ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
מאמר חמישי י"ט- כ'
בתחילת מאמר חמישי עוסק ריה"ל בסתירה בין ההכרה שלנו שה' משגיח על העולם, לבין הטענה שלאדם ישנה בחירה חופשית. החבר מראה למלך שכולנו מכירים בכך שישנה בחירה חופשית. לאחר מכן, מעמיק החבר בבירור המושג 'השגחת ה''.
יט אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה מַסְפִּיק לְמַזְכֶּרֶת. וְאֵין סָפֵק שֶׁזֶּה אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ בְּעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל וְאֵלֶּה הָאֱמוּנוֹת, אָמְנָם הוּא מֻעְתָּק מִזָּכְרְךָ מַה שֶּׁאֲמָרוֹ זוּלָתְךָ, וַאֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא טַעַמְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ, וּכְבָר אָמַרְתָּ לִי כִּי אַתָּה מִתְנַגֵּד לַחֲקִירָה בָּזֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ. אַך אֲנִי סָבוּר שֶׁאֵין לְךָ מָנוֹס מִן הַחֲקִירָה בִּשְׁאֵלַת הַגְּזֵרָה וְהַבְּחִירָה, הוֹאִיל וְהִיא שְׁאֵלָה מַעֲשִׂית, וְאִם כֵּן אֱמֹר לִי דַּעְתְּךָ בָּהּ.
כ אָמַר הֶחָבֵר: לֹא יַכְחִישׁ טֶבַע הָאֶפְשָׁרִי אֶלָּא עִקֵּשׁ, מִתְוַכֵּחַ, אוֹמֵר מַה שֶּׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ, לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מֵהִתְכּוֹנְנוּתוֹ לְמַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ אוֹ חוֹשֵׁשׁ מִמֶּנּוּ, מַה שֶּׁמּוֹרֶה לְךָ שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי וְתוֹעִיל בּוֹ הַהִתְכּוֹנְנוּת. וְאִלּוּ הָיָה מַאֲמִין שֶׁהוּא הֶכְרָחִי, הָיָה נִכְנָע, וּלְמָשָׁל לֹא הָיָה מִתְכּוֹנֵן בִּכְלֵי נֶשֶׁק לִקְרַאת אוֹיְבוֹ וְלֹא בְּמָזוֹן לְרַעֲבוֹנוֹ. וְאִם יִטְעַן שֶׁזֹּאת הַהִתְכּוֹנְנוּת מֻכְרַחַת גַּם הִיא לְמִי שֶׁמִּתְכּוֹנֵן, וַעֲזִיבַת הַהִתְכּוֹנְנוּת מֻכְרַחַת לְמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכּוֹנֵן, הֲרֵי כְּבָר הוֹדָה בַּסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת, וְשֶׁבָּהֶן קִיּוּם הַמְאֻחָרוֹת, וְהוּא יִפְגַּע בָּרָצוֹן בִּכְלַל הַסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת. וְאִם יִהְיֶה יָשָׁר וְלֹא יִתְעַקֵּשׁ יוֹדֶה כִּי יִמְצָא עַצְמוֹ שֶׁהָרְשׁוּת נְתוּנָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ בַּדְּבָרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים לוֹ, אִם יִרְצֶה יַעֲשֵׂם וְאִם יִרְצֶה יַעַזְבֵם. וְאֵין בָּאֱמוּנָה הַזֹּאת הוֹצָאַת דָּבָר מִדִּין ה' יִתְעַלֶּה, אֶלָּא הַכֹּל שָׁב אֵלָיו בָּאֳפָנִים שׁוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר.
