ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
א. מתחילת ספר ויקרא ועד פתיחת "במדבר",
כמה זמן חלף ועבר?
כדי לדעת על שאלה זו לענות
גם לסוף ספר שמות כדאי לפנות.
ב. שני אחים בפרשתנו נזכרים,
ללא בנים - מתים ונקברים.
מצד אמם - אחייני גדול הנשיאים,
מצד אביהם - אחייניי גדול הנביאים.
ואביהם של אלו הבנים,
זכה להיות ראשון וגדול הכהנים.
האם בפרשתנו נסתיימה כבר אבלות ה"שלושים",
להסתלקותם של אלו האישים?
ג. בכור לאה ובכור רחל מתמודדים,
מי מהם יהיה גדול השבטים.
במפקד בסדרה - מי מהם יותר נכבד,
ולמי משניהם עם יותר רב?
השווה את מימצאי הבדיקה,
לפרשת פנחס לתוצאות הפקידה.
ד. במנין הלוויים אם נסכם את המספרים,
נמצא שבסכום הכללי – 300 חסרים.
שלוש מאות אלו לאן נעלמו,
ומדוע ולמה מהסכום הושמטו?
ברש"י תשובה לזו הסתירה
בפסוק האחרון שהחמישי קורא בסדרה.
ה. גיל הגיוס לצבא
בפרשתנו בפרוש נקבע.
ועוד ניתן לדלות מפרשתנו נתונים,
על שרותם הצבאי של הלווים והכהנים.
ו. בשבת ובשבועות בבית כנסת נקרא,
בכל שלושת חלקי המקרא:
שלוש פעמים (!) בספר "במדבר",
ובראשון לנביאי תרי-עשר.
בקדום שבספרי הכתובים – הקצרה שבמגילות,
וקריאה מרכזית מספר שמות.
נחתום את הקריאות שבצמד הימים,
בנביא הגולה - בן לגזע הכהנים.
ז. כעת משהו מתחום הפרפראות.
נעסוק מעט בחשבונות וגימטריות…
מנה את מספר כל הברכות הנאמרות,
במהלך כל הקריאות שבשאלה ו נזכרות.
הוסף להן את מספר כל הספרים,
שבשני הימים מארון הקודש מוצאים.
ותקבל מספר שהוא בלבד
קובע את מועדו של זה החג.
ח. חגנו הינו חג מתן-תורה,
אך איזו תורה ביום זה לנו נמסרה?
חמשת החומשים שלנו ניתנים,
רק בתום ארבעים שנה - הללו נחתמים.
וימי נתינת הלוחות - השלמים והשבורים,
הלא הם בי"ז תמוז וביום הכיפורים.
ואם כן, מה בשבועות בדיוק ארע,
שזכה בגללו להקבע כיום מתן תורה?
ט. שתי נשים – אחיות,
מעידות שנחשבות לנכריות.
ושתיהן מסכימות ונענות,
ממולדתן לארץ ישראל לפנות.
כל זאת מספרת לנו התורה,
בפרשת "ויצא" בספר "בראשית ברא".
והנה שתיים אלו היו לברכה נאמנה,
במסגרת ברכת העם לבועז בחתונה.
בועז זה נושא אישה בעקבות קניה,
אף היא מעידה על עצמה שהיא נכריה.
י. ועוד מעשה אמהות סימן לכלות:
אישה נוספת מוזכרת בזו הברכה,
אלמנה שלא במהרה זכתה למנוחה.
אף היא תבעה זכותה בעורמה,
ורק לאחר מבצע נועז נגאלה ויובמה.
מזרעה של אותה אישה שנגאלה,
היה הגואל את גִבּוֹרת המגילה.
י"א. שתי נשים שלשני אחים נשואות,
בימינו גיסות מכונות ונקראות.
אך לא זהו השם הנקרא,
ל"גיסה" כזו בלשון המגילה והמקרא.
י"ב. "ויואש ושרף אשר בעלו למואב,
וישובי לחם והדברים עתיקים".
ציטוט זה מפרק ד' בדברי הימים,
התדע למי הדברים הללו מכוונים?
