדינה), הרב ראובן מרגליות מתל אביב, הרב חיים דוד הלוי רבן של ראשון לציון ותל אביב, הרב מ"מ כשר מחבר 'תורה שלמה', הרב זוין עורך האנציקלופדיה התלמודית, הרבנים הראשיים לדורותיהם ועוד, מציג לנו הרב דדון את דמויותיהם האמיתיות ואת יחסם של רבים אחרים לנושא – כמו הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה בעל שו"ת 'ישכיל עבדי', רבי דוד הכהן סקאלי בעל שו"ת 'קרית חנה דוד', רבי חיים חורי מג'רבא (ובסוף ימיו בבאר שבע), רבי איסר זלמן מלצר, המקובל רבי מרדכי עטיה, רבי חיים צימרמן בעל ספר 'אגן הסהר' (מגאוני ארה"ב ובסוף ימיו בארץ), רבי יהושע מנחם אהרנברג אב"ד תל אביב, רבי יעקב עדס, רבי חיים סנואני מגדולי רבני תימן, הרב יוסף אליהו הנקין מגדולי הפוסקים בארה"ב, הרי"ש כהנמן ראש ישיבת פוניבז' וממקימי עולם התורה בארץ אחרי השואה, ועוד רבים אחרים. בוודאי שאין הכוונה שכל הנ"ל הגדירו את עצמם כאנשי הציונות הדתית, אבל יחסם למדינה ולפעליה ולנס שבהקמתה וקיומה היה רחוק מאוד ממה שנראה היום כנורמה בחלק גדול מן הציבור החרדי, והדברים מוכחים בספר בעליל.
פרק מיוחד ניתן לדמותו המיוחדת של רבי יחיאל יעקב ויינברג, ראש בית המדרש לרבנים בברלין וגדול רבני גרמניה לפני השואה, שחי בסוף ימיו במונטרה שבשוויץ. הוא ברח כל ימיו מפני המחלוקת, ומשום כך אף נמנע מלבקר בארץ (!); אך מדברים שכתב במקומות שונים, כאלה שנדפסו עוד בחייו, ומכּתבים שכתב לתלמידיו ונדפסו אחר פטירתו, מתגלה יחסו האמיתי למדינת ישראל; כמו למשל: "אני זקנתי ונחלשתי וסבלתי הרבה, אבל זכיתי לראות בתקומת מדינת ישראל וזו היא נחמתי, ועליה אני מודה לה' שהוציאני מגיא ההריגה ותופת הייסורים הנוראים". ובמכתב אחר: "מחנה ענקי של מקדשי השם, ובראשו שורה ארוכה של גאונים וצדיקים, סבבו כביכול את כסא הכבוד לעורר רחמים על עם ה', והוא החל לנחמנו, להרגיענו, להשקיט את כאבנו העמוק מני ים, ושלח לנו מתנה: את מדינת ישראל".
בראשית כל כרך נמצא פרק של בירורים על גאולה בדרך הטבע בשיטתם של עשרות מגדולי ישראל בכל הדורות, ובסוף הכרכים צולמו מסמכים שונים שצוטטו בגוף הספר, וכן נספח ובו הקונטרס הידוע של הרב אליהו כי טוב 'כבשי דרחמנא', עם תוספת דברים מאת המלקט. כרך שלישי בסדרה נמצא כעת בהכנה.
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ. על חודש אייר במקרא וימי ההודאה שבו. אליהו אריאל אדרי. ירושלים, חוסן ישועות שעל יד ישיבת הר המור, תשע"ג. קעה עמ' (02-6424242)
הרב אדרי שליט"א, ר"מ בישיבת הר המור, משמש כדיין בבית הדין באשקלון וכרב שכונת הר חומה בירושלים. בספר זה מובאים דברים שהעביר במשך תקופה ארוכה לתלמידיו בעניין מיוחדותו של חודש אייר, חודש שזכה לשאת על גבו את המועדים המיוחדים של ראשית צמיחת גאולתנו – יום העצמאות ויום ירושלים. הוא מראה עד כמה "חודש זה היוצא אל הפועל בדורותינו בהופעת רוממות גבורה ושיבה אל הקודש המתרחשים בו - הוכן מראש מקדם להופעת גאולה, יש בו רוממות עליונה, עם נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה".
ואכן, חלקו הראשון של הספר מברר את האירועים שאירעו לאבותינו בחודשי אייר של שלוש שנים רצופות – השנה שלפני יציאת מצרים והשנתיים הראשונות במדבר, מאמונה שלמה במשה "ויאמן העם", דרך "כי אני ה' רופאך" שלפני מתן תורה, ועד ההכנות לכניסה המיידית לארץ בראשית השנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים (חלקו הראשון של ספר במדבר) – אלא שגרם החטא ואבותינו נאלצו להתעכב עוד כ 38 שנה – "נפילה שאין בה כדי לגרוע את רום מעלת הזמן המוכשר לגאולה", כאמור.
חלקו השני של הספר כולל הסבר על משמעות צעדי הגאולה הנראים במוחש בחודש אייר בזמננו, ומובאים בו שיחות ליום העצמאות וליום ירושלים, ענייני הלל וקדושת ירושלים, דברים דבורים על אופניהם.
עָלֹה נַעֲלֶה. מאמר שלוש השבועות. מענה לספר 'ויואל משה'. תשובות מפי הרה"ג שלמה אבינר שליט"א. עריכה: הרב מרדכי ציון. בית אל, תשע"ב. 278 עמ' (02-9973168)
בארבעים ושמונה פרקים, במעין דו-שיח בין העורך לבין רבו הרב אבינר שליט"א, מוצגות כל הטענות והראיות והסברות שבספר הגדול 'ויואל משה' שנכתב בראשית ימי המדינה, ובמשנהו 'על הגאולה ועל התמורה' שנכתב בעקבות מלחמת ששת הימים. בספרים אלו ניסה הרבי הגדול מסטמאר זצ"ל להוכיח שאין שום עניין ביישוב הארץ בימינו בכלל - ושקיים איסור על הקמת המדינה וחיזוקה בפרט, ושכל הצרות שנגרמו בדורות האחרונים הן תוצאה של זלזול בחיוב שהתחייבה האומה לה' בשלוש השבועות הידועות, שלא למרוד באומות וכו'.
הרבי מסטמאר התמרמר כל ימיו על כך שלא הייתה לספרו תגובה תורנית רצינית של הרבנים הרבים שאותם הוא תקף, כולל רבים מהרבנים המזוהים עם אגודת ישראל - שגם הם אינם מחזיקים ברובי שיטתו. לאחר שנות דור מובאת בספר זה לראשונה תשובה מקיפה ושיטתית, המציגה את דברי האדמו"ר בכנות וברצינות, בכבוד ובענייניות, כדרכה של תורה, אך דוחה את דבריו באופן מוחלט ומשכנע.
מדובר על הרחבה כפולה ומכופלת של חוברת שכתב הרב אבינר לפני שנים רבות, ובה ליקט את כל התשובות לטענות הידועות נגד הזלזול-לכאורה של העולים לארץ ומיישבים אותה בשלוש השבועות, ובהן התשובה הפשוטה ביותר: אין פוסקים על פי דברי אגדה בניגוד להלכות מפורשות, ולרוב הראשונים מצוות יישוב הארץ וכיבושה בפועל נוהגת לדורות, גם בזמן הזה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