אֹמַר, כִּי כֹּל הָעֲלוּלִים מְיֻחָסִים אֶל הָעִלָּה הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנֵי אֳפָנִים: אוֹ בַּכַּוָּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אוֹ עַל דֶּרֶך הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת. מְשַׁל הָאֹפֶן הָרִאשׁוֹן, הַסִּדּוּר וְהָעֲרִיכָה הַנִּרְאִים בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים וּבַצְּמָחִים וּבַגַּלְגַּלִּים, אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן לַמַּשְׂכִּיל הַמִּתְבּוֹנֵן שֶׁיְּיַחֲסֵהוּ לְמִקְרֶה, אֶלָּא לְכַוָּנַת עוֹשֶׂה חָכָם, מַנִּיחַ כֹּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְנוֹתֵן לוֹ חֶלְקוֹ. וּמְשַׁל הַשֵּׁנִי, שְׂרֵפַת הָאֵשׁ הַזֹּאת, לְמָשָׁל, אֵת בּוּל הָעֵץ הַזֶּה. כִּי הָאֵשׁ גּוּף עָדִין, חַם, פּוֹעֵל, וּבוּל הָעֵץ גוּף נַקְבּוּבִי נִפְעָל, וּמִדֶּרֶך הֶעָדִין הַפּוֹעֵל שֶׁיִּפְעַל בְּנִפְעָלוֹ, וְהַחַם הַיָּבֵשׁ שֶׁיְּחַמֵּם וִיכַלֶּה לַחֻיּוֹת הַנִּפְעָל עַד שֶׁיִּתְפָּרְדוּ חֲלָקָיו. וְסִבּוֹת הַפְּעֻלּוֹת הָאֵלֶּה וְהַהִפָּעֲלֻיּוֹת הָאֵלֶּה אִם תְּבַקְּשֵׁן לֹא תִּרְחַק מִמְּךָ הַשָּׂגָתָן, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּמְצָא סִבּוֹת סִבּוֹתָם עַד שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הַגַּלְגַּלִּים, וְאַחַר כֵּן אֶל עִלּוֹת הַגַּלְגַּלִּים, וְאַחַר כֵּן אֶל הָעִלָּה הָרִאשׁוֹנָה, וּבְצֶדֶק אָמַר הָאוֹמֵר כִּי הַכֹּל בִּגְזֵרַת ה' יִתְעַלֶּה, וּבֶאֱמֶת אָמַר אַחֵר: בַּבְּחִירָה וּבַמִּקְרֶה, מִבְּלִי שֶׁיַּחְרֹג דָּבָר מִזֶּה מִגְּזֵרַת ה'.
___________________________
הגזרה והבחירה – האם הכול נקבע על ידי ה' או שהאדם בעל בחירה חופשית. שאלה מעשית – שיש ממנה השלכה מעשית. טבע האפשרי – יש לאדם בחירה חופשית במעשיו. שהדבר אפשרי – ולא גזור מראש. הכרחי – נקבע ונגזר מראש על ידי ה'. היה נכנע – לגזרת ה'. שזאת ההתכוננות מוכרחת – עצם רצונו להתכונן זו גזירת ה'. כבר הודה וכו' – הודה בכך שגזרת ה' יכולה לצאת לפועל באמצעים ולא דווקא בצורה ישירה. יפגע ברצון וכו' – הגזרה יכולה להתקיים באמצעים שונים ובכללם רצון האדם. העלולים – הנבראים. העִלה הראשונה – סיבת הסיבות, ה'. בכונה הראשונה – רצון אלוקי ישיר (בהשגחה פרטית). דרך השתלשלות – מבואר בהמשך הפִסקה. הגלגלים – השפעת מערכת הכוכבים. בבחירה ובמקרה – בבחירת האדם או במקרה טבעי.
ביאורים
המלך מעלה בפני החבר את שאלת 'הגזרה והבחירה' (בשונה משאלת 'הידיעה והבחירה', המופיעה בהמשך), המציבה קושיה אמונית בנוגע לבחירה החופשית. מצד אחד, היהדות מאמינה בהשגחת ה' על העולם - הכול מאת ה'. מצד שני, היהדות מכריזה על הבחירה החופשית של האדם, כלומר, האדם הוא האחראי הבלעדי למעשיו, והתוצאות של התנהגותו תלויות רק בו. לדעת המלך, גם החבר יסכים שאין מנוס מלהתמודד עם שאלה זו, כיוון שהיא מעלה סתירה הגיונית שמטרידה כל אדם מאמין, ויש לה השלכה מעשית על כל התנהגות האדם. החבר מציג שתי דרכים אפשריות להתמודד עם הסתירה:
א. צמצום המשמעות של הבחירה החופשית. דעה זו מקבלת את המונח 'השגחת ה'' כמות שהוא - ה' משגיח באופן ישיר ומוחלט על כל הנעשה בעולם. אם כן לבחירה של האדם אין השפעה של ממש על מה שיתרחש, היות שרק ה' קובע בסופו של דבר את המציאות. החבר מוכיח שגם הדוגלים בדעה זו לא מאמינים בה בלב שלם, כיוון שהיא מובילה בהכרח למסקנה שאין שום תועלת ברכישת כלי נשק לקראת יציאה לקרב, או בהצטיידות במצרכי מזון לקיום הגוף, אולם בשעת מבחן, כשהם עומדים בפני סכנה קיומית כמו רעב או מלחמה, הם יעשו כל מאמץ כדי לשמור על עצמם. מאחר שדעה זו אינה עומדת במבחן המציאות, אין טעם לדון בה.