להבנת הכנויים שבפסוק, יעוין בגמרא
בסוף הפרק החמישי ב"בבא בתרא".
תשובות
א. ספר שמות מסתיים בחנוכת המשכן בא' ניסן בשנה השנית ליצי"מ, זמן ספר ויקרא כולו הוא שמונת ימי המילואים, ספר במדבר נפתח במפקד בא' אייר (אמנם, בפרשת נשא חוזרים לחנוכת המשכן בפרשות הנשיאים).
ב. 'וימת נדב ואביהוא לפני ה'... ובנים לא היו להם'. נדב ואביהוא הם בני אהרן הכהן, אחייני משה רבינו, ואחייני נחשון בן עמינדב (אח אלישבע אשת אהרן, שמות ו', כ"ג). נדב ואביהוא מתו ביום חנוכת המשכן (א' ניסן) ופרשתנו מתחילה לאחר חודש בדיוק.
ג. בשני המפקדים ראובן כתוב בתחילה. שני השבטים הגדולים הם יהודה (במפקד הראשון- 74,600 ובמפקד השני- 76,500) ויוסף (באיחוד מנשה ואפרים, במפקד הראשון- 72,700 ובמפקד השני 85,200).
ד. במנין המפורט כתוב לבני גרשון- 7,500 , לבני קהת-8,600 , לבני מררי- 6,200 ובסה"כ- 22,300. במנין הכללי כתוב 22,000. רש"י מבאר שהשלוש מאות העודפים היו לויים בכורים שלא הוצרכו לפדיון ולכן לא נכתבו.
ה. 'מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא', בני לוי עובדים 'מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה' (ד', ג').
ו. בשבת קוראים פעמיים בפרשת השבוע (שחרית ומנחה) ומפטירים בהושע. בשבועות קוראים במגילת רות, בפרשת מתן תורה בשמות, בספר שני קוראים את מוסף היום מפרשת פנחס, ומפטירים ביחזקאל
ז. בקריאת התורה בשבת יש שבעה עולים ומפטיר, במנחה שלושה עולים ובשבועות חמישה עולים ומפטיר, כל עולה מברך ברכה בתחילה ובסוף- סה"כ 17 עולים ו34 ברכות. בהפטרה בשבת ובחג- ברכה בתחילה וארבע ברכות בסוף- סה"כ 10 ברכות. שתי ברכות לקריאת מגילה (ברכה ו'שהחיינו', והספרדים אינם מברכים) . סה"כ 46 ברכות. בשבת מוציאים שני ספרים (שחרית ומנחה) ובשבועות גם שני ספרים (קריאה ומפטיר). סה"כ 50, כזמנו של שבועות לאחר הפסח.
ח. מעמד הר סיני ועשרת הדברות, ועליית משה להר כדי ללמוד את התורה כולה ולמוסרה לעמ"י.
ט. רחל ולאה מסכימות לדברי יעקב לעלות מארם לארץ ישראל, ואומרות 'הלא נכריות נחשבנו לו' (לאביהן לבן). גם רות אומרת לבועז 'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה'. לאחר חתונתם העם והזקנים מברכים את בועז 'יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה'.
י. 'ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה', בועז הוא מבניו של פרץ, בנם של תמר ויהודה (כפי שמפורט בסוף המגילה).
י"א. נעמי אומרת לרות שתחזור כמו ערפה גיסתה 'הנה שבה יבימתך'.
י"ב. הפסוק נאמר בדברי הימים א' ד', כ"ב בפירוט צאצאי שבט יהודה.
הגמ' (ב"ב צ"א:) דורשת 'ויואש ושרף - אלו מחלון וכליון, ולמה נקרא שמן יואש ושרף? יואש - שנתיאשו מן הגאולה, שרף - שנתחייבו שריפה למקום; אשר בעלו למואב - שנשאו נשים מואביות; וישבי לחם - זו רות המואביה ששבה ונדבקה בבית לחם יהודה; והדברים עתיקים - דברים הללו עתיק יומיא (-הקב"ה) אמר'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
