ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יג. 2+ עד יד. במשנה)
א. זמני איסור חמץ – כמי ההלכה
הדעות:
|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
|
| מותר מדאורייתא | איסור דאורייתא | |||||
| ר"מ | אוכלים | אסור מדרבנן | |||||
| ר"י | אוכלים | לבהמה | |||||
| ר"ג | אוכלים | תרומה | |||||
רב נחמן – הלכה כר"י.
שאלה - למה לא כר"ג?
- 1.הרי המשנה בדף כא. היא סתם משנה כר"ג.
(תחילה הגמרא שואלת שהיא כר"מ, אולם הגמרא שם מעמידה כר"ג).
- 2.ר"ג הוא "מכריע" במשנתנו,
כי לגבי חולין שזה רק עד 4 – ר"י כמותו.
ולגבי תרומה שזה עד 5 – ר"מ כמותו.
דחיות –
- 1.כיון שהם לא התייחסו לתרומה, אינו נחשב מכריע.
- 2.יש תנאים כר"ג:
- a.ר"א בן יהודה איש ברתותא -
לגבי ערב פסח שחל בשבת,
שמבערים את החמץ בערב שבת.
לגבי חמץ תרומה טהורה -
ר"א בן יהודה – מבער, מלבד מזון שתי סעודות לשבת, שיאכל עד השעה הרביעית.
חכמים - משאיר לשבת עצמה כי אולי ימצא כהנים להאכילם, ואז נותן לכלבים או מבטל.
ונפסק כר"א לגבי הביעור, ולכאורה גם לגבי הזמן.
דחיית רב פפא – הפסיקה היתה רק לגבי הביעור ולא לגבי הזמן.
(יג. שליש תחתון)
- b.רבי –
לגבי אדם ששמר על חמץ, והחמץ התחיל להתקלקל מעכברים, והיה ערב פסח,[1]
והדין הוא שצריך למוכרו,
אולם אם ימכור עכשיו יקבל מחיר נמוך.
ורב אמר לו לחכות כמה שיותר, ואז בשעה החמישית למכור.
ומכרו לגויים (כפי שרב יוסף העיד ממסורת (חת"ס)),
מכאן שהשעה החמישית כבר אסורה ליהודים, אך עדיין מותר בהנאה ובמכירה לגויים.
הערות:
- עקרונית ניתן היה להבין שהורה לו למכור ליהודים,
(ובכ"ז לא מכר לעצמו משום החשד),
אך המסורת של רב יוסף היתה שאמר לו למכור לגוי. - על עצם המכירה,
במשנה ב"מ לח יש מחלוקת אם המפקיד מוכרם או לא,
אולם כאן מוכרם לכו"ע כי זה יותר מכדי חסרונם.
(יג: 3+)
חלק ב – שתי החלות של ר"י
א. על גג האיצטבא (הגג שמעל העמודים), ולא על גב האיצטבא (על העמוד שעליו יושבים).
ב. שתי חלות תודה פסולות –
A. האם היו פסולות
לגירסת משנתנו היו פסולות,
רש"י - כדי שלא יפסלו חלות כשרות על ידי זה שיצטרכו לשרוף אותם בשריפת החמץ.
לגירסת ר"א – היו כשרות,
תוס' – הורידו אותם כמה דקות לפני סוף השעה החמישית והספיקו לאוכלם.
B. איך נפסלו? ("אמאי פסולות")
- 1.נפסלו בלינה
הובאו בי"ג, והיו המון לחמים, ולא הספיקו לאכול את כולם ולכן היו שנפסלו בלינה בבוקר.
- 2.הלחם לא נפסל, אלא דם הקרבן נשפך.
ואז מצד אחד אי אפשר לאכול את החלות וגם אי אפשר לפדותם, ולכן שמו אותם כסימן.
(וגם לר"א בר"ש, כיון שהדם ניתן בכלי – כנ"ל).
ג. אבא שאול – היה סימן אחר עם שתי פרות.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
