ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד.
בבבלי כלל זה לא הובא. ורש"י (שבת ח. ד"ה רחבה) כתב שכוורת שזרקוה היא כרמלית.
המעביר מרה"ר לרה"י דרך אוויר - חייב פ"י ה"ב [סב.]
אבן שהיא נתונה ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה - המשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה חייב.
בבבלי צט: דן בזה ולא פשט, משום שמשתמש באוויר מקום פטור.
החילוק של ג' טפחים באגד יד - אינו בירושלמי בבלי צב. • פ"י ה"ב [סב:]
בבבלי חילק לגבי אגד יד בין למעלה משלושה טפחים לבין למטה משלושה טפחים, ובירושלמי חילוק זה לא הובא (ובדומה לזה לעיל שבת פ"ח ה"ג [נו.], ועיין מה שכתבנו שם).
המקור להוצאה ביד שמאל בבלי צב. • פ"י ה"ג [סב:]
וכתיב ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וכו' - שמן המאור בימינו וקטרת הסמים בשמאלו וכו'.
בבבלי לא הובא, ורש"י (ד"ה שכן) הביא את הירושלמי כאן.
כל "באמת" הלכה למשה מסיני בבלי צב: • פ"י ה"ד [סג.]
אמר רבי אליעזר: כל מקום ששנו "באמת" - הלכה למשה מסיני.
בבבלי הלשון: "כל באמת - הלכה היא", ולא מפורש שהיא הלכה למשה מסיני.
שניים שהוציאוהו - מחלוקת מה דעת רבי שמעון בבלי צב: • פ"י ה"ה [סג:]
קני גירדי (שהוציאוהו שניים. פני משה: הוא כלי כבד שזה אינו יכול וזה אינו יכול. קרבן העדה: הוא כלי קל שזה יכול וזה יכול) - רבי פוטר, רבי אלעזר בי רבי שמעון מחייב. אמר לו רבי כך שמעתי מאביך וכו' (נחלקו האם רבי שמעון פוטר או מחייב בזה).
בבבלי פשוט שרבי שמעון פוטר: בזה אינו יכול וזה אינו יכול - רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר, בזה יכול וזה יכול רבי מאיר מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים.
שימוש רבו בישיבה ובעמידה פ"י ה"ה [סג:]
אמר לו: רבי, כך שמעתי מאביך. אמר לו: שמשתי את אבא עומדות מה שלא שימשתן ישיבות.
בבבלי משפט זה לא הובא.
חיובם של גודלת כוחלת ופוקסת בבלי צה. • פ"י ה"ו [סד.]
הגודלת חייבת משום בונה וכו', הכוחלת חייבת משום כותבת, הפוקסת חייבת משום צובעת.
בבבלי כוחלת חייבת משום צובעת, גודלת ופוקסת משום בונה.
חיובם של המגבן, המחבץ והחולב בבלי צה.
הירושלמי דן בזה בשבת פ"ז ה"ב [נב:], ועיין מה שכתבנו שם.
התולש מעציץ כשהשורש כנגד הנקב בבלי צה: • פ"י ה"ו [סד:]
מה פליגין (רבי שמעון וחכמים) בשלא תלש כנגד הנקב, אבל אם תלש מכנגד הנקב אף רבי שמעון מודה (שחייב).
בבבלי הסתפק בדין שורש כנגד הנקב, ונשאר בספק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
