ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הביא ארבעה דיקרנין (עמודים, כמו "קונדיסין" בבבלי) וסיכך על גביהן - סוכה כשירה.
סוכה ד: רבי יעקב מכשיר וחכמים פוסלים (והשיירי קרבן דן בזה).
אמלתרא היא כלונסאות בבלי ג. • פ"א ה"א [ב.]
נתן מלתרא (אמלתרא) ויש בו רחב ארבעה טפחים - מתרת את המבוי.
יש דעה שאמלתרא היא קיני, ובמערבא אמרי פסקי דארזא (כלונסאות ארוכים). וכן משמע מהירושלמי כאן (וכן כתב גליון הש"ס על הירושלמי כאן).
הלכה כמיקל בעירובין ולא במחיצות פ"א ה"א [ב.]
שמואל אמר: הלכה כדברי המיקל בעירובין. אמר ליה רב חייה בר אשי וכו'. אמר ליה (שמואל): לא עירובין אמרתי אלא מחיצות (פני משה ביאר בתמיה, שאמרתי רק בעירובין ולא במחיצות. וקרבן העדה הגיה: ולא מחיצות, וכוונתם זהה).
מו. סתם שהלכה כמיקל בעירובין.
מחלוקת האם השיעורים להקל או להחמיר בבלי ג. • פ"א ה"א [ב:]
דרב אמר סוף שיעורן (של קורת העירוב) להקל, רבי יוחנן אמר סוף שיעורן להחמיר.
דנו במקרה שחלק מהקורה בתוך השיעור וחלק מחוצה לו, ונראה שזו גם כוונת הירושלמי כאן.
מחלוקת בשיעור תל המתלקט פ"א ה"א [ב:]
היה שם גדר, אם מתלקט הוא עשרה טפחים מתוך שלשה - צריך קורה, ואם לאו - אין צריך. אית תניי תני: מתוך ארבע. מאן דמר (דאמר) מתוך שלש - רבנן, מאן דמר מתוך ארבע - רבי מאיר.
שבת ק. פשוט שדין תל המתלקט הוא בארבע אמות.
מחלוקת מה מקור השיעורין בבלי ד:
הירושלמי דן בזה בחגיגה פ"א ה"ב [ד:], ועיין מה שכתבנו שם.
אמלתרא למבוי רחב מעשר בבלי יא. • פ"א ה"א [ג.]
לרוחב איתמרת, ורבנן עבדין לה אפילו בגבוה (קרבן העדה וגליון הש"ס על הירושלמי: אמלתרא מועילה בגובה הפתח אפילו למבוי רחב מעשר. פני משה: צורת הפתח מועילה אפילו בגבוה מעשרים אמה).
לגבי אמלתרא למבוי רחב מעשר - נשאר בספק, ולגבי צורת הפתח למבוי גבוה מעשרים אמה - הסתפק והסיק שמועילה.
מבוי שנפרץ מצידו ומראשו בבלי ו. • פ"א ה"א [ד:]
רב ירמיה בשם רב: מבוי שנפרץ מכנגדו (מראשו) - ארבעה, מן הצד - יותר מעשר. חברייא בשם רב: לא שנייא בין שכנגדו בין מן הצד ארבעה.
רב אמר שמצידו בעשר ומראשו בארבעה, ורב הונא אמר אחד זה ואחד זה בארבעה.
גירסא הפוכה במחלוקת בפסי חצר בבלי יב. • פ"א ה"א [ה.]
רבי אומר בפס אחד, וחכמים אומרין בשני פסין.
הדעות הפוכות: חכמים אומרים פס אחד ורבי אומר שניים 1 .
כמה חצירות ובתים במבוי פ"א ה"א [ה:]
כמה חצירות יהו במבוי (כדי שיועילו לחי וקורה)? רב ושמואל תרויהון אמרין: אין להן פחות משתים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן: אפילו חצר אחת מיכן וחצר אחת מיכן. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן אמר: אפילו חצר מיכן ובית מיכן, (או) בית מיכן וחנות מיכן. רב נחמן בר יעקב בשם רבי יוחנן: מבוי אין פחות משני חצירות, חצר אינה פחותה משני בתים.
עד. רב אמר: שיהיו שתי חצירות ולכל חצר שני בתים, שמואל אמר: בית אחד וחצר אחת, רבי יוחנן אמר: אפילו חורבה.
שני בתים בשני צידי רשות הרבים בבלי ו: • פ"א ה"א [ו.]
רבי יהודה אומר: לחי מיכן ולחי מיכן קורה מיכן וקורה מיכן, וחכמים אומרים: לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן.
לשון חכמים היא: אין מערבין רשות הרבים בכך, ולא אמרו כיצד כן מערבין.
כיצד מערבין דרך רשות הרבים בבלי ו. • פ"א ה"א [ו.]
חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בית שמאי אומרין דלת מיכן ודלת מיכן וכשהוא מכניס מוציא ונועל, ובית הלל אומרין דלת מיכן וצורת פתח מיכן.
דעת בית הלל שדלת מכאן ולחי וקורה מכאן.
כמה יהיה בין שתי קורות בבלי יד. • פ"א ה"ג [ז.]
שתי קורות בזו חצי טפח ובזו חצי טפח - כמה יהא ביניהן? רבי זעירא אמר: חצי טפח, מה בין חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן וחצי טפח באמצע. תני רבי הושעיה: טפח.
נחלקו האם טפח או שלושה טפחים.
המחלוקת בשיעור לבוד וטעם הדעות בבלי ט. • פ"א ה"ג [ז:]
קורה שהיא יוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל השיני (השני), או שהיו שתים זו כנגד זו - אם יש בין זו לזו שלשה טפחים צריך קורה, ואם לאו אין צריך קורה. אית תניי תני (יש אומרים) ארבעה. מאן דמר (דאמר) שלשה - כדי עבירת אדם, מאן דמר (דאמר) ארבעה - כדי מקום (מקום חשוב).
