ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מצוות הלילה: 4 כוסות, יין, מגיד
תיקנו חכמים לשתות 4 כוסות יין בליל הסדר. יש לדעת כי עיקר המצוה היא על ידי יין. אמנם היום יש גם מיץ ענבים, אך כתבו הפוסקים שראוי לקחת דוקא יין, שהוא המשמח את הלב, והוא דרך חרות. בירושלמי אומר אחד האמוראים שהיין ששתה בפסח עשה לו כאב ראש עד שבועות, ואמורא אחר אומר שעד סוכות – אף על פי כן, הן לא לקחו מיץ ענבים...
רבים מתלבטים מהו שיעור אכילת המצה. למעשה, ראוי לאכול מצה עד שבטוחים שאכלנו כזית, עד שיצא הספק מליבנו. מאידך, יש לדעת שכזית הוא כזית, מקסימום בגודל ביצה של זמנינו – כזית אינו אבטיח!
בשעת חוליו של הרב עוזי קלכהיים, ביקרו הרב אוירבך, והרב אוירבך הוציא חתיכת מצה בגודל שליש מצת מכונה ואמר לו: אל תאכל יותר מגודל זה! כיוצא בזה, שאל פעם הרב חיים שטיינר את הרב אליישיב איך מצה אחת תספיק לכל המסובים? וענה לו הרב אליישיב – לנו יש מצות יד. מדבריו נלמד כי מצת יד אמורה להספיק לכל המשפחה!
אמנם יש עוד דעות, ולכן כאמור אדם צריך לאכול עד שיהיה בטוח שאכל כזית. באפיקומן אפשר יותר להקל, כי כבר יצאנו ידי חובת המצווה מדאורייתא.
וכל זה המינימום, אבל מי שיכול ורוצה יאכל יותר, מתוך חיבובה של המצוה.
שאלת הבן החכם והתשובה
המצוה העיקרית בליל הסדר היא מצוות סיפור יציאת מצרים.
הבן החכם שואל 'מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוקינו אתכם'? והשאלה על כך מפורסמת, מה בין החכם לרשע שאמר 'מה העבודה הזאת לכם' ובכך הוציא את עצמו הן הכלל? מסביר ה'שם משמואל', שהדגש בשאלתו של החכם הוא במילת 'ציוה' – לשם מה יש צורך בציווי על קיום רצון ה'? מדוע שלא נקיים את המצוות מרצוננו הפנימי, כמו שקיימו האבות את כל התורה כולה אף בלי שנצטוו?
התשובה מתחילה בפסוק 'ויוציאנו ה' משם ביד חזקה'. יש להבין, לשם מה היה צורך ביד חזקה? למה ה' לא הוציא את ישראל בדרכי שלום? ועונה ה'שם משמואל' שאכן אם העם היה יוצא אחרי 410 שנה לא היה צורך באותות ומופתים. גם בלי הניסים היו ישראל מגיעים לדרגה שבה היו מרוממים את כל העולם להכרה שה' הוא האלוקים, וכמו לעתיד לבוא יבואו כל העמים ויעלו אל הר ה'. העולם כולו היה מבין שעם ישראל הוא בניו של הקב"ה ולא שייך שישארו משועבדים במצרים., ולא היה צורך בכוח גדול וביד חזקה. אולם, כיון ששקעו ישראל במ"ט שערי טומאה היה צורך להוציאם לפני הזמן, וכיון שכך היה צורך ביד חזקה, כדי להשלים את המירוק של ישראל. דומה הדבר לפרי, שכאשר הוא בשל הריהו נופל מעצמו, ללא כל קשיים, אבל אם רוצים להוציאו לפני שהוא מתבשל יש צורך בכוח כדי לנתקו.
כל זה, כאמור, הקדמה לתשובה על שאלת החכם. כיון שלא זכינו ביציאת מצרים למירוק השלם, אנו לא בדרגה בה נוכל לעבוד את ה' בשלמות בלי מצוות. בזמן הזה "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", כי מי שעושה מצוה מעצמו יש למעשהו ערך של מעשה אנושי, ואילו כאשר הדבר נעשה מתוך ציווי – המעשה מקבל מימד של מעשה אלוקי.
לעתיד לבוא, תהיה התבטלות מוחלטת לקב"ה, הרצון הפרטי של כל אדם יהיה מכוון לרצונו של ריבונו של עולם ללא נגיעות אישיות, ואז יהיה גדול מי שאינו מצווה ועושה. אז נחזור למצב שבו נרצה מעצמנו להניח תפילין, לשמור שבת, לאכול מצה, נחזור לרוממות של עבודת ה' על ידי האבות. זהו עומק מה שאמרו חז"ל כי מצוות בטלות לעתיד לבוא - הציווי יהיה בטל, ואת המעשה נעשה מרצוננו.
וזהו עניין 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן' – אין לאכול אחרי אכילת המצה, כדי להשאיר את טעמה בפינו, כדי להשאיר את טעם הציווי האלוקי בתוכינו. אדם שיאכל אחרי אכילת המצה של המצוה דומה לאדם שסועד בבית המלך, ואחר כך אוכל בביתו עוד חטיפים – כאילו מה שהיה בשולחנו של המלך לא הספיק לו! וזאת משום שכיום יש סתירה בין קיום צו אלוקי לבין עשיית מעשה מרצוננו. לעתיד לבוא, כאשר נעשה את המצוות מעצמנו, ניתן יהיה לאכול גם אחרי אכילת המצה, והדבר לא יפגום בעבודת ה', כי כל מעשה שנעשה יהיה מכוון אל הרצון האלוקי.
כיום ניתן לומר שאורו של העתיד כבר מנצנץ. הרצון לעבוד את ה' לא מתוך כפייה בולט בדורינו במיוחד בקרב בני הנוער, המבקשים 'להתחבר' אל קיום המצוות, ולא לעשותם מתוך עול חיצוני.
אכן, שאיפה מבורכת היא זו ויש בה הרבה מניצוץ של גאולה, אך יש לזכור שעדיין אין כל נטיותינו פונות באופן טבעי אל הטוב, ולכן יחד עם החתירה לתיקון - יש בינתיים צורך בציווי. הציווי ישמור שנמשיך לעשות את המעשים הטובים גם כאשר אין בתוכינו אש קודש המעוררת אותנו לעשות זאת, והוא זה שירומם אותנו אל הדרגה האידיאלית.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











