ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
לפני הפגישה עם הנשיא ז'אק שיראק, לקחו את הרב אליהו לביקור במוזיאון הלובר בפריז. כאשר הציגו בפניו את כיסאו של נפוליאון, הרב התעניין: "מי היה נפוליאון?"
שגריר ישראל ויתר מלוויו והמארחים הצרפתים נדהמו ונבוכו: איך רב כל כך חשוב, שהיה הרב הראשי לישראל, לא שמע מעודו על נפוליאון?!
לאחר שנענה, הוסיף הרב לשאול: "מתי נפוליאון חי?"
"לפני מאתיים שנה", הייתה התשובה.
"כמה עולה הכיסא שלו?" שאל הרב לפתע.
תדהמת המארחים הצרפתים ומבוכת המלווים היהודים גברו עוד יותר.
"הכיסא לא עומד למכירה", ענה אחד המארחים.
"אבל אני מוכן לשלם על הכיסא ככל שיידרש!" הפציר בו הרב.
"זו המסורת שלנו. זו ההיסטוריה שלנו", מחה הצרפתי באוזני הרב, "אנחנו לא מוכרים את זה תמורת שום הון שבעולם!"
הסיור במוזיאון הענקי והמפואר המשיך, והפמליה הגיעה לתמונתו של המלך לואי הארבעה עשר.
הרב שאל: "כמה התמונה הזאת עולה?"
שוב נבוכו כולם: "כבוד הרב. זה מוזיאון לאומי, זו לא סתם גלריה רגילה..."
"אבל אני מוכן לשלם על זה ככל שתדרשו!" התעקש הרב, "למה שלא תאפשרו לי?!"
"זו ההיסטוריה שלנו", הסביר המארח הצרפתי, "זה המלך שהיה לנו. איך אפשר למכור דבר כזה?!"
אנשי השגרירות הישראלית היו במבוכה גדולה. הם לא הבינו מדוע הרב אליהו זקוק לפריטים ההיסטוריים הללו ואיך הוא לא מבין מה שכל אדם פשוט מבין - שמדינה לא מוכרת את סמליה הלאומיים בעד שום הון שבעולם.
לאחר הביקור במוזיאון הגיעה עת הפגישה בין הרב אליהו לנשיא שיראק. בתחילה נאם הנשיא הצרפתי. לאחר מכן אנשי השגרירות הישראלית, שחששו מדעותיו הידועות של הרב, סיכמו ביניהם שהרב ידבר בעברית ואילו המתורגמן יבדה מלבו נאום נימוסי ונחמד ולא יתרגם באמת את דבריו.
הרב החל לדבר והמתורגמן אמר, כפי שתוכנן, דברים אחרים לחלוטין. הרבנית צביה שמוצאה מרוקאי קלטה מיד שהמתורגמן אינו מתרגם באמת את דברי הרב, אלא אומר דברים אחרים. מבלי להתבלבל היא אמרה לבעלה באוזני כולם: "הוא לא מתרגם את דבריך!"
הרב אליהו הפסיק את נאומו וביקש מהשגריר הישראלי בעצמו שיתרגם את דבריו, והלה נאלץ לעשות זאת בעל כורחו.
ואז סיפר הרב: "ביקרתי היום בלובר, המוזיאון הלאומי של צרפת. הציגו בפניי את כיסאו של נפוליאון ועשיתי את עצמי שאיני מכיר אותו וביקשתי לקנות את כיסאו. אמרו לי שנפוליאון חי לפני מאתיים שנה וכי הוא יקר ללב עמו ולכן כיסאו אינו עומד למכירה בשום אופן. לאחר מכך הראו לי את תמונתו של המלך לואי הארבעה עשר, שחי לפני שלוש מאות וחמישים שנה, ואמרו לי שתמונתו היא נכס לאומי שאינו עומד למכירה".
ואז הרב הישיר את מבטו אל הקהל ואל הנשיא והגביה את קולו: "ואילו ירושלים עיר הקודש שלנו קיימת כבר שלושת אלפים שנה, ודורשים מאיתנו למוכרה ולחלקה. איך אתם דורשים מאיתנו לחלק את ירושלים?! זו ההיסטוריה שלנו! איך זה ייתכן?!" קרא בהתרגשות.
בסיום דבריו של הרב כל הנוכחים ניצבו על רגליהם ומחאו כפיים בהתלהבות. הנשיא ז'אק שיראק קם גם הוא מעל כיסאו ואמר: "ברצוני לנאום כעת פעם נוספת, בניגוד לפרוטוקול הטקס".
השגריר הישראלי נבהל ואמר לרב: "כבוד הרב. בוא נצא החוצה כעת, כי כנראה הסתבכנו..."
"מה פתאום שנצא?!" תמה הרב, "הנשיא ביקש שנישאר".
ואז הנשיא הצרפתי אמר: "כולי התפעלות מדברי הרב מרדכי אליהו. פעם בחיים שומעים דברים כאלה! יש לנו מדליית כבוד מיוחדת שאנחנו מעניקים רק לנשיאים ולראשי מדינות יחידי סגולה. כעת אני מתכבד להעניק אותה לרב מרדכי אליהו".
הנשיא העניק לרב את המדליה היוקרתית ברוב כבוד והדר, ושגריר ישראל, שרצה לפני רגע שהאדמה תבלע אותו, לא ידע את נפשו מרוב שמחה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
