ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
אמרו חז"ל במדרש 1 :
"... יש בני אדם ששמותיהם נאים ומעשיהם מכוערים. שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים. שמותיהם נאים ומעשיהם נאים. שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים.
שמותיהם נאים ומעשיהם כעורים זה ישמעאל ועשיו, ישמעאל שומע אל, עשיו עושה רצון עושיו ומעשיהם רעים.
שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים אלו עולי בני ברק בני סיסרא בני תמח.
שמותיהם כעורים ומעשיהם כעורים אלו המרגלים מה כתיב בהן סתור שסתרו מן העולם."
ניתן ללמוד מכך ששמות הניתנים לילדים יכולים להיות סגולה טובה לדרכם אך אין הם מחייבים שכך יהיה.
כללים נדרשים ועצות בנתינת שמות לילדים
1. הסכמה בין הזוג.
2. לא לתת שם משונה. אם לסבא קראו סלמן לנכד אפשר לקרוא שלמה (כפי שקרא הרב אליהו זצ"ל לבנו ע"ש אביו).
3. ראוי לבחור שם לבנים ובנות שונה.
4. שם עברי – לא לועזי.
5. שם עם משמעות.
6. לא נהוג לקרוא שם על אדם שנפטר בגיל צעיר ממחלה או מלחמה,
ושלושה תנאים מאפשרים לקרוא על שם של נפטר צעיר ח"ו:
א. נתינת השם כשם שני.
ב. שם דומה – לנפטר קראו חנן לקרוא על שמו אלחנן.
ג. קראו לנפטר יצחק יקראו לתינוק יצחק על שם יצחק אבינו.
7. במידה והשם על זהות כפולה - לכוון על הצדיק שבהם. יהודית הייתה אשתו של עשיו וכן הייתה יהודית בבית שני, מבית חשמונאי, גיבורה. וכן ניתן לקרוא את השם 'ישמעאל' ויש לכוון על שמו של רבי ישמעאל כהן גדול.
8. אין לקרוא על שמות של מלאכים, למעט אלו הידועים כרפאל מיכאל אוריאל.
9. ניתן לתת שני שמות – אך אין זו חובה.
10.יש לזכור שהשם ניתן לכול החיים.
חשיבות גדולה יש לשמו של אדם: חכמי ישראל היו בודקים את אופיו של אדם על פי שמו. כך מסופר בגמרא במסכת יומא 2 :
רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי היו הולכים בדרך, ו'רבי מאיר הווה דייק שמא' – רבי מאיר היה מדייק בשמות. הגיעו לבית מלון לפני שבת ונכנסו להתארח בו. בכניסתו שאלו את בעל המלון מה שמו, ואמר להם 'כידור'.
אמר רבי מאיר לעצמו: נשמע שם זה כאדם רשע 'כידור' – מזכיר את הפסוק 'כי דור תהפוכות המה'.
רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצלו את כספם, ורבי מאיר החביא כספו בבית הקברות שהיה באזור.
בשבת בבוקר קם כידור משנתו וסיפר לרבי מאיר שבחלומו נגלה אליו אביו ואמר לו שליד קברו יש כסף. אמר לו רבי מאיר שחלומות של ליל שבת אין בהם כלום. ליתר ביטחון הלך רבי מאיר לבית העלמין ושמר על כספו שהיה מונח שם.
במוצאי שבת ביקשו רבי יהודה ורבי יוסי את כספם ואמר להם כידור: להד"ם (לא היו דברים מעולם).
אמר להם רבי מאיר למה לא בדקתם את שמו? אמרו לו רבי יהודה ורבי יוסי למה לא הזהרת אותנו? אמר להם: בדיקת שמות אינה מאבחנת את אופיו של האדם בוודאות, אבל בהחלט צריכה לעורר חשד.