היא מחלוקת בין רשב"ג לרבנן, והירושלמי מוסיף את טעם המחלוקת.
נראה מבחוץ ושווה מבפנים הוא לחי בבלי ט: • פ"א ה"ו [ח:]
ונראה כפס מבפנים ושוה מבחוץ, או שנראה כפס מבחוץ ושוה מבפנים - נידון כלחיים.
נראה מבפנים ושווה מבחוץ הוא לחי, נראה מבחוץ ושווה מבפנים הוא מחלוקת.
ברייתות שאין סומכים עליהן פ"א ה"ו [ט.]
כל משנה שלא נכנסה לחבורה (ברייתא שלא נשנתה אצל רבי חייא ורבי אושעיא) אין סומכין עליה.
חולין קמא. הלשון: כל מתניתא דלא תניא בי רבי חייא ורבי אושעיא משבשתא היא ולא תותבו (תקשו) מינה בי מדרשא.
מחלוקת אם דין דופן שווה לדין לחי פ"א ה"ז [ט:]
תני כל דבר שיש בו רוח חיים עושין אותו דופן (לסוכה) ואין עושין אותו לחי (למבוי) דברי רבי מאיר, וחכמים אומרין: אין עושין אותו דופן אבל עושין אותו לחי. אמר רבי אחא: חד תנא הוא, מאן דמר (דאמר) עושין אותו דופן עושין אותו לחי, ומאן דמר אין עושין אותו דופן אין עושין אותו לחי. אמר רבי יוסה: תרין תנאין אינון.
סוכה כג. רבי מאיר משווה שכל דבר שיש בו רוח חיים אין עושים ממנו לחי ודופן.
מבוי שאורכו כרוחבו בבלי יב:
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ו ה"ח [מג.], ועיין מה שכתבנו שם.
צמו כדי לזכות לראות את רבי חייא בבלי יג:
הירושלמי דן בזה בכתובות פי"ב ה"ג [סו.], ועיין מה שכתבנו שם.
המעשה שרבי מאיר ברח ורבי ראה את עורפו בבלי יג:
הירושלמי דן בזה בביצה פ"ה ה"ב [כ:], ועיין מה שכתבנו שם.
תלמיד שידע לטהר את השרץ בבלי יג:
הירושלמי דן בזה בסנהדרין פ"ד ה"א [כא.], ועיין מה שכתבנו שם.
יצאה בת קול שהלכה כבית הלל בבלי יג:
הירושלמי דן בזה ביבמות פ"א ה"ו [ט.], ועיין מה שכתבנו שם.
הטעם שהלכה כבית הלל בבלי יג:
הירושלמי דן בזה בסוכה פ"ב ה"ח [יא:], ועיין מה שכתבנו שם.
צא וראה היאך הציבור נוהג בבלי יד:
הירושלמי דן בזה ביבמות פ"ז ה"ב [מ.], ועיין מה שכתבנו שם.
דבר שאינו קבוע אינו מחיצה ואוהל בבלי טו: • פ"א ה"ז [ט:]
רבי מאיר ורבי יוסה ורבי אלעזר בן עזריה - שלשתן אמרו דבר אחד (שדבר שאינו קבוע אינו מועיל). רבי מאיר דלחיים - מטמא משום גולל רבי מאיר מטהר, רבי יוסה דאהילות - רבי יוסה אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה, רבי אלעזר בן עזריה דתני מעשה בי רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה שהיו באין בספינה ועשה רבי עקיבה סוכה בראש הספינה ובאת הרוח והפריחתה, אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבה, היכן סוכתך?
לא הובא הדימוי בין המקרים הללו 2 .
כתיבת גט על ידות אוכלים בבלי טו:
הירושלמי דן בזה בגיטין פ"ב ה"ג [יב:], ועיין מה שכתבנו שם.
חילוק בין זכרותו לנרתיקו של קרן הפרה בבלי טו:
הירושלמי דן בזה בגיטין פ"ב ה"ג [יב:], ועיין מה שכתבנו שם.
המקור למעט גט מחובר לקרקע בבלי טו: • פ"א ה"ז [ט:]
הירושלמי כאן הובא גם בגיטין פ"ב ה"ג [יב:], ועיין מה שכתבנו שם.
לבוד בבלי טז. • פ"א ה"ח [י:]
כל הפחות משלשה כסתום.
הלשון: לבוד 3 .
מחלוקת בשיעור מחנה בבלי יז. • פ"א ה"י [יב:]
כמה היא מחנה? רבי חנניה אמר: מאה וכו', רבי יוחנן אמר: עשרה וכו', תני בשם רבי יודה: שנים עשר אלף.
לא הובאה מחלוקת זו.
גזל עצים במלחמת רשות ובמלחמת מצוה בבלי יז. • פ"א ה"י [יב:]
היוצאים למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים לחים ואסורין בגזל עצים יבישין, היוצאים למלחמת חובה מותרין בגזל עצים יבישין ולחין.
כתב רק שבמלחמת רשות מותרים בגזל עצים יבשים, ולא דן במלחמת חובה.
גזל עצים במלחמה בבלי יז. • פ"א ה"י [יב:]
אם היו עשויין חבילה אסור (לגוזלם לצורך מלחמה).
לא הובא.
הפטור במחנה הוא גם בחזירתן בבלי יז. • פ"א ה"י [יג.]
כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים.
לא הובא.
יש דעה שלוקים על תחומין בבלי יז:
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ג ה"ד [כג.], ועיין מה שכתבנו שם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








