ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְשִׁעוּר הַיְּחָסִים הָרְאוּיִים לַצּוּרָה הָאֱנוֹשִׁית אֵינוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁבְּרָאָהּ, וְכֵן שִׁעוּר הָאֻמָּה הַחַיָּה הָרְאוּיָה לְחוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּתוֹכָהּ, אֵינוֹ אֶלָּא לה' לְבַדּוֹ, וּלְפִיכָך צָרִיך לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ הַשִּׁעוּר וְהַקֶּצֶב מִמֶּנּוּ, וְאֵין לְהִתְחַכֵּם עַל דְּבָרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'". וְאֵיזוֹ עֵצָה אַתָּה רוֹאֶה לְהִדַּמּוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ, בִּכְדֵי שֶׁנְּחַקֶּה אוֹתָם וְלֹא נִתְחַכֵּם אֲנַחְנוּ בַּתּוֹרָה?
כד אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵין דֶּרֶך לָזֶה אֶלָּא בְּהַעְתָּקַת שְׁמוּעוֹתֵיהֶם וּסְמִיכָה עַל מָסֹרוֹתֵיהֶם, אִם יִמָּצֵא מִי שֶׁיֵּשׁ לְהַאֲמִינוֹ בָּזֶה, כְּגוֹן רַבִּים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבִּים, שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן בְּשֶׁכְּמוֹתָם הַסְכָּמָה, נוֹשְׂאִים הַתּוֹרָה וַעֲנָפֶיהָ וּפֵרוּשֶׁיהָ מֵאָז משֶׁה מְדֻיָּקִים בַּלְּבָבוֹת אוֹ בַּסְּפָרִים.
כה אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה דַּעְתְּךָ אִם יִמָּצֵא חִלּוּף בְּסֵפֶר אוֹ בִּשְׁנֵי סְפָרִים אוֹ בִּשְׁלשָׁה?
כו אָמַר הַכּוּזָרִי: יִתְחַשְּׁבוּ בְּרֹב הַסְּפָרִים, כִּי הָרַבִּים לֹא יִתָּכֵן בָּהֶם הַשֶּׁקֶר, וְיַנִּיחוּ הַיְחִידִים. וְכֵן יֵעָשֶׂה בַּמַּעְתִּיקִים כְּשֶׁיַּחְלְקוּ בֵּינֵיהֶם, הַמִּעוּט יָשׁוּב לְדַעַת הָרֹב.
כז אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה תֹּאמַר בְּאוֹת שֶׁתִּמָּצֵא בַּסְּפָרִים מְנֻגֶּדֶת לַסְּבָרָה, כְּמוֹ "צָדוּ צְעָדֵינוּ", הַאֵין אַתָּה סָבוּר שֶׁצָּרִיך לִהְיוֹת 'צָרוּ'? וַ"אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָׁוְא נַפְשִׁי", וְצָרִיך לִהְיוֹת 'נַפְשׁוֹ', וְזוּלַת זֶה הַרְבֵּה, לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יֻגְדְּרוּ.
כח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם תָּחִיל אֵת הַהֶקֵּשׁ עַל זֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ, הֲרֵי תְּשַׁנֶּה אֵת הַסְּפָרִים כֻּלָּם, תְּחִלָּה בָּאוֹתִיּוֹת, וְאַחַר כֵּן בַּמִּלּוֹת, וְאַחַר כֵּן בַּמִּשְׁפָּטִים הַמְחֻבָּרִים, וְאַחַר כֵּן בַּנִּקּוּד, וְאַחַר כֵּן בַּטְּעָמִים, וְיִשְׁתַּנּוּ הָעִנְיָנִים, וְכַמָּה פְּסוּקִים יָכוֹל הָאָדָם לְהַעְתִּיק עִנְיְנֵיהֶם אֶל הַהֵפֶך בְּשִׁנּוּי אֶחָד מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַנִּלְוִים, כֹּל שֶׁכֵּן כֻּלָּם.
___________________________
מבלעדי צמח – מצמח אחר השונה ממנו בצורתו. שעור האומה החיה – ידיעה מדויקת במעשים הראויים לאומה. חלוף – גרסה שונה. להעתיק עניניהם וכו' – על ידי שינוי אות אחת או מילה וכד' לפעמים תוכן הפסוק משתנה לגמרי.