ב. העמקה במושג 'השגחת ה'', כך שהוא לא ישלול את משמעות הבחירה האנושית, אלא ילווה אותה. בדרך זו בוחר החבר כדי ליישב את הסתירה, ומעתה הוא פורס משנה רוחנית סדורה, שמסבירה בהרחבה כיצד ה' משגיח על עולמו.
המפתח להבנה הוא חלוקה יסודית בין שני סוגי השגחה: א. 'השגחה ישירה' , כלומר פעולה אלוהית טהורה שלא תלויה בגורמי הטבע כגון יצירת חוקי הטבע עצמם או מעשי נסים שפורצים את גבולות הטבע. ב. 'השגחה עקיפה' , כלומר פעולה אלוהית דרך אמצעים וכוחות שונים שמתווכים בינה לבין העולם, כגון פעולה כימית של שריפת עץ על ידי האש. ה' לא שרף את העץ, אלא יצר חוקיות כזו שתגרום לאש לשרוף את העץ.
הרחבות
* שתי גישות ביחס לחקירות שכליות כבסיס לאמונה
אַתָּה מִתְנַגֵּד לַחֲקִירָה בָּזֶה. לאורך כל הספר אנו רואים ש'החבר' נמנע מראיות ומחקירות שכליות כיסוד לאמונה, ומבסס אותה על המסורת ועל המופתים. ריה"ל טוען שיש חיסרון בהוכחות שכליות, שכן רבים בהם הספקות וחילוקי הדעות, ולרוב הטענות אין הוכחה חותכת [מאמר ראשון יג]. לעומתו, הרמב"ם, בספרו 'מורה הנבוכים', דוגל בהוכחות שכליות כיסוד לאמונה. וכך כותב הרמב"ם: "וכשיהיה האיש שלם... יגיע למדרגה שיאמין בדעות האמתיות ההם בדרכי האמונה האמיתית, אם במופת (הוכחה חותכת) במה שאפשר בו מופת, או בטענות החזקות במה שאפשר...".
* האם יש לאדם בחירה חופשית?
בִּשְׁאֵלַת הַגְּזֵרָה וְהַבְּחִירָה. בניגוד לגישתו של הכוזרי, שתתבאר בהמשך, הגורסת כי אין סתירה בין הבחירה החופשית של האדם לידיעה האלוהית את העתיד להיות, קיימות גישות שונות של גויים ביחס לסוגיה:
שיטת הפילוסופים – גורסת כי אין לאלוה ידיעה בדברים הקורים בעולם הזה. "וכן הוא (האלוה) נעלה אצל הפילוסופים מידיעת הפרטים מפני שהם משתנים עם העיתים, ואין בידיעת אלוהים שינוי" [מאמר ראשון, א].
שיטת ה'אשרעיה' – טוענת, שאין לאדם בחירה חופשית אלא הכול נגזר על ידי האלוה. [שיטה זו הובאה במורה נבוכים א, לד, שמונה פרקים לרמב"ם ח].
ריה"ל דוחה את גישות אלה, ובהמשך המאמר תתברר שיטתו.
שאלות לדיון
הכוזרי אומר שעל שאלתו יש לענות מהניסיון/הבירור האישי ולא ממה ששומעים מאנשים אחרים. מהו היחס הנכון בין הבירור האמוני האישי לבין הלימוד מספר ומרב?
בלשון פשוטה, העיסוק ב"סיבות" הוא בעצם "המדע". מה היחס שצריך להיות בין המדע לאמונה?
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.












