ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
רבי אבהו רבי אלעזר: הנותן תפילין בלילה עובר בעשה, שנאמר: ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה - ימים ולא לילות.
מנחות לז: נחלקו האם עובר בעשה או בלאו, ומסיק שלהלכה אין איסור דאורייתא להניח תפילין בלילה, ומהפסוק "ושמרת" לומדים דיני פסח.
לדרשה שאינה גמורה מביאים אסמכתאות רבות פ"י ה"א [נט.]
כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין (כל דרשה שאינה גמורה אלא אסמכתא - מביאים לה אסמכתאות רבות).
לא הובא.
מקום שמוחו של תינוק רופס בבלי צה: • פ"י ה"א [נט.]
עד מקום שמוחו של התינוק רופף.
הלשון: רופס.
השמר ופן הם לא תעשה בבלי צו.
הירושלמי דן בזה בשבת פ"ז ה"ה [לג:], ועיין מה שכתבנו שם.
נשים שמקיימות עשה שהזמן גרמא בבלי צו.
הירושלמי דן בזה בברכות פ"ב ה"ג [יד:], ועיין מה שכתבנו שם.
העבד טבי היה מניח תפילין בבלי צו. • פ"י ה"א [נט:]
טבי עבד רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים.
מוזכרות רק נשים שהניחו תפילין.
תפילין חדשות לא יכניס שמא הן פסולות בבלי צו: • פ"י ה"א [נט:]
במה דברים אמורים בישנות, אבל בחדשות מותר (שלא להכניסן). למה? ישנות בדוקות וחדשות אין בדוקות (ושמא הן פסולות).
הטעם הוא שמא הם קמיע.
מתי צריך לבדוק תפילין בבלי צז. • פ"י ה"א [נט:]
תפילין צריך לבודקן אחת לשנים עשר חדש דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר אינן צריכות בדיקה (כלל). הלל הזקן אומר (תפילין) אלו מאבי אמה הן (ולא נבדקו מעולם).
לא הובא דין בדיקת תפילין כלל, והירושלמי נפסק להלכה ברמב"ם (תפילין פ"ב הי"א) ובשו"ע (או"ח סי' לט סעיף י).
בדיקת תפילין שנמצאו בבלי צז. • פ"י ה"א [נט:]
מצא שנים שלשה צבתין בודק זוג ראשון מצבת ראשון וכן בשני וכן בשלישי. יצחק בן אלעזר שאל: אחד חזקה לכולם או כל אחד ואחד בפני עצמו? אין תימר (אם תאמר) אחד חזקה לכולן - בודק זוג ראשון מצבת ראשון, אין תימר כל אחד ואחד חזקה בפני עצמו - בודק שלשה זוגות מכל צבת וצבת.
בודק שניים של יד ואחד של ראש או שניים של ראש ואחד של יד.
כיסוי תפילין מפני הגשמים בבלי צז: • פ"י ה"א [נט:]
אם היה עונת גשמים הרי זה מעטף בעור ומכסן (את התפילין).
לא הובא.
מותר לערות מים משום שאין בהם ממש בבלי צז: • פ"י ה"ב [ס.]
במערה מכד לכד היא מתניתא, דלא כן רבי יהודה כדעתיה דרבי יהודה אומר משקה טופח (כשיטת רבי יהודה שמתיר במים אין בהן ממש).
דחה זאת שלא התיר רבי יהודה אלא במים שבלועים בעיסה 1 .
מהלך כעומד בבלי צח.
הירושלמי דן בזה בשבת פ"א ה"א [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
אסור לטלטל אפילו כשלא נח על ד' על ד' ואפילו באוויר בבלי צח. • פ"י ה"ג [ס:]
משהגיע (הספר) לעשרה טפחים אסור, רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא: דרבי יודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה טפחים.
הסיק שהאיסור הוא רק כשהספר נח, כגון בכותל משופע. ומהירושלמי מוכח שסובר שאסור גם בלי הנחה, וכל דין הנחה על מקום ד' על ד' הוא רק לבבלי, כמו בסוגיא שבת ד.-ה. (וכן כתב יפה עיניים שבת ג:, ז., ק.).
מקום פטור ברוחב ארבעה טפחים פ"י ה"ד [ס:]
זיזין (שלפני החלון) וכתלין שגבוהין עשרה ורחבין ארבעה - מותר (להעביר מהם) לכאן ולכאן (לרה"י ולרה"ר, כדין מקום פטור), ובלבד שלא יחליף.
שבת ח: משמע שמקום פטור הוא רק כשאין בו רוחב ארבעה טפחים.
אלמלא ניתנה תורה - אינו בירושלמי בבלי ק: • פ"י ה"ז [סב.]
הביא שאלמלא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול וכו'. ובירושלמי לא הובא.
מותר לפתוח בשבת דלת שיש לה ציר בבלי קא. • פ"י ה"ח [סב:]
מתניתא בשאין להן צירין, אבל יש להן צירין הדא היא דתני וכו' פותח ונועל בשבת.
זו רק דעת אביי, אך לרבא מותר אפילו אם אין להם ציר אלא שהיה להן ציר.
פסוק, ספר ותפילין בשביל חולה פ"י הי"א [סג:]
אין קורין פסוק על גבי מכה בשם. וההן דקרא על יברוחא (מין חולי) - אסור. בוא וקרא פסוק זה על בנו שהוא מתבעת, תן עליו ספר או תפילין בשביל שישן - אסור. והתני אומרים היו שיר של פגעים בירושלם! אמר רבי יודן: כאן עד שלא נפגע (מותר) וכאן משנפגע (אסור). אי זהו שיר פגעים? מה רבו צרי וכל המזמור יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי.
סוגיא זו בסנהדרין קא., שם הוזכר שלא לרקוק עם שם ה', אך ספר ותפילין לא הוזכרו שם. כמו כן לא הוזכר החילוק אם כבר נפגע. שיר של פגעים והחילוק האם כבר נפגע הוזכר גם בבבלי שבועות טו:
אסור לנקוש על הדלת בשבת בבלי קד.
הירושלמי דן בזה בביצה פ"ה ה"ב [כ:], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקות נוספות האם עדיף לעבור בשוא"ת או בקו"ע בבלי קד: • פ"י הי"ד [סה.]
אמר לו רבי יוחנן בן ברוקה: לא נמצאתה משהא (משהה) בטומאה? אמר לו (רבי יהודה): לא נמצאת מרבה בטומאה? אמר לו: מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידו ממצות לא תעשה שבאת לפניו. אמר רבי יוסי בי רבי בון: אתייא אילין פלוגתא כאילין פלוגתא (עוד מחלוקות דומות), דתנינן תמן: כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב וכו', אמר לו: מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידך ממצות לא תעשה שבאת לפניך. תמן תנינן וכו' מתן ארבע במתן אחת וכו' אמר לו: מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידי ממצות שלא תעשה שבאת לידי.
לא הביא את המחלוקות הנוספות של שב ואל תעשה או קום עשה 2 .
מצבת אחת עשו כמה צבתות פ"י הי"ד [סה:]
ומה את אמר לה? מצבתא אחת למדו כמה צביתות, וכא (וכאן) משביתה אחת למדו כמה שביתות (כמו שצבת אחת עשתה כמה צבתות, כך משביתה אחת למדו כמה שביתות).
לא הובא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