ביאורים
במאמר הראשון, (ע – עט) ביאר ריה"ל ששורש האמונה הוא גם שורש המרי. כלומר, אותו הגורם עצמו, יכול להוביל אותנו לאמונה – בהתייחסות נכונה ומדוייקת אליו, אך גם עלול להוביל ל'מרי' – מרידה, בהתייחסות שגויה. האלילות התייחסה לעולם הטבע כמקור לכוחות עצמאיים הנאבקים זה בזה, כוחות שהינם עצמאיים ביכולותיהם ובפעולתם. היחס הנכון לכוחות השונים המקיפים אותנו הוא שהם בעלי כוח פעולה אך כוח זה ניתן בהם מאת היוצר – בורא העולם. על העיקרון הזה חוזר ריה"ל כמה וכמה פעמים במהלך הספר, בהקשרים שונים. כאן, עיקרון זה מנחה אותנו בדרך שצריך להתמודד עם טענות הקראים. ראינו שמקומו של הרגש בעבודת האלוהים הינו רק כגורם מתלווה. העיקר הוא עשיית הרצון האלוהי בצורה מדויקת ורק למעשה הזה ניתן לצרף התפעלות והתרגשות. עולם הטבע עבורנו הוא חידה. אנו יודעים שכאשר טומנים באדמה זרע, הוא יצמח. סגולת הצמיחה היא סגולה הקיימת בזרע ויוצאת אל הפועל עם זריעתו באדמה. אלא שלמרות ידיעת תכונות הזרע, עדיין איננו יודעים כיצד לייצר זרע בעצמנו. פעולת הזריעה היא שימוש בכוח שקיים בטבע באמצעות פעולה נכונה. גם עבודת האלוהים דומה במובן זה לפעולת הזריעה. אנו פועלים בצורה מדויקת על-פי ההנחיות האלוהיות. בשלב זה, אין לסברה ולהשערה שלנו מקום. כמובן, שלפעולה הנכונה צריכה להתלוות שמחה, אך רק כערך נלווה ולא כמרכז העבודה. מרכז העבודה הוא ההתמסרות לעשיית רצון ה' בדרך שבה נצטווינו. כאשר הבסיס הזה מובן ניתן להתמודד עם הטענות של אלה המשיגים על דרכנו, ובהקשר הנוכחי – כת הקראים.
הרחבות
* נוסחים מדויקים של התורה
וּמַה דַּעְתְּךָ אִם יִמָּצֵא חִלּוּף בְּסֵפֶר אוֹ בִּשְׁנֵי סְפָרִים אוֹ בִּשְׁלשָׁה? במהלך השנים נפלו שיבושים בחלק מההעתקות של ספרי התנ"ך, ובשל כך נמצאים לפנינו מספר נוסחים. הנוסח שנחשב למדויק ביותר הוא כתר ארם צובא.
'כתר ארם צובא' נכתב בזמן הגאונים על ידי שלמה בן-בויאעא והוגה בידי חכם המסורה והמדקדק הנודע, אהרון בן אשר. במהלך גלגוליו הגיע למצרים ולאחר מכן נלקח בידי נכד נינו של הרמב"ם לחאלב, שם נשמר בכספת בבית הכנסת העתיק. הרמב"ם , שראהו במצרים, כותב עליו את הדברים הבאים: "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו" [משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר-תורה ח, ד] בהמשך דבריו הוא מעתיק מהספר את כל המקומות שבהם הפרשיות פתוחות או סתומות.
נוסחים מדויקים נוספים הם כתב יד לנינגרד וכתר דמשק. זה האחרון היה גם הוא במשמרת בבית הכנסת בחאלב. כיום, ב"ה, ניתן בקלות רבה לעיין בתצלומי כתבי היד השונים.
שאלות לדיון
למה ברור לחבר שאין ביכולתנו לשער המזגים ולברוא בעלי חיים?
מלך הכוזרים חושש ששינוי קטן בספרים יגרור שינויים רבים אחרים – האם חשש כזה מוצדק? מה ניתן ללמוד מכך לחיים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