הלכו רבי יהודה ורבי יוסי והשקו את כידור יין, והלכו לאשתו ואמרו לה: כידור ביקש שתחזירי לנו מה שהפקדנו אצלכם, ונתנו הוכחה לדבריהם את סוג האוכל שנתנה לו באותו היום. (הם ראו מה אכל בשיירי האוכל שעל שפמו.) נתנה להם האשה את כספם. כששמע כידור מעשה זה כעס על מעשיה והרגה.
מסיפור זה אנו למדים עד כמה יש להקפיד לתת לילד שם ראוי.
מספרים בשמות
היה פעם רב שהיה מחשב את הגימטרייה של שמות בני זוג לאחר נישואיהם וקובע אם הם מתאימים או לא, ועל פי זה היה אומר לזוגות להתגרש ח"ו.
קרא לו הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמר לו: אתה צריך להתגרש כי הגימטרייה של שמך ושם אשתך מראה שאתם לא מתאימים.
אמר לו : כיצד אתגרש ויש לי 8 ילדים, אמר לו הרב אליהו: אם כן אל תגרום לאחרים להתגרש, ומאז חדל ממעשיו הנלוזים.
יש כאלה שקוראים לילדיהם שמות שיתאימו להם גם מעבר לים, לדוגמה: בן, טום וכדומה. אלא שראוי שהשם יזכיר לכולם שאנו יהודים!
מובא בספר נפלאים מעשיך 3 :
מעשה ביהודי עשיר גדול שהיו לו עסקים רבים. פעם אחת הזמינו אחד השרים לארוחת ערב יחד עם שרים נוספים ועוד אנשים מכובדים. לאחד השרים הפריע כיצד יהודי זה מוזמן לאירוע נוצץ ומכובד שכזה וארגן עשרות ילדים שיפגינו נגדו ובבואו יצעקו לו "יהודי יהודי".
כך היה: בהגיעו בכרכרה למקום האירוע הגיעו עשרות ילדים וצעקו לו: "יהודי, יהודי." בהגיעו שמע את קריאותיהם וזרק להם מאות זהובים.
בסעודה אמר לו השר שארגן את ההפגנה: ראה כיצד הילדים ביזו אותך וקראו לך קריאות גנאי.
אמר לו היהודי אספר לך סיפור : היה אדם עשיר אשר ירד מנכסיו ולא היה לו אלא אבן יקרה מיוחדת במינה שירש מאביו. החוסר בכסף גרם לו ללוות חמישים אלף זהובים והפקיד כערבון את האבן היקרה. אחר כך לקח שוב הלוואה חמישים אלף זהובים, ושוב ושוב עד שלקח בסך הכול מאתים אלף זהובים. אמר לו אדם: מכור לי את האבן היקרה ב500 אלף זהובים, תחזיר לי 200 אלף שלקחת בהלוואה, ויישארו לך 300 אלף זהובים. מדוע אתה נשאר שקוע בחובות?
אמר לו בעל האבן: אינני מעוניין! כול זמן שיש לי אבן יקרה אנשים מוכנים להלוות לי כסף, ומתייחסים אלי בכבוד. אך כשלא תהיה לי אבן שכזו לא יתייחסו אלי כלל, כל מעמדי הוא בזכות האבן.
אמר לו היהודי העשיר לשר: שמחתי לשמוע שהם צועקים שאני יהודי ואם היו לי יותר זהובים הייתי זורק להם אף יותר כסף.
היהדות היא כמו אותה אבן יקרה שבזכותה יש לנו הכול ובלעדיה אין לנו שום יחוד. ואם אני נמצא בעולם העסקים ולא כול כך מצליח לשמור על יהדותי אך שקוראים לי יהודי אני שמח על כך, שכך מזהים אותי עדין כיהודי.
אנו צריכים להתגאות ביהדותנו, בשמות ראויים ומתאימים, ולא לקרוא בשמות שאינם יהודיים ובמיוחד לאחר שיבתנו למולדתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
