ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
דומני שהזיות כאלה מעידות על שנות חיי הרבות, ובכל זאת, הייתה להן השפעה גדולה וחשיבות רבה בעיניי. הן חיזקו בי אמונה שהייתה לי כל חיי, האמונה שיהודי לעולם אינו צריך לחוש שהוא נטוש או לגמרי לבד. המניין הבלתי נראה חשוב לנשמה שלנו ולרווחה שלנו לא פחות מהמניין הנראה והאמיתי. בשנים האחרונות העביר הזמן חסר הרחמים רבים מחבריי מן המניין הנראה אל המניין הבלתי נראה. אך כעת, לפתע, באור השחר, בבית-הכנסת, דווקא המניין הבלתי נראה הוא זה שהיה כאן. ראיתי אותם בהבעת פנים ידידותית ובמצב רוח טוב, עטופים בטלית ותפילין, שמים כסף בקופת הצדקה. ראיתי את מוריי ואת תלמידיי, את אבי ואת בני עדתי, את גבאי בית-הכנסת, את עמיתיי להוראה ולרבנות... חדר התפילה בבית-הכנסת היה מלא וצפוף. כולם השתתפו במניין הבלתי נראה שלי.
כשהגיעו חברי המניין האמיתי והתפילה החלה, המניין הבלתי נראה התפוגג. קשה לאחוז במניין הבלתי נראה כשהמניין האמיתי נכנס לפעולה. עם זאת, במהלך התפילה הרהרתי בכך ששום יהודי איננו מתפלל לבדו, כמובן. לבד מהמניין הפעיל שמקיף את המתפלל, יש מניין בלתי נראה שגם הוא משתתף בתפילות שלנו.
ההשפעה של המניין הבלתי נראה יכולה להיות גדולה מאוד. השרשרת הזאת שמחברת אותנו לעבר היא שמעצבת כל אחד ואחד מאתנו. אני תוהה אם אותו מניין בלתי נראה רואה בעין יפה את תפילתי או אפילו אותי, כפי שהנני כעת. המעבר שלהם למניין הבלתי נראה משנה את יחסם אליי. עכשיו יש להם זכות למתוח ביקורת עליי ועל מעשיי. ובשבילי הם נעשו עכשיו דוגמאות לחיקוי, כבר לא חברים שווים בקבוצה שכולנו היינו שייכים אליה בעבר. איש מהם לא היה מושלם, מפני שאין בני אדם מושלמים, אך לכל אחד מהם הייתה תכונה מיוחדת שראוי לזכור ולחקות. למעשה, זה כוחו של המניין - הוא מאחד את כל התכונות הטובות של הנוכחים ומתעלם בכוונה ובחריצות מהפגמים האנושיים שיש לכל אחד מהם.
כשאמרתי את תפילת עמידה באותו הבוקר, הבנתי מדוע אנשי כנסת גדולה התחילו את התפילה בהתייחסות לאלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. הבנתי שאברהם, יצחק ויעקב הם החברים המייסדים של המניין הבלתי נראה שלנו. הם הדוגמאות לחיקוי שלנו, המורים שלנו, ההשפעה העיקרית על חיינו ועל תקוותינו. המניין האמיתי איננו יכול לפעול היטב אם המניין הבלתי נראה איננו נוכח גם הוא, בצורה כזאת או אחרת, בבית-הכנסת ובלב. למעשה, לפתע הבנתי שהמניין הבלתי נראה שלנו מונה אלפים ומיליונים. כל ההיסטוריה והמסורת היהודית באות להתפלל אתנו ולחזק אותנו בשרשרת הנמשכת מהר סיני.
ברגע שנבין שאיננו לבד במאמץ הזה, שאיננו רק אותם עשרה או עשרים איש שמרכיבים את המניין הממשי בבית-הכנסת אלא שאנחנו מקבלים סיוע ועזרה מהדורות הרבים שקדמו לנו, מאותו מניין גדול ובלתי נראה שנמצא אתנו בבית-הכנסת, אז נוכל לראות את המשימות והאתגרים שלפנינו ביתר שלווה וביטחון. הידיעה שלעולם איננו לבד באמת ושיחד עם המניין הבלתי נראה שלנו גם הקב"ה מלווה אותנו, כביכול, במסע שלנו בחיים, בוודאי ישפרו את ההשקפה שלנו על החיים ואת הרגלי התפילה שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
