ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלון בן איריס
התפלא האיש מאד ושאל – הרי זו קללה שאלוקים מסתתר מאיתנו, ומדוע אתם שרים על כך?
ענו לו המשוררים – אינך מבין את עומק הכוונה בפסוק. אנו שרים על כך, שאלוקים מסתתר בתוכינו. ויותר מזה – אלוקים מסתתר בתוך ההסתר. אלוקים לא נעלם בעומק ההסתר, הוא מצוי ופועל בתוכו.
כל יהודי מאמין, שואל את עצמו מידי פעם - מה האלוקים המסתתר רוצה ממני? המציאות מסובכת ומפותלת, ואיני יודע כיצד לנהוג. אמנם, אלוקים מדבר אלי ואל העם כולו דרך המציאות הנסתרת, אך הקול עמום וקשה לפענח אותו.
במצבים אלה, כשאיננו יודעים כיצד לנהוג, אנו מתמלאים געגועים לימי קדם, וכיסופים לימים יבואו, עת המקדש עומד על מכונו, ונביאים מתהלכים בקרב ישראל, ואלוקים המסתתר מגלה פניו ומדריכנו בצורה בהירה.
ביטוי מיוחד לקריעת המסכים וחיבור גלוי, מצוי בפרשתנו, פרשת אחרי מות. בפרשה אנו מצווים על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים. אהרון מצטווה – "ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת... בזאת יבוא".
המסך המבדיל בין הקודש לקודש הקודשים, נקרא – פרוכת. בפרשיות המשכן, כל היריעות ששימשו כמסך (לפתח המשכן והחצר) נקראות – מסך. לעומתן – המסך שהבדיל בין ההיכל לקודש הקודשים נקרא – פרכת. המילה – 'פרוכת' היא מלשון – 'פרך', שמשמעותו – הפריד, פיצל, ריסק.
כלומר – הפרוכת שמבדילה את קודש הקודשים, מפרידה מאתנו, כביכול, את מקום השראת השכינה.
בתוך קודש הקודשים, מונחים בארון העדות שני לוחות הברית, המבטאים את השראת השכינה בתוכנו, אך הפרכת מבדילה אותם מאיתנו. בנוסף – הארון מכוסה ב'כפורת'. במילים – 'כפרת' ו'פרכת' יש את אותם אותיות בסדר שונה. ואכן, במבט ראשוני, תפקידה של הכפורת שווה לתפקידה של הפרוכת, להסתיר מאיתנו את השראת השכינה. ובאמת רש"י (שמות כה, יז) מפרש את המילה כפורת מלשון כיסוי.
אולם, האבן עזרא מציין שלפי האמור כאן זה כיסוי. משמע למילה 'כפרת' מצד עצמה יכולה להיות משמעות אחרת. ואכן, השורש – כ.פ.ר. בעברית יש לו גם משמעויות אחרות. את- "וכיפר אדמתו עמו", מפרש רש"י: לשון ריצוי ופיוס. ובמקום אחר (גיטין נו.) מבאר לשון קינוח וניקיון. כלומר המילה כפורת מתפרשת גם כלשון הפוכה של חיבור וגילוי, שהרי פיוס וניקיון הם דווקא עניינים של חיבור וגילוי. (ומה לנו יותר מיום כיפור, לשון – כ.פ.ר., שהוא יום של פיוס וחיבור מחודש). ואכן מצאנו במדרש – "יכול יהא כיסוי לארון? תלמוד לומר – כפורת לארון ואין כיסוי לארון".
ואכן, מהכפורת עצמה נעשו הכרובים. הכרובים, שפניהם איש אל אחיו, מייצגים את הקשר ההדדי והגלוי בין ישראל לאבינו שבשמיים. הכרובים הם גם המקום שממנו מתגלה ה' ומדבר למשה ונותן לנו את התורה. אמור מעתה – כיסוי וגילוי משמשים בכפורת, ללמדך על האלוקים המתגלה ומדבר אלינו ובתוכינו בתוך ההסתר.
ביום כיפור, עת מתכפרים עוונותינו וסרה המחיצה המבדילה בינינו ובין הקדוש ברוך הוא, חוצה הכהן הגדול בשליחות כולנו את הפרוכת המבדילה בינינו ובין השראת השכינה. הוא מגיע אל פני הכפורת, אשר משנה את סדר האותיות של הפרוכת, ומלמדת על גילוי הפנים של ה' אלינו מתוך כל הכיסויים.
שם בקודש הקודשים, מכסה ענן הקטורת את הכפורת, "כי בענן אראה על הכפורת". 'קטר' בארמית משמעותו 'קשר'. הקטורת מבטאת את הקישור המחודש וההתחברות. ענן אינו מסך של ממש, אלא ערפילים שדרכם אפשר לראות.
את הכיסוי הקבוע מחליף ענן הקטורת, ובזכות הקשר הטהור והמחודש מתגלים אלינו פני שכינה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
